העיתון הכלכלי אישר, על סמך מסמכי החברה הפנימיים, שהתוכנית בשם "קרוס צ'ק" או "אקס צ'ק" אינה מיישמת את אותן שיטות ניטור על הודעות המתפרסמות בחשבונות של אישים חשובים אלה באמצעות פייסבוק ו"אינסטגרם ", בהשוואה לבעלי חשבונות רגילים.
לתוכנית היו כ -5.8 מיליון מנויים בשנת 2020. חלקם פטורים מהכללים, בעוד שאחרים יכולים לפרסם הודעות המפרות את ההנחיות באופן תיאורטי בזמן ההמתנה לעובד פייסבוק שיבדוק אותן.
ודובר פייסבוק אנדי סטון הגיב בסדרת ציוצים ואמר כי אין זה אומר שיש "מערכות משפט" נפרדות.
הוא הדגיש כי הבעלים של כמה דפים או חשבונות כפופים לביקורות נוספות על מנת לוודא שהחוקים יושמו בצורה מתאימה ו"להימנע מטעויות ".
"אנו מבינים כי אכיפת הכללים אינה מושלמת וכי יש פשרות ליישב בין מהירות ודיוק", אמר.
ו"וול סטריט ג'ורנל "הצביע על כך שפייסבוק, למשל, בשנת 2019, אפשרה לכוכב הכדורגל ניימאר לפרסם למיליוני עוקביו תמונות עירום של אישה שהאשימה אותו באונס אותה, לפני שמחק אותה מאוחר יותר.
הקבוצה גם אפשרה לכמה חשבונות לפרסם מידע המתואר ככוזב על ידי בודקי הבריאות בפייסבוק, כולל טענות בנוגע לסכנות החיסונים ואחרים לפיהם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ תיאר את כל מבקשי המקלט כ"חיות ".
ועד הפיקוח של החברה סבור כי יישום אמצעים מיוחדים בנוגע לפיקוח על תוכן מעצבן אותה.
הדירקטוריון "הביע שוב ושוב דאגה מחוסר השקיפות בתהליך הפיקוח על התוכן בפייסבוק, במיוחד בכל הנוגע לניהול לא קוהרנטי של החברה בחשבונות העוקבים ביותר", לדברי דובר גוף זה, שנועד להיות עצמאי, למרות שהיא ממומנת על ידי הרשת.