דו"ח העוני: ירידה משמעותית ברמת החיים

מספר העניים בישראל לפי קבוצות אוכלוסייה עמד ב-2020 על 1,980,309, 135,172 קשישים ו-90,279 ילדים. כך עולה מממצאי דו"ח העוני של ביטוח לאומי, המנתח את רמת החיים, העוני ואי-השוויון בהכנסות 2019-2018 עם אומדן ל-2020.

תחולת העוני לפי הכנסה נטו, כלומר אחוז האנשים הנמצאים מתחת לקו העוני, עלתה במעט בין 2018 ל-2019 וירדה ב-2020. אחוז המשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני עמד ב-2020 על 20.8%, לעומת 21.7% ב-2019 ו-21.4% ב 2018. אחוז הנפשות עמד על 21.6% ב-2020 לעומת 22.4 ב-2019 ו-22.1 ב 2018.

אחוז הילדים שנמצאים מתחת לקו העוני עמד על 30% ב-2020, לעומת 30.9% ב-2019 ו-30.7% ב-2018.

שיעורים חסרי תקדים

רמת החיים של המשפחות בישראל, כפי שהיא נמדדת על פי חציון ההכנסה הכלכלית, ירדה ב-2020 בשיעור ניכר של 22.7% לפי חציון ההכנסה הכלכלית וב-4.4% לפי ההכנסה הפנויה.
מדובר בשיעורים חסרי תקדים בשני העשורים האחרונים, למעט המיתון החריף של 2001.
בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור העוני ובאי-שוויון. הפגיעה החברתית-כלכלית בעקבות משבר הקורונה הובילה להגדלת הסיוע הסוציאלי בשיעור דומה לסיוע שניתן בממוצע ב-OECD.
משכך, הפגיעה באוכלוסייה ובחישוב כולל, יחד עם הסיוע הסוציאלי ורמת החיים לפי הכנסה פנויה, ירדה ב-2020 ב-4.4%. עדיין מדובר על ירידה חריגה בהשוואה לשנים קודמות, שבהן רמת החיים בדרך כלל עלתה בשיעור של 4-3% בשנה. ירידה בסדר גודל דומה התרחשה במיתון החריף ב-2001. במשבר 2008 ירדה ההכנסה הפנויה החציונית, אך במידה מתונה מואד של כמחצית האחוז.
אם הממשלה לא הייתה מתערבת ב-2020, ההכנסה לנפש הייתה צונחת בשיעור חד של 22.7%.

שיעורי העוני בקרב עצמאים עלו

הירידה ברמת החיים השתקפה, כאמור, גם בירידת קו העוני באותו שיעור המוגדר לפי רמת החיים במדינה.
לנוכח המשבר הכלכלי חברתי ב-2020 והעיכוב של הלמ"ס בהעברת סקר ההוצאות 2019, המשמש כבסיס לחישובי העוני בדרך כלל, הביטוח הלאומי התארגן לעריכת דו"ח על בסיס נתונים מנהליים שבידו.

עם זאת, ניתן לראות כי הסיוע הסוציאלי שניתן ב-2020 לצד הירידה בקו העוני הובילו לירידת תחולת העוני לפי הכנסה פנויה של משפחות, נפשות וילדים בשיעורים שבין 1-0.5 נקודות האחוז ב-2020 בהשוואה ל-2019. במקביל, פחת גם עומק העוני בנקודת אחוז וחצי. עם זאת, עלו שיעורי העוני בקרב אוכלוסיית העצמאים. ב-2020 שיעור העוני אצל העצמאים עמד על 16.5%, לעומת 15.3 ב-2019 ו-15.2% ב-2018.

מספר העניים בקרב עצמאים ב-2020 עמד על 247,645 נפשות ו-145,081 ילדים, לעומת 250,057 נפשות ו- 135,210 ילדים ב-2019 . בקרב שכירים מספר הנפשות העניות עמד על 1,404,323 נפשות ו-706,959 ילדים ב-2020, לעומת 1,420,371 נפשות ו-720,289 ילדים ב- 2019.
הנפגעים העיקריים בתקופת המשבר הם עשירוני הביניים, קרי עשירונים 4-7. לעומתם, העשירון התחתון שיפר את מצבו.

הקצבאות חילצו מעוני

כמו-כן, גם מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסה הפנויה נותר כמעט ללא שינוי מ-2019, לאחר עלייה של כמחצית האחוז בין 2018 ל-2019.

שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים עמד על 35.8% בקרב ערבים ב-2020, לעומת 37.3% ב-2019. בקרב חרדים המספר עמד על 49% ב-2020 לעומת 50.9% ב-2019.

שתי הקצבאות שב-2020 הגדילו משמעותית את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני היו קצבאות הילדים ודמי האבטלה - פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה כשלעצמם חילצו מעוני 23.6% מהמשפחות, בהשוואה ל-2% ב-2019. קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני, לעומת 2.6% ב-2019. זאת בעיקר הודות למענקים האוניברסליים, שהועברו מהממשלה למשפחות.

מחוץ לקו העוני

הסיוע הסוציאלי שניתן בעקבות המשבר של 2020 צמצם את הפגיעה ברמת החיים כתוצאה מהמשבר, אך כאמור, עדיין היא ירדה ב-4.4% לעומת עליות של 4-3% בשנים קודמות. ירידה זו הייתה מהגורמים שמיתנו את העוני הנמדד.

בשנת 2019 קו העוני עמד על 2,514 שקלים לנפש תקנית, כאשר בשנת 2020 קו העוני ירד ל-2,403 שקלים. לצורך החישוב לנפש תקנית מתייחסים למספר הנפשות המתוקן, כאשר ההנחה היא שעם העלייה במספר הנפשות פוחתת רמת ההכנסה הנוספת הנדרשת לצורך שמירה על רמת חיים קבועה.

כך ייתכן מצב שבו גם אנשים שהיו עניים בעבר לא יוגדרו השנה כעניים, וזאת על אף שהכנסתם לא עלתה ואולי אף ירדה. לדוגמה, מי שחי מתחת אך קרוב לקו העוני ב-2019 ושהכנסתו ירדה בפחות מ-4.4%, מוצא עצמו מחוץ לקו העוני על אף שמצבו הורע, ותחושת החרפת העוני שלו גדלה.

לפיכך, לצד ההתמקדות המקובלת של מדידת עוני יחסי, הדו"ח חושב בהתאם לרוח הגישה מוחלטת, המשאיר את קו העוני ברמה שלפני המיתון, דהיינו קו העוני של 2019. לפי קו עוני של 2019 עלו תחולות העוני של נפשות ומשפחות בכחצי נקודת האחוז. עם זאת, בהינתן עוצמתו של המשבר הכלכלי, גם העלייה של ממדי העוני הנמדדת לפי חישוב זה מפתיעה בהיותה מתונה יחסית, והיא ממחישה שוב את החשיבות שהייתה השנה לצעדי המדיניות לצמצום הפגיעה החברתית-כלכלית.

"לא רק השכבות החלשות נפגעו"

ההשפעות הכלכליות-חברתיות של משבר הקורונה צפויות להימשך בשנים הקרובות. הסיוע לאוכלוסיות שנפגעו מהמשבר מחייב המשך תמיכה סוציאלית כחלק ממדיניות הרווחה, לצד הגדלת המשאבים לעידוד אקטיבי של תעסוקה.

לדברי שר העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי: "משבר הקורונה הוא מהחמורים ביותר שידעה המדינה. לא רק השכבות החלשות נפגעו בו, אלא שלפי הדו"ח הזה את המהלומה הקשה ביותר ספגו מעמד הביניים וציבור העצמאיים. צריך לומר באופן ברור כי בזכות פעולות שיזמנו ונקטנו, כגון דמי אבטלה ומענקים לאוכלוסיות רבות, הצלחנו בנסיבות בלתי אפשריות לבלום גידול פוטנציאלי עצום של שיעור העוני.

"מעתה, יש לנקוט בצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה ולכן אנו משקיעים רבות בהכשרות מקצועיות ובמענקי חזרה לעבודה, ובמקביל פועלים להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית. זאת דרך הגדלת תשלומי העברה והשקעה מאסיבית יותר בשירותים החברתיים", ציין שמולי.

"להפסיק לספור נתונים ולהתחיל לפעול"

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הוסיף: "בתקופה רגישה זו מחובתי להדגיש שהדו"ח וממצאיו נערכו על ידי עובדי המחקר של הביטוח הלאומי, במקצועיות ובשקיפות. דו"ח העוני נשען על מסד נתונים, המשקף באופן ענייני את המגמות וההשפעות של משבר הקורונה בשנה האחרונה, בהשוואה לשנים עברו".

לדברי שפיגלר, "ממצאי הדו"ח מוכיחים את צדקת טענות הביטוח הלאומי בדבר חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בנינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD. השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה מעידות על כך, ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שגרה ובעת משבר. אני תקווה שבעקבות ממצאי הדו"ח ייערכו דיונים ותתקבלנה החלטות, שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה".

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, מסר בתגובה: "כבר שנים שאנו טוענים כי עוני הוא מכת מדינה שרק הולכת ומתרחבת לקהלים חדשים. על פי הדו"ח, ירידה של 23% ברמת החיים משמעותה שהחלק הנמוך של מעמד הביניים התדרדר לעוני, בעוד מה שמרסן את הקטסטרופה הם תשלומי הממשלה. בעתיד הקרוב תשלומי הממשלה ייעצרו ואילו הירידה ברמת החיים תישאר".

נוצר כאן דור חדש של עוני, משפחות נפגעות קורונה 'נולדו' למעגל העוני בלית ברירה", קובע כהן. "מאחורי כל מספר, נתון וסטטיסטיקה בדו"ח נמצאים אדם, משפחה ועסק, שקרסו עם חלומות רבים וחובות גדולים. על מדינת ישראל להפסיק לספור נתונים ולהתחיל לפעול. אין שום תוכנית למיגור העוני באופק, ומדי שנה הדו"ח מחריף ללא הבטחה או מטרה מצד הממשלה".