היום, לפני 30 שנה בדיוק, הסתיים מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה. גטהון סמני היה רק בן 10 כשהגיע עם משפחתו אל הארץ המובטחת וצולם באחת התמונות שהפכו לסמל העלייה.
גטהון משחזר בראיון ל'ישראל היום' את המסע הבלתי נשכח. "זה היה כמו יציאת מצרים, הוציאו אותנו בלילה והיה חשש לחיינו. היתה התרגשות עצומה. ציפינו לראות את ירושלים ואמרו לנו שהאדמה בישראל עשויה מזהב".
"העלייה היתה חשאית וגם המוסד היה מעורב. התנאים היו קשים. ישבנו על הרצפה של המטוס ושרנו 'דוד מלך ישראל'. זקני העדה חלמו כל החיים להגיע לירושלים - ראיתי את זה בעיניים הבורקות שלהם".
אחרי הנחיתה בארץ גטהון ומשפחתו הועברו לטבריה. "זה לא היה מה שציפינו לו. לא החזון שאבות אבותינו ציפו לו. אחרי שנה וחצי עברנו לנתיבות ומאז אני גר בעיר".
גטהון רצה להשתלב בחברה והתגייס לשירות קרבי. "התגייסתי בתור לוחם והייתי טירון של נ"מ. באחד הימים בטירונות הוציאו אותנו באמצע - והתבקשנו לאבטח את עפרה. הייתה לנו היתקלות עם מחבלים בפעולה מבצעית ונפצעתי בברך. שני חברים שלי נהרגו. מאז אני נכה צה"ל - גם פיזית וגם הלום קרב".
למרות פציעתו וההתמודדות עם מצבו הרפואי, גטהון אימץ גישה חיובית והוא מעודד התנדבות ותרומה למען המדינה: "העולם של הלומי קרב הוא עזרה ואהבה".
נור ניוז