שלב הגשת המועמדויות לתפקיד נשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל יסתיים הלילה (רביעי), ובעוד שבועיים בדיוק יתקיימו הבחירות - וחברי הכנסת ה-24 יבחרו מי יכהן בתפקיד בשבע השנים הקרובות ויחליף בתפקידו את הנשיא היוצא, ראובן ריבלין.
הבוקר הודיע רשמית יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, על כך שיתמודד לתפקיד, והוא צפוי להציג רשימת תומכים רחבה מרוב הסיעות, בהן גם יהדות-התורה וש"ס שצפויות לתמוך בו מאחורי הפרגוד. הרצוג, בנו של הנשיא השישי חיים הרצוג, כתב כי הוא "מאמין שהנשיא הבא של מדינת ישראל יידרש לחבר מחדש את הקרע בינינו; לסמן יעד ולהתוות דרך אל מעבר למחר".
למרות שהוא זוכה לתמיכה רחבה, הרצוג אינו המועמד היחיד שצפוי להתמודד לתפקיד. גם מרים פרץ, ששכלה את שני בניה והפכה בשנים האחרונות לדמות אהודה בציבוריות הישראלית, צפויה להתמודד, ועיקר המרוץ צפוי להתמקד בשניהם. פרץ השיגה עד כה שמונה חתימות של חברי כנסת בלבד לצורך התמודדותה לתפקיד. בש"ס התחייבו להשלים לה לעשר חתימות בכדי שאכן תוכל להתמודד. לדברי גורם המקורב לפרץ, "היא הצליחה לגייס את מספר החתימות הנדרש, ואף יותר מכך". בשבועות האחרונים פעלו גם הזמר יהורם גאון, ח"כ לשעבר יהודה גליק, פרופ' שמעון שטרית ואחרים לגייס עשר חתימות של חברי כנסת כדי שיוכלו להגיש מועמדות לתפקיד, אך לא ברור האם הצליחו בכך.
הבחירות לנשיאות יתקיימו בעוד שבועיים, ה-2.6, ובמסגרתן, חברי הכנסת יצביעו באופן חשאי על אחד המועמדים שיכהן בתפקיד למשך שבע שנים. הנשיא ייבחר על ידי רוב של 61 חברי כנסת. אם בסיבוב ההצבעה הראשון לא השיג אף מועמד את הרוב הדרוש, יתקיים סיבוב הצבעה נוסף, שבו יתמודדו רק שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר בהצבעה הראשונה.
המרוץ הנוכחי לנשיאות יתנהל בצל המשבר הפוליטי הנמשך, ובהיעדר ממשלה - יש לכך השפעה. הליכוד, תקווה חדשה ומפלגות נוספות הודיעו באופן רשמי כי הן מאפשרות לחבריהן חופש הצבעה. הבחירות שנערכות במליאת הכנסת מתקיימות באופן חשאי, ולהודעה כזאת אין הרבה משמעות, אך היא מלמדת גם על חוסר היכולת להתלכד סביב מועמד מוסכם אחד בימין.
נור ניוז