בעקבות המתיחות הדיפלומטית בין ורשה לתל אביב על רקע החוק על רכוש יהודי, מתח ראש ממשלת פולין מתיאס מוראוויצקי ביקורת חריפה על דבריו של שר החוץ הישראלי ג'איר לפיד.
"כל מה שאני אומר הוא שכל עוד אני ראש ממשלה, פולין בהחלט לא תשלם דבר על פשעי הגרמנים", אמר מוראוויצקי במסיבת עיתונאים. "לא זלוטי (מטבע פולני), לא יורו, לא דולר!"
"פולין אינה אחראית בשום אופן לשואה, שהייתה המעשה העוין של גרמניה הכובשת", נמסר בהודעת משרד החוץ הפולני.
על פי הצעת חוק שהועברה על ידי הבית התחתון בפולין ביום שישי, כל תלונות הרכוש שלא נפתרו ב -30 השנים האחרונות יחולו על חוק חלוף זמן ותיקם ייסגר.
תל אביב טוענת כי חוק שהועבר בבית התחתון של פולין מונע מיהודים להחזיר את רכושם ואינו מפצה את מי ששרד את השואה לכאורה.
כעת נשאלת השאלה מדוע נקטה פולין בעמדות כאלה כלפי המשטר הציוני בעוד שמנהיגי מדינות אירופה רבות צייתים לציונים?
א) נמאס מסחיטה: אחד הנושאים ביחסים בין ישראל למדינות המערב הוא סחטנותו של משטר זה בתואנה של השואה והתפתחויות מלחמת העולם השנייה. ניתן לראות את הביטוי האובייקטיבי של סחיטה זו בהתנהגות הגרמנית.
הסכם הפיצויים בין ישראל לרפובליקה הפדרלית של גרמניה נחתם ב- 10 בספטמבר 1952 ונכנס לתוקפו ב- 27 במרץ 1953. על פי ההסכם חויבה גרמניה המערבית לשלם את עלויות היישוב מחדש של מספר יהודים מוחלטים וחסרי כל. מבקשי מקלט למשטר הציוני באמצעות "ועידת התביעות הכספיות היהודיות מגרמניה".
העניין הוא ש; אף על פי שחלק מהמדינות, כמו גרמניה, עדיין נתונות לדרישות כופר ציוניות, הוגי דעות והיסטוריונים אירופיים קיבלו את האפשרות להשתחרר מדרישות כופר ציוניות כי ניתן יהיה לחשוף התנהגות פולנית על ידי תביעת השואה הנחקרת ומוטלת בספק. מוערך מתוך גישה זו.
ב) עובדות עכשוויות בישראל: מנהיגי המשטר הציוני, תוך שהם טוענים שהם מושיעים של היהודים, וטוענים כי הם אפליה בעבר, מסחטים מדינות שהעובדות הנוכחיות בישראל חושפות מגוון רחב של שקר של הטענות של מנהיגי המשטר הזה.
מצד אחד, המשבר הכלכלי המלווה בהפגנות רחוב ובפרשת השחיתות של מנהיגי הציונות, כולל נתניהו, מלמדים כי הכופר אינו על חשבון תושבי ישראל, המשרתים מעטים כמו מנהיגים ציוניים, ו עזרה ליהודים היא תירוץ בלבד.
מצד שני, הגזענות בישראל והאפליה על היהודים על ידי ישראלים, המחלק אותם לאזרחים סוג א 'ושני, מגלים ממדים אחרים של האשליה שמנהיגי המשטר הצילו את היהודים.
ההפגנות הנרחבות של יהודים אפריקאים, אסיהים, אסיהים ואחרים נגד הפרדה גזעית בשטחים הכבושים מעידים על מצב קריטי זה. מצב זה הוא אחד ממרכיבי ההתעוררות העולמית למציאות הנוכחית בשטחים הכבושים, אשר השלכותיה יכולות להיות סירובן של המדינות להוקיר את ראשי המשטר הזה.
ג) הכחשת הלגיטימיות של ישראל בידי היהודים: אחת הנקודות המשמעותיות על הבמה העולמית היא הפגנת יהודי העולם נגד ישראל. הם מדגישים כי המשטר הציוני מעולם לא ייצג את היהודים וכולל רק תועלתנים המשתמשים בטבע היהודי כדי להשיג כוח. תנועה עולמית זו של היהודים היא אחד ממרכיבי ההתעוררות הגלובלית לאופיו האמיתי של ישראל, שהשפיע רבות על שיתוף הפעולה שלהם עם משטר זה.
ד) דרישה פופולרית: אומנם הלאומיות המודרנית באירופה היא אחד המרכיבים המשפיעים על מדיניותם ועמדותיהם של מדינאים, כולל הפעלת סמכות במדיניות חוץ, אך האמת היא שההתעוררות והתנועה העממית נגד ישראל גדלה במהירות בחברות אירופאיות.
תנועת "BDS" או החרם על ישראל בארצות אירופה ובארצות הברית, הנגזרת מעייפות מדינות המערב מהסחטנות ומהאופי הלא אנושי של ישראל, הולכת ומתפשטת.
על סמך זה ניתן לומר כי גישתה של פולין נגד סחיטת ישראל היא מילוי הדרישות של האנשים שהפכו את העימות עם ישראל לאחד העקרונות המרכזיים שלהם.
גישה פופולרית זו היא כזו שאחת הסיבות לתבוסתו של נשיא צרפת מקרון בבחירות האזוריות הייתה פעולתו בדיכוי ההפגנות האנטי-ציוניות של העם הצרפתי במהלך 12 הימים האחרונים של המלחמה נגד עזה. דרישה עולמית זו יכולה להיחשב כתוצאה מהישגי ההתנגדות, שעיצבה את המודעות וההתעוררות העולמית לגבי אופיו העיקרי של המשטר הציוני.
בכל מקרה, ניתן לומר כי פעולתה של פולין היא המשך לבידוד העולמי של ישראל, המשתרע מתחום העמים אל המדינות, ואילו להיפך, גישת אומות העולם לפלסטיני. קבוצות ההתנגדות התגברו.
נור ניוז