הממשלה לא תקצבה ולא קבעה יעדים אופרטיביים לתוכנית ההיערכות שלה למשבר האקלים, כך קובע דו"ח מקיף על השפעת גורמים סביבתיים על הבריאות, שחיברו משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה. לפי הדו"ח שפורסם השבוע, לעיכוב ביישום התוכנית עלולות להיות השלכות על בריאות הציבור במקרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים או התפשטות מחלות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. מחברי הדו"ח בריאות וסביבה בישראל 2020 קובעים שהעיכוב נוצר בשל המשבר הפוליטי והשיתוק הפרלמנטרי המתמשך, שפגעו ביישום צעדים נוספים להגנה על בריאות הציבור.
לפני שנתיים אישרה הממשלה החלטה בנושא היערכות למשבר האקלים, הכוללת קידום תוכנית שגיבש המשרד להגנת הסביבה בעניין. תוכנית זו נוגעת לתחומים רבים. כך למשל, בין היתר היא מציעה לנקוט צעדים כמו שיפור הניטור של נגיפים ומזיקים העלולים להתפשט בעקבות משבר האקלים, ליישם תוכנית לאגירת מי שיטפונות, להרחיב פעולות לייעור עירוני כדי לצמצם את השפעתם של גלי חום ממושכים, ולהשקיע בשדרוג מבנים על פי תקן ירוק המשפר בידוד של מבנים ומסייע בהתמודדות עם גלי חום.
הממשלה החליטה גם על הקמת מינהלת לתיאום בין-משרדי בכל הסוגיות הקשורות לתוכנית. מינהלת זו פועלת כגוף מתכלל, אבל אין לה סמכות מול שאר משרדי הממשלה. עם זאת, הוועדה לחירום ולבריאות שהוקמה במסגרת המינהלת החלה לפעול, ועל סמך סקירה עולמית קבעה הוועדה שהאיומים הגדולים הקשורים בבריאות האדם בהקשר של משבר האקלים הם תחלואה עקב עומס חום, החמרה של מחלות כרוניות, פגיעה בביטחון התזונתי והפצת מחלות זיהומיות. המשרד להגנת הסביבה נמצא בשלבים סופיים של פרסום המלצות המינהלת לפעולות הנדרשות ותעדוף ליישומן. אבל ללא תקציב יהיה בלתי אפשרי לעבור מההמלצות לביצוע.
בעיות במעקב אחר חומרי הדברה
סיכון בריאותי נוסף שבו עוסק הדו"ח שמתפרסם כעת הוא חשיפה לחומרי הדברה. בדו"ח נכתב כי בשנים האחרונות הרחיבה ועדה בין-משרדית הפועלת בנושא את הליך הבדיקה של חומרים הנמצאים בשימוש - רבים מהם משמשים להדברת עשבים או חרקים - והמליצה על הפסקת השימוש בשמונה מהם בשל סיכונים שונים כגון פגיעה בהתפתחות עוברים, הגברת הסיכון לחלות בסרטן וסיכון לרעילות כרונית. עם זאת, הוועדה החליטה לאפשר את השימוש בקוטל עשבים בשם "גלייפוסט" גם בשטחים שאינם חקלאיים, אף שקיים ויכוח בנוגע לבטיחותו. באירופה הוטלו מגבלות על השימוש בו, עד שיתקבלו עדויות ברורות יותר בנושא.
עוד עולה מהדו"ח כי חרף המלצות של הדו"ח הקודם שפורסם, לא קודמה הקמת מאגר נתונים לאומי על מקרים של הרעלה בעקבות שימוש בחומרי הדברה ולא קודמה חקיקה הקובעת מגבלות מכירה על חומרים הידועים כרעילים במיוחד.
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כתב בפתח הדו"ח: "אחת התוצאות של השיתוק הפרלמנטרי ושל משבר הקורונה היא הדחייה בביצוע רפורמות הנוגעות למדיניות בריאות וסביבה". גרוטו הוסיף כי בחלוף המשבר, "יהיה על ישראל לקדם מדיניות בנושאים חיוניים אלה, ובהם הגבלת המכירה של חומרי הדברה רעילים ביותר והשימוש בהם ועדכון תקנות איכות האוויר ומי השתייה".
גרוטו התייחס גם ליוזמה של משרד הכלכלה לקדם רפורמה שתפחית את הבדיקות שעוברים מוצרים מיובאים, בהתאם לתקן של משרד הבריאות. "אם רפורמה זו לא תלווה בפיקוח וכן באכיפה ממשלתית רחבה, יישומה עלול להוביל לחשיפה מוגברת של האוכלוסייה בישראל לכימיקלים מסוכנים במוצרי צריכה מיובאים", כתב.
הדו"ח מצביע גם על תחומים שבהם יש בישראל התקדמות ניכרת, ובראשם התפלת מים ושימוש בשפכים מטוהרים (קולחים) להשקיה. אבל אין בו התייחסות לתוצאות לוואי שיש להן השפעה שליליות על הבריאות. "המים המותפלים שמספקים כיום לא מכילים מינרלים חיוניים ועד עתה לא היתה התקדמות במציאת פתרון למחסור הזה", אומרת ד"ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה. אסטרין מתייחסת בעיקר למרכיבים כמו מגנזיום ויוד.
הקולחים שבהם נעשה שימוש להשקיה עדיין מכילים מזהמים שלא פורקו בהליך הטיהור והם יכולים להגיע למזון שצורך האדם או למי שתייה. עד היום לא התבצעה הערכת סיכונים של מזהמים כימיים בקולחים. לדברי אסטרין, חייבת להיות תמיכה גדולה יותר בביצוע ניטור ביולוגי בהיקף נרחב, כדי לגלות את רמות המזהמים שאליהם נחשפים תושבי ישראל. "בלי המידע הזה לא נדע למה אנשים חשופים ואי אפשר לקבוע מדיניות של הגנה על בריאות הציבור אם אין נתונים".
הארץ