מאז מותו של הנער אהוביה סנדק לפני כשבועיים, מדי ערב נערכות מחאות ברחבי הארץ, שחלקן מלוות בתקריות אלימות הן מצד המשטרה והן מצד המוחים. המפגינים מעידים כי הם לא מתכוונים להרפות, ועל אף שהמטרה המרכזית שלהם - סגירת ימ"ר ש"י - לא ניתנת להגשמה, הם מתעקשים שימשיכו לנסות, גם הערב (ראשון).
שעה ארוכה לפני תחילת ההפגנה אמש על מותו של סנדק שנהרג בתום מרדף משטרתי בבנימין, כוחות גדולים היו ערוכים בהר חוצבים, ליד היעד שנבחר הפעם למוקד ההפגנה המרכזי: משרדי המחלקה לחקירות שוטרים, הממוקמים באזור משרדי שלרוב נטוש בשבת.
למרות הייחוס הבולט של ההפגנות לנוער הגבעות, המוחים נמנים עם כמה זרמים שונים. ראשונים הגיעו לאזור דווקא צעירים חרדים, שהחלו להתאסף במתחם שסגרה המשטרה. המראה שלהם בהפגנה אמש לא מפתיע, שכן את נוכחותם היה ניתן לראות ברבות מן הפגנות שנערכו בעיר בימים האחרונים. "אנחנו מפגינים נגד המשטרה, נגד האלימות הקשה שלה נגד דתיים וחרדים", הסבירו.
זמן קצר לאחר צאת השבת, יוסף פריסמן, אחד ממארגני ההפגנות, כבר מסדר את הבמה. על הדרך הוא מבקש מהגברים והנשים לשמור על ההפרדה ועל הנחיות המשטרה, אך זה פחות מצליח.
את הטון באירוע מכתיבות בנות האולפנה. רעות, בת 12, הגיעה עם אמה יעל להפגנה. "ראינו הפגנה של שמאל בדרך, ואין כוחות גדולים כאלה עם סוסים", תיארה רעות. יעל, האימא, מסבירה שאהוביה היה יכול להיות גם הילד שלה ולכן היה חשוב לה לבוא. "יש הרבה יידוי אבנים מצד ערבים ולא תראו שוטרים זורקים אותם. הילדים לא תמיד צודקים אבל כמה הם יכולים לסבול ועוד יבואו אליהם בטענות. נמאס לנוער הזה להיות כבשה שחורה".
וואלה