האב, אברך כולל לא קיבל משכורת כבר מספר חודשים, האמא, שעובדת בעמל לפרנסתה יצאה לחל''ת.
הילד הרך נכנס לעצבות, אין אוכל אין חברים. לדברי המומחים ייקח זמן רב לשחרר את נפשו מהצלקת הזו. כעת זה הזמן שלנו לעזור להם
חייו התנהלו על מי מנוחות, בן למשפחה אוהבת ותומכת. אבל אז הקורונה הגיעה, בתחילה זה כמעט ולא הורגש, אבל לאט לאט זה חדר פנימה, אל תוך הבית המוגן, הקורונה נגסה בכל חלקה טובה.
המקרר שעד עידן הקורונה היה מלא, התחיל להתרוקן, בתחילה המשפחה עוד התמודדה איכשהו, אך ככל שנקפו הימים, האוכל הלך ואזל, פשוטו כמשמעו. האבא, אברך כולל לא קיבל משכורת כבר מספר חודשים, האמא, שעובדת בעמל לפרנסתה יצאה לחל''ת, והם אנה הם באים.
הילד, מוישי בן ה-8 לא הבין מה מתרחש סביבו, לא הבין מדוע אבא ואמא כל כך מודאגים, לא הבין לאן נעלמו ארוחות הצהריים הבשריות, לא הבין מדוע בשבת כבר אין עוף, לא הבין מדוע המקרר ריק, אבל מה שכן הוא הבין שהמצב לא פשוט בעליל.
לסיוע למשפחה לחצו כאן
התלמוד תורה היה סגור תקופה, את החברים הוא לא פגש, והעצבות חדרה פנימה עוד יותר, נכנסת עמוק עמוק בנפשו העדינה, עושה צלקת של ממש, צלקת שלדברי המומחים לא תיעלם כל כך מהר, היא שם, עם כל חוזקה ותוקפה.
הילד שעד עידן הקורונה היה ילד שמח, חינני ולבבי נהפך להיות צל של עצמו, העצבות ניכרה בו בכל פינה, הוא בקושי דיבר, בקושי למד, הוא הפך להיות משהו אחר, משהו שמעורר רחמים, רחמים גדולים, אך להורים אין מה לעשות, גם ככה אין להם שקל בחשבון הבנק.
כמו המקרה הזה ישנו עוד מאות מקרים, ילדים, 'עוללים' שתקופת הקורונה הותירה בהם צלקת עמוקה וקשה, הן במובן הרוחני והן במובן הגשמי, הצרות והמקרים הקשים הגיעו לשולחנו של הרב חיים קנייבסקי אשר בצעד יוצא דופן שירבט עלי גליון מילות ברכה לכל אלו שיצטרפו לקרן 'עוללים' של 'קופת העיר', למען אותם תינוקות של בית רבן.
במכתבו הוא כותב כי "כל התורמים לקרן עוללים שע''י קופת העיר עבור משפחות ילדים רעבים סכום שיש בו ממש, יזכו במידה כנגד מידה שתהיה להם פרנסה בריווח".
מעריב