מזהה חדשות : 55954
תאריך :
האם הנשים הישראליות בבתיהן בטוחות?

האם הנשים הישראליות בבתיהן בטוחות?

ב -19 באוקטובר, כאשר הידיעה החשובה ביותר בתקשורת העולמית אודות ישראל, חתימת הסכם ישראל-בחריין וביקור משלחת ישראלית-אמריקאית משותפת במנאמה ועזיבת המשלחת האמירית הראשונה לישראל, במוקד החדשות המקומיות היו הריגת שתי נשים אחרות על ידי בן זוגן. , היה רק ​​כמה שעות זה מזה.

דקות לאחר שהמשטרה שמה לב כי גבר אינו רעול פנים בסמטה בעיירה סביב חיפה, התגלה כי בת זוגו, נג'אח מנצור, אישה בת 35 ואם לארבעה, נדקרה למוות ומיהרה החוצה. של הבית.

שעות לאחר מכן התגלתה גופתה של IRNA גריבנוב, אישה בת 67 שעל פי החשד נהרגה על ידי בעלה, בעיר באר שבע שבדרום המדינה. גם אשתו הקשישה התאבדה וגופתה נמצאה על גג הבית.

יום קודם לכן נשלחה גופת אישה אוקראינית שנהרגה על ידי בעלה בארון מתים. במהלך כל הימים שאושפזה ובפציעות קשות איש לא הגיע אליה ושמה לא נכלל ברשימת הנשים הישראליות שנהרגו מכיוון שלא הייתה אזרחית ישראלית ואושפזה בשם בדוי.

על פי ynet מספר הנשים שנהרגו בישראל עלה השנה ל -19. השנה עדיין לא הסתיימה ומספר זה עשוי לגדול. 13 נשים נהרגו בשנת 2019 ו- 25 בשנת 2018, בעיקר על ידי בעליהן או בני זוגן. מדובר במקרים ידועים והוקלטים.

למרות הקלות שבה ניתן לשאת אקדחים בידי העם, הרוב המכריע של הרציחות נדקר.

ישראל ראתה ראש ממשלה חזקה כמו גולדה מאיר בשנות השישים והשבעים; נשים ונערות נדרשות לשרת שנתיים בצבא אם אינן מזהות עצמן דתיות; נשים שרותות וחברות פרלמנט ומנהיגי מפלגות או גנרלים וטייסים אינן נדירות, אך אלימות במשפחה כלפי נשים, אפילו במקרה של נשים המכהנות בתפקידי ניהול מחוץ לבית, היא נושא דיון מתמיד בתקשורת במדינה.

לאמצעים כמו החלטת הממשלה הסופית השבוע להקצות 50 אחוזים מתפקידי ניהול לנשים אין כל השפעה על הפחתת האלימות כלפי נשים.

בראיון שערכה קאן TV ב -20 באוקטובר, אישה בעמדה חשובה הסבירה כיצד נשמתה "נרצחה רגע אחר רגע" בבית על ידי בעלה עד שהיה לה האומץ לחשוף זאת.

"חוקרי המשטרה, השופטים והתקשורת נדהמו מכך שאישה כמוה הייתה מטרת האלימות בבית, וקשה היה לה מאוד לדעת כיצד היא סובלת את האלימות לאורך השנים מבלי לפגוע בכבודה החברתי", אמר. .

עם זאת, בישיבת ועדת הפנים בפרלמנט הישראלי ב -20 באוקטובר, התנגדה התוכנית המוצעת "למאבק באלימות כלכלית נגד נשים" מצד גברים ונשים במפלגת השלטון בליכוד, שקראה להתערבות רבה יותר. האד בענייני משפחה אנשים קראו ודחו.

ההרג אינו מוגבל רק למשפחות מהגרים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר או מהרפובליקה הערבית הפלסטינית.

בשיא משבר קורונה בקיץ הנוכחי, אלפי גברים ונשים בתל אביב ובמקומות אחרים הפגינו נגד התפשטות האלימות במשפחה והמספר ההולך וגדל של נשים שנהרגו, ופוליטיקאים רבים הצטרפו למחאה.

מחאת הקיץ פרצה לאחר שסיפורה של שחיטת מאיה וישניאק, נערה בת 21 של חברתה אידו רבון באזור רמטגן בתל אביב, זיעזעה את החברה הישראלית.

הילדה המאושרת והמוכשרת הזו הייתה סמל לגבר עם עתיד מזהיר, אבל החבר שלה הרג אותה בבית המשותף שלהם.

רוב הנשים שנהרגו דיווחו בעבר למשטרה כי קיים איום חמור על חייהן ושל ילדיהן. במקרים רבים גברים חזרו הביתה לאחר חקירת המשטרה והחריפו את האלימות.

"נשים חיות בפחד בבית", אמרה השבוע חגית פאהיר, ראש ארגון נמט להגנת נשים. לדבריה, כ- 200,000 נשים במדינה נתונות לאלימות במשפחה, ואלה המקרים היחידים הידועים.

גב 'פוהר אמרה כי משבר קורונה גם הפך את הבית ל"כלא נשים "וכי לחצים כלכליים ופסיכולוגיים החמירו את האפשרות להרג.

חברות פרלמנט רבות ושרים ונשים מסכימים עם פעילי ההגנה של הנשים כי תוכנית מקיפה נגד אלימות, שאומצה בשנת 2017, עשויה להיות הבטחה למצב חדש. אולם התקציב הכולל של המוסדות הללו עומד השנה על 250 מיליון נתונים בלבד, שווה ערך ל -71 מיליון דולר.

אמנם אחת הסיבות להיעדר הגנה מספקת על חיי נשים באלימות במשפחה היא מימון לקוי של מוסדות קשורים, אך גורמים ממשלתיים ספגו ביקורת על כך שהם נאחזים בשלטון עד כדי כך ששכחו להגן על חיי הנשים.

לעיתים הממשלה סבלה את כל הביקורות הקשות והדגישה את הצורך במאמץ רב יותר, אך גב 'פאהר מתעקשת כי הממשלה חסרה רצון וחוסר רצינות בהתמודדות עם אלימות במשפחה.


נור ניוז
תגובות

שם

דוא'ל

תגובות