השנה השחורה של ישראל; מרחב הסייבר שלנו נמצא בידי מומחי חיזבאללה

העיתון בשפה העברית אמנם ניסה לתאר את ההאקרים כקשורים לחיזבאללה ולתחום הפעילות שלהם במטרה להפחית את היקף ההתקפות על ישראל, תוך הכוונה לשרתים ברחבי העולם, אך על פי חברת הסייבר הישראלית (ClearSky) קבוצה של האקרים שמזהים עצמם אורנים לבנוניים ביצעו התקפות סייבר נגד ישראל ומדינות שונות ברחבי העולם, והצליחו לחדור לפחות ל -250 שרתים.

לפי מומחה סייבר זה, האקרים משתמשים בשיטות הונאה מתוחכמות ומתקדמות ביותר ובוחרים את יעדיהם בקפידה ובאובססיביות, ולפי היעדים שקבוצה זו בוחרת לעצמה, ניתן להעריך כי האקרים אלו נקשרו לענף הסייבר של חיזבאללה.

על פי "הארץ", יעדי הקבוצה הם אידיאולוגיים ופוליטיים, ויש לתארם כאיום מתמשך על ישראל בטווח הקצר.

העיתון "ידיעות אחרונות" תיאר בעבר את שנת 2020 כשנה חשוכה עבור ישראל בשמירה על מידע אישי ועסקי בהערכתו על ביצועי הגנת הסייבר בישראל.

בדו"ח על מצב המרחב הקיברנטי בישראל בשנת 2020, מדגיש תל שחף כי כל המידע על לקוחות של חברות מסחריות גדולות וכלה בכרטיסי אשראי לתחבורה ציבורית נחשף להתקפות סייבר ולגניבת מידע. בנוסף לכינוי שנת הקורונה, יש לתאר את שנת 2020 גם כששחרור המידע האישי הישראלי.

הדו"ח, שפורסם ב -29 בינואר, למחרת יום הפרטיות העולמי, מדגיש כי אף שהיום נחגג ברחבי העולם, איש בישראל לא שם לב אליו ואף אחד לא חוגג אותו כאן. שנה שעברה הייתה שנה שלמה. חרגנו מעבר לפגיעה בפרטיות אזרחי ישראל, פרטיות שהופרה באופן טרגי שוב ושוב.

מצד אחד, נאסף מידע נוסף מאזרחי ישראל מדי יום, ומצד שני אנו עדים לגניבות עוקבות של מידע זה שנאסף על ידי האקרים לא ידועים.

המצב הגיע לרמה כזו שניתן לומר כי הפרטיות בישראל נהרסה בשנת 2020.

מנקודת מבטם של משפטנים ישראלים, סוגיות הפרטיות בישראל הן בעיה מורכבת. מצד אחד, סוכנויות הביטחון בישראל עוקבות אחר ההתנהגות הפרטית ביותר של אזרחי ישראל, ולאחר התפרצות הקורונה התברר היכן ולמי כל אזרח עד כמה הוא נוכח?

בנוסף, חוסר היכולת שלהם לשמור על מידע זה שנפל לידי האקרים באמצעות סדקי סייבר קיימים, הוא דוגמה מובהקת למידע שהאקרים הצליחו לפנות מחברת הביטוח שירביט.

בפברואר אשתקד, אתר כלכליסט דיווח כי מידע על 6,500,000 ישראלים זכאים נפל לידי האקרים.

מידע זה כלל שמות פרטיים ושמות משפחה, כתובות, מספרי טלפון, גילאים ואף שיוך מפלגתי ופוליטי של כל אחד ממיליונים אלה.

מחבר הדו"ח מצטט את עורכי הדין הישראלים באומרו כי נגיף הקורונה השמיד גם את שאר הפרטיות הישראלית, אם בתחילת התפרצות נגיף הקורונה היינו עוקבים כל הזמן אחר נוכחותנו באמצעות מעקב רציף אחר הטלפונים הסלולריים שלנו. היינו נסערים בסוף 2020, ועם הגעת החיסון לקורונה, הבנו שהמידע הרפואי והפיזי שלנו יהיה זמין לחלוטין גם לחברה פייזר האמריקאית.

במילים אחרות, כל המידע הרפואי והבריאותי שמשרד הבריאות אסף עלינו נמסר לחברה פרטית, מידע שיכול להיות מאוד חסוי ורגיש ומשקף את הבעיות הרפואיות וסוג הטיפולים שקיבלנו.