השר לשירותי דת מתן כהנא לא מתרגש מהביקורת הקשה שמוטחת בו בשל רצונות לערוך רפורמות במערכות הכשרות והגיור.
"ידעתי מראש שאני מתכוון להזיז את הגבינה למי שחשו בעלות על סוגיות שקשורות לדת ומדינה והנחתי שזה לא יעבור בשקט. אני גם נוכח לדעת שהקונסטלציה הפוליטית שבמסגרתה קמה הממשלה וההתנגדות אליה הן פקטור משמעותי בצווחות שאני מקבל", אומר כהנא בראיון לעיתון 'ישראל היום'.
לדבריו, "בסופו של דבר, הגיע לכאן אדם מלב ליבו של המגזר הדתי־לאומי, שרואה שליחות בלקיחת שירותי הדת ובהכנסת האמונות של הציבור הדתי־לאומי, ומעוניין להפסיק את תפיסת העולם החרדית ולהביא את תפיסת העולם הציונית־דתית. לשים את הרבנים שלנו בלב העשייה הדתית. לדבר הזה יש התנגדות, אבל אני לא מתכוון לעצור. בשום פנים ואופן".
לשאלה אם לא רצה להחזיק בתיק עם השקה לתחומי הביטחון הוא עונה, "נכון, זה נשמע מופרע לחלוטין לכאורה שאלוף משנה שהיה בסיירת מטכ"ל ומפקד טייסת רוצה להיות שר דתות, אבל דווקא מישהו כמוני, ששתי רגליו נטועות בשני חלקי העולם הישראלי יכול להביא את החיבור - רגל דתית איתנה כתלמיד בחינוך הדתי ובישיבת נתיב מאיר וכחניך ומדריך בבני עקיבא, לצד רגל שנטועה עמוק בתוך העולם הכי חילוני שיש - טייסות חיל האוויר. דווקא למישהו כמוני יש סיכוי לתקן את השסע שנוצר סביב נושאי דת ומדינה".
כהנא מציף את הבעיות שיש כיום במערכת הגיור. "אני לא משוכנע שאנשים מבינים את עומק הבעיה בתחום הגיור. יש כמעט חצי מיליון אזרחים מזרע ישראל שאינם יהודים על פי ההלכה. בבתי הספר הדתיים יש היום אלפי ילדים כאלה. האנשים האלה הם אזרחים סופר טובים ולגיטימיים שנמצאים בכל מקום - בצבא, באוניברסיטה, בעבודה. אנחנו חייבים למצוא להם פתרון על פי ההלכה. יש היום בישראל יותר משישה אחוזים של נישואי תערובת ואנחנו מתקרבים למצב שבו כל זוג עשירי במדינת ישראל יהיה בין יהודי או יהודייה לגוי או גויה. זו התבוללות נוראית".
"ב־2048 יהיו יותר ממיליון אזרחים במדינת ישראל שאינם יהודים, בלי לספור את הערבים. מי שלא מבין את הבעיה הזו ואת פוטנציאל הסיכון הזה להתבוללות, מפספס משהו ענק. אני לא מתכוון לתת למצב הזה להימשך".
הוא גם מציע פיתרון. "רבים מתוך מאות האלפים שאינם יהודים ויתרו על הרצון להתגייר, כי מערך הגיור אינו מאיר פנים ולא מזמין. רק 40 אחוזים מגיעים לקו הסיום ומתגיירים. אני מתכוון שהגיור יהיה על פי ההלכה, נקודה. מתחת לידיי לא ייצא קלקול, אבל תמיד בהיסטוריה היהודית היו דעות מקילות ודעות מחמירות. יש היום גישה מחמירה ששולטת, ואני לא יכול לעמוד מהצד. אני מאוד רוצה שהמתווה יהיה תחת הרבנות הראשית, אבל לצערי ברבנות לא חושבים שיש בעיה. לדעתם, יכולת הספיקה של המערכת מספיקה בשביל כל מי שרוצה להתגייר".
"אעשה כל מה שביכולתי כדי שרבני ערים יוכלו לגייר תחת כנפי הרבנות הראשית. נעשה הכל כדי שמעמדה של הרבנות יישמר, אבל יחד עם מענה לבעיה הקשה שתיארתי. אני לא נכנס כאן למחלוקת הלכתית, ואני נשען על כתפיים הלכתיות מאוד רחבות, אבל אני כן נכנס לביורוקרטיה שתאפשר גיורים נרחבים יותר על פי ההלכה. כולם מאיימים ששינויים במתווה הגיור עלולים לגרום לכך שיחזיקו שושלות יוחסין נפרדות, אבל אם נמשיך בגיור של אלפים בודדים כל שנה ויהיו כאן מיליון אזרחים לא יהודים, לא נצטרך את זה? המצב יהיה יותר גרוע אם נמשיך לעצום עיניים".
כאמור, את תגובת המפלגות החרדיות, הוא הפסיק לקחת ללב. "בשלב הזה, גם אם אמציא תרופה לסרטן החרדים יקראו לי המן הרשע, אז אני פחות מתרגש מהביקורת שלהם. אני מניח שתהיה ביקורת, ואני יכול לנסח אותה בעצמי. הרי ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה טען שמי שמתגיירת בצה"ל היא 'שיקסע' ומי שמתחתן איתה צריך לשבת עליו שבעה".
"אני לא צריך תעודת הכשר מאף פוליטיקאי חרדי, לא מגפני ולא מדרעי, שחושבים שאנחנו סוג ב'. לא אתן לאף פוליטיקאי חרדי לדרוך על הציבור הדתי־לאומי. הם טוענים שאנחנו הולכים לקאנטרי קלאב בשבת, ולא מבינים שיכול להיות אדם שמצד אחד שומר תורה ומצוות ויחד עם זה משרת בתפקידים התובעניים ביותר בצבא. הם לא מבינים את קידוש השם שעושה סמלת מבצעים באוגדת עזה שנאבקת על כשרות ושבת. הם לא ילמדו אותנו מה זה קידוש השם ויראת שמיים. אני מוחל על כבודי, שיקראו לי אנטיוכוס, אבל אני לא מוחל על כבוד הרבנים שלי ועל כבוד הציבור הדתי", מוסיף כהנא.
הוא גם עולה להתקפה. "הפוליטיקאים החרדים עברו את הגבול. ההתנהגות שלהם מלמדת על אובדן עשתונות בשל אובדן כוח פוליטי. הציבור שלהם יודע איפה האמת נמצאת וחלק גדול מהציבור החרדי מתבייש בהתנהגות של הפוליטיקאים שלהם. אז גפני צועק לבנט שיוריד את הכיפה ושהוא לא דתי. מי הוא בכלל, שיצעק על ראש הממשלה הדתי הראשון שמגיע לבית הלבן עם כיפה ומצטט מההפטרה? הביקורת, הצעקות והצרחות של הפוליטיקאים החרדים לא מפריעות לי, אבל כואב לי שהם לקחו את אחד הידידים הגדולים ביותר שלהם בכנסת, ובגלל סיטואציה פוליטית הם מנסים לצייר אותי כאויב הגדול ביותר. מי שיבחן את הפעולות שלי בכנסת יגלה את ההערכה שלי לציבור החרדי ולמסירות שלהם ללימוד התורה ואת הרצון העז שלי שהם יהיו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, תוך כדי שמירת אורחות חייהם".
רק ביולי האחרון "כיכב" כהנא באחת מהגדולות ביותר בנושאי דת ומדינה בשנים האחרונות, לאחר שכינס מסיבת עיתונאים ופרס את רפורמת הכשרות שלו. על פי המתווה המוצע, שנמצא בתוך חוק ההסדרים, הרבנות הראשית תפסיק לספק שירותי כשרות ותהיה מעין גוף רגולטורי שיפקח על הנושא באמצעות גוף פיקוח. במקביל, יוקמו תאגידי כשרות פרטיים - עסקיים או מלכ"רים - שיספקו שירותי כשרות בכל המדינה.
נוסף על כך, יתאפשר לשלושה רבני ערים, אחד מכהן בפועל ושניים נוספים שהינם בעלי כושר (סמכות) כרב עיר שניתן על ידי הרבנות, להקים גוף כשרות מתחרה.
"יש ניסיון חזק מצד הליכוד והח"כים החרדים להדביק לי את התו רפורמי, למרות שהם יודעים כמה אני רחוק משם", הוא מבהיר, "היה ח"כ חרדי שעמד על בימת הכנסת וצעק על התוכנית הרפורמית לכאורה שלי. אחר כך פגשתי אותו במסדרון הכנסת, אמרתי לו שכל מה שהוא אמר לא נכון והוא אמר 'ברור'.
"מי שמכיר אותי יודע שאני דתי, שמרן, מתפלל שלוש תפילות ביום, הולך עם ציצית. למדתי בישיבה וכך גם הילדים שלי. כל מה שאני עושה מגיע מרצון לחזק את ההלכה. האם זה בא טוב בעין של כל מי שהתרגל לדרך מסוימת? לא. אבל זה קריטי לצביון היהודי של מדינת ישראל. למרות הקולות הפומביים, מתחת לפני השטח כולם מדברים איתי. כולם יודעים שאני אדם שקשה לריב איתו, ולכן, למרות הכעסים, יש שיח", הוא מציין.
ויש לו משהו חשוב נוסף לומר. "אני פועל אך ורק בתמיכה רבנית מוחלטת, וכל דבר שאוציא היה ויהיה בהתאם להלכה. אני הולך יד ביד עם הרב רא"ם הכהן, הרב אליעזר מלמד, הרב יעקב מידן, הרב דוד סתיו ורבנים רבים נוספים שתומכים בתפיסת העולם שאני מוביל. אני נהנה מכתפיים רחבות מאוד שתומכות בי".
"ההתנגדות אלי מגיעה מגורמים חרד"ליים וחרדים, לא מכל המגזר הדתי הלאומי. אפשר לראות שהרבנים שחתומים על מכתב הרבנות הראשית נגדי מייצגים את הקצה המאוד חרד"לי של הסקלה הדתית־לאומית. עכשיו, אני אומר חרד"לי באהבה רבה. הם האחים שלי, המשפחה שלי, כמה מחבריי הטובים, אבל יש מחלוקות. אחת הבשורות שאני מביא איתי לתפקיד הוא שלא הקו החרד"לי נותן את הטון, אלא רבנים תורניים אחרים. תראה את הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מידן והרב אליעזר מלמד - מדובר בראשי ישיבות הר עציון, הר ברכה ועותניאל, לא באנשים שאין מאחוריהם קהל. אני אומר, כן תורני, לא חרד"לי".