משרד המשפטים האמריקני והמשטרה הפדרלית בארה"ב פרסמו הצהרות רשמיות שהודיעו על גילוי פעולת החטיפה של כריסט אליניג'אד, גורם נגד מהפכני במדינה.
בעקבות ההצהרות, כלי התקשורת האמריקאים והמערביים, כולל איראן אינטרנשיונל, ריגלו אחרי איראן בתוכנית מגוחכת שאף שכנעה את עוזר במאי ה-FBI להדגיש, "אל תחשוב שזה תרחיש לסרט, אלא מציאות".
הריגול התרחש עם תוכנית הטלוויזיה של האיש הזה שניסה להציג את עצמו כדמות משפיעה במדיניות ארה"ב נגד איראן במטרה למרוד באדוניו האמריקאים.
באווירה תקשורתית זו טוען אליניג'אד כי אפביאיי אמר לו שארבעה סוכני מודיעין איראניים עוקבים אחר חייו האישיים במשך חודשים, וכי הראו לו תמונות של פעולה זו. בינתיים אבל; FBI לא הסביר כיצד היא לא יכולה לעכב את האנשים האלה לכאורה בתקופה זו והם מתגוררים כעת באיראן?!
אם לומר זאת טוב יותר; הצהרתו של עליג'אד על ה- FBI והגל מראה יותר מכוח המודיעין של המשטרה הפדרלית האמריקאית, היא מראה על חולשתם וחוסר התאמה קיצוניים שלה, והיא עדות לעובדה שארצות הברית כל כך נואשת להשתמש בכל אמצעי להשמדת ה-FBI. שהיא עשויה לנקוט במדיניות של הונאה. הוצא להורג קהלים וריגול נגד איראן.
מצד שני; אלינג'אד, בעודו טוען כי AFBI וממשלת ארה"ב מעריכים את אזרחיהם ומספקים להם תמיכה מלאה ברחבי העולם, אך אמר כי שירות הביטחון האמריקני לא רק שלא הגן על אזרח ארה"ב ג'ון חשג'י, שנקרע על ידי המוסלמים, אלא גם לרווח כלכלי.
העניין הוא ש; אלינג'אד מנסה לתאר את פניו הפילנתרופיים של הממשל האמריקני ודמויות לא פופולריות מהרפובליקה האיסלאמית של איראן על ידי השוואה ביניהן, בעוד שעל פי נתונים סטטיסטיים רשמיים, יותר מ -1,000 בני אדם נהרגים על ידי משטרת ארה"ב בכל שנה פשוט בגלל צבע עורם.
מצד שני; קנוניה זו מתבצעת לדיכוי וליצירת תרחיש נגד איראן בשם אדם שקשרו עם משרד החוץ האמריקני ושירות הביון האמריקני והמשטר הציוני ברור לכולם, כמו אלפרד מוסא, ראש ציון הארגון, זכה בפרס מיוחד לנשים בפברואר.
אלפרד מוסא עזב לוושינגטון זמן קצר לאחר טקס הענקת הפרס כדי להשתתף בנאומו של נתניהו נגד הסכם הגרעין. UNW הוא אחד הארגונים הישראליים הידועים לשמצה שאיש במערב אינו מודע להם.
בינתיים, ממשלת ארה"ב, באשליה של אפיון למה שהיא מכנה התנועה האזרחית באיראן, הציגה את התרחיש ההזוי של חטיפה, בו אין לאדם מקום בקרב האומה האיראנית וחברת נשים רבות שונאת אותו ואת עלבונותיו ואת מעליב אותו. הוכרז על עמדת הנשים בתרבות האיראנית-איסלאמית.
בהקשר זה דבריו של מרז'י בורומנד, במאי קולנוע וטלוויזיה, המתייחס לעלי נג'אד כאל שקרן רב פנים המבקש לקבוע את מקוריות מעמד האישה במשפחה האיראנית עם אשליות כמו יום רביעי הלבן.
נשים איראניות מדגישות שמי שהוא בובה של פומפאו וטראמפ ועבד לסנקציות והרוצחים של האומה האיראנית, בוודאי לא רוצה את טובת האומה האיראנית, זו שמציגה את מושיע אומתנו כמדינה אשר נשים סובלות מהאפליה הגבוהה ביותר ומפגיעה בזכויותיהן הן סובלות.
האיראנים מתעקשים כי כל מי ששותק על רצח עם ילדים ילידים על ידי ממשלת קנדה או על עונשם של נשים בצרפת ובמדינות אירופאיות מסוימות בגין חבישת חיג'אב או הריגת נשים במהלך הכיבוש האמריקני באפגניסטן ועירק, בהחלט לא יכול להיות המושיע של נשים איראניות.
התבוסה הברורה ביותר שלו ושל אחרים כמוהו נגד רצון העם האיראני ניכרה בבחירות האחרונות, והקמפיין שלהם להחרים את הבחירות נכשל כישלון חרוץ.
בכך שקיבלה את הסיכון להיכנס למופע מגוחך כל כך, ממשלת ביידן, תוך שהיא אזוקה את עצמה בגלוי לסוכנויות הביון של איראן, בזבז את אמינות משרד המשפטים והמשטרה הפדרלית, שאף מהפכנים נגד זרים עברו, ומקווה להופעות. אין להם שום תוכן ואמינות להשפיע על דעת הקהל האיראנית.
נור ניוז