כלכלה: המיסים יעלו, רמת החיים תרד
מה קרה? הסיפור הכלכלי של שנת משבר הקורונה הוא ללא ספק הגירעון הענק שלתוכו נקלעה קופת המדינה. גם אם אין עדיין נתונים סופיים ומסכמים של גודל הגירעון הוא יתקרב, על פי הערכות לא רשמיות במשרד האוצר, יחד עם ההמצאה הישראלית "קופסאות הקורונה", ל-170 מיליארד שקל, שהם כ-12 עד 13 אחוזי תוצר.
בעבר נבהלו שרי אוצר מאוד כאשר הגירעון חצה את 50 מיליארד השקלים. זכור היטב הגירעון שנחשד כ"משופץ" בסוף שנת 2018, כאשר הוא צנח לפתע בחודש דצמבר הקובע מ-3.5% ל-2.9%, בדיוק זה שנקבע בתחילת השנה. שני מבקרי מדינה חקרו את המתרחש סביב אותו גירעון שקפץ ואחר כך צומצם בכמה עשיריות האחוז.
בשנת 2020 המצב היה אחר לגמרי. בהחלטות שהתקבלו תוך שעה-שעתיים של דיונים הוכרעו סכומים כמו 6.6 מיליארד שקל ל"צ'ק לכל אזרח" או הגדלת ערבות המדינה להלוואות בעוד 8 מיליארד שקל. הגירעון העצום הוא חסר תקדים בתולדות המדינה וחייב נטילת הלוואות גדולות של הממשלה ברחבי העולם.
מה יהיה? מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, אמר אתמול (שני) לממון ול-ynet, כי "הדבר הנורא ביותר הוא שאנו ללא תקציב לשנים 2020 ו-2021. הבעיה היא הגירעון הגדול מאז שהחלה מגיפת הקורונה והוא מגדיל מאוד את החוב של הממשלה ולצערנו יגדיל בעתיד את נטל החוב העצום על הצעירים, שיצטרכו לפרוע את חובות הענק".
המשמעות המעשית היא שבעתיד הקרוב הדרך להחזיר את החובות היא על ידי הידוק החגורה וקיצוצים גדולים בתקציבי המשרדים השונים שיפגעו בשירותים שכל אחד מאיתנו מקבל וכמובן בהעלאות מיסים שיפגעו גם ברמת החיים של כולנו.
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, אמר אתמול לממון ול-ynet, כי "הדורות הבאים יצטרכו להחזיר את הגירעון הענק. אולם, אני תומך בגירעון הזה והוא מוצדק אך ורק אם הוא ילך למאיצי צמיחה, כדי לחלץ את המשק מהמשבר ולהקטין את האבטלה. אני חושש שהסכום יתבזבז ל'סוכריות בוחרים', דהיינו שוחד בחירות, ולתקציבים סקטוריאליים".
נור ניוז