בתקופה שבה הרפובליקה האיסלאמית מרחיבה את היחסים הבונים ומפתחת שיתוף פעולה דיפלומטי באזור, המשטר הציוני לא ויתר על מזימותיו בתואנה של התמודדות עם תוכנית הגרעין השלווה שלנו ומנסה להדיח את ממשלת ארה"ב. זה מוביל ליצירת משבר נגד איראן.
בהקשר זה, ראש הממשלה החדש של המשטר הכובש בירושלים, שמנסה להוכיח לכולם שהוא פעיל יותר בתחום האיבה מול איראן מאשר נתניהו, בפגישתו הראשונה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הציג אסטרטגיה. להתמודד עם איראן. הוא מתכוון להציג בפניו את זה נגד איראן ושוחח על כך עם נשיא ארה"ב.
בדגש על הקשרים החזקים של וושינגטון והשותפות האסטרטגית עם תל אביב, הבטיח גם ביידן כי ישתמש ב"אפשרויות אחרות "אם פתרונות דיפלומטיים לא יבלמו את תוכנית הגרעין האיראנית. הוא אמר שדיפלומטיה היא האפשרות הראשונה שלו, אבל אם הניסיון שלו להחיות את הסכם הגרעין עם איראן ייכשל, הוא ישקול אופציות אחרות.
זאת בעוד שהנסיגה החד -צדדית והבלתי חוקית של ממשלת ארה"ב מהסכם ה- JCPOA וההפרה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2231 על ידי וושינגטון היא הסיבה העיקרית למבוי סתום ביישום JCPOA ולנזקים שפעולה אמריקאית זו גרמה ל הרפובליקה האיסלאמית של איראן מסתכמת במאות מיליארדי דולרים.
ממשל ביידן, שהזכיר את עצמו מלכתחילה כמבקר את מדיניות החוץ של טראמפ, במיוחד בנושא הנסיגה האמריקאית מהסכם ה- JCPOA, לא שינה את מהלך הלחץ על איראן גם לאחר שחזר לשיחות התחייה של JCPOA ורודף מדיניות כפייה.
איראן מעולם לא יצאה משולחן המשא ומתן כדי לענות על השאלה מדוע ערוצים דיפלומטיים נכשלים, אך מדינה שפרשה באופן חד צדדי מהסכם בינלאומי הפרה את כל הנורמות המקובלות על ידי הקהילה הבינלאומית ובמצב החדש לאחר שישה סבבי משא ומתן. מבקשת גם להמשיך במדיניות הלחץ המרבי נגד איראן מאחורי מסכת הערוצים הדיפלומטיים, אין לה זכות לתבוע מדינה שזכויותיה החוקיות נפגעו בגלוי.
בנסיבות כאלה, פרסום תוכן השיחות בין ראש ממשלת הציון לנשיא ארצות הברית והאווירה וההשערות שהכוונה התקשורת המערבית והציונית לפני ואחרי פגישה זו של ישראל-ארה"ב המשותפת. מתכננים להגביר את הלחץ על איראן לחלץ את המדינה שלנו מהעמדה המשפטית שלה בנושא הגרעין
האיום בשימוש ב"אפשרויות אחרות "נגד איראן, שתורגמו בתקשורת הציונית כ"פעולה צבאית", מהווה הוכחה ברורה לכך שנשיא ארה"ב וראש ממשלת הציונות קיבלו אחריות על כל פעולה עוינת נגד איראן. זהו גם רישיון חוקי לתגובה מאיראן.
החיפזון המופרז של הציונים בביצוע האסטרטגיה האנטי-איראנית שלהם, שכונתה כיום "מוות עם אלף פצעים", מראה כי השינוי במשוואות האזוריות והבעיות הפוליטיות והחברתיות הגוברות בתוך השטחים הכבושים והמשך התבוסה של המשטר בהתנגדות. עשה רושם גדול על מנהיגי המשטר הציוני.
בנט לקח סיכון פוליטי-ביטחוני עצום על ידי צעד בדרך של איום גלוי על איראן וניסיון לשכנע את ביידן להיכנס למשחק המסוכן הזה.
בהחלט, לנשוך בגודל כזה אינו תואם את עיכול הדרורים, וכמובן, חולי הדיאטה הזו ורק מאיצים את החנק המוקדם של הדיאטה המזויפת הזו.
למרות שביידן נפגש עם בנט כדי לנסות להגן על ישראל ולנצל את ההזדמנות ללחוץ על איראן לעשות ויתורים בנושא הגרעין, העובדות במקום מראות כי ממשלת ארה"ב נכשלה בשל אסטרטגיות הביטחון הצבאי שלה באזור וב גירוש מאפגניסטן והלחץ בעיראק לא רק שאין להם את האמצעים להגן על מדיניות הטרור והכאוטי של המשטר הציוני באזור, אלא נמצאים כעת בתנאים חסרי תקדים שאפילו לבריחה בטוחה מהאזור עם בעיות ואתגרים שבירים הם מתמודדים.
סטיות, בעיקר בהסתמכות על הכלים הרקובים של האיום הצבאי כדי לאלץ את איראן לוותר על זכויותיה החוקיות, מעולם לא הצליחו לגרום למעצבים לעשות זאת, והפעם זה יצליח.
הרפובליקה האיסלאמית של איראן הצהירה במפורש על המסר הבלתי ניתן לשינוי על ידי מילוי התחייבויותיו על פי הסכם ה- JCPOA, וכן על ידי נקיטת מדיניות של התנגדות פעילה לאחר הכפייה והכפייה של הצדדים המערביים.
אם יש שימוע, ניתן לפתוח את הקיפאון שיצרה ארצות הברית בתיק הגרעין.