ניתוח מגמות של שירות התעסוקה בחודש ספטמבר מעלה כי לראשונה יותר מחמישית מהנרשמים כדורשי עבודה הם בני פחות מ-24. כמו כן נרשם שיעור שיא בגובה של 62.7% של רישום נשים מתחילת המשבר וכן אילת קפצה בחזרה לצמרת האבטלה הארצית.
חצי שנה לאחר הכניסה לסגר הראשון, נכנסה ישראל לסגר שני כשהמשק במצב מורכב, שהמגמות בו היו שליליות גם כך. 205 אלף דורשי עבודה נרשמו במהלך החודש - הנתון הגבוה ביותר מאז מרץ. מספרי הנרשמים זינקו סמוך לערב ראש השנה (17.9), כאשר השיא היה בסוף החודש, שבו התרכזו יותר מחצי מהם.
מהדו"ח עולה כי אם בחודשים יולי ואוגוסט, מספר הנרשמים כדורשי עבודה כבר היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי 1.5 ופי 1.8 בהתאמה, הרי שהסגר הקצין מגמה זו . על כל חוזר לעבודה בספטמבר, היו 8.1 נרשמים כדורשי עבודה. מדובר ביחס השלילי ביותר מאז חודש מרץ. בסוף ספטמבר, הגיע מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-944.5 אלף. מדובר בעלייה של 20.9% לעומת מספרם בסוף אוגוסט, אז עמד מספרם על 781.3 אלף. מספר הרשומים עקב חל"ת עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים בסוף ספטמבר.
היציאה מהסגר השני מציבה אתגר משמעותי בפני שוק העבודה והוא החזרה מהירה של מספר דורשי עבודה גדול ככל הניתן. רבים צפויים אכן לחזור במהירות, אולם שירות התעסוקה מתריע כי אלה שיישארו בחוץ ובפרט מי שאינם עובדים עוד מאז הגל הראשון, עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח, שאף השלכותיה על היחידים ועל הכלכלה, הן ארוכות טווח.
כאמור, שיעור הנרשמים כדורשי עבודה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, קפץ מ-17.1% מבין נרשמי חודש מרץ ל-20.5% מנרשמי ספטמבר. מדובר בנתון הגבוה ביותר לקבוצה זו מתחילת המשבר. מעבר לכך, התפלגות הנרשמים לפי גיל בחודש ספטמבר דומה יחסית להתפלגות בחודש מרץ. בסך הכל שיעור הצעירים עד גיל 34 , הכולל חיבור של שתי הקבוצות הצעירות, עמד בספטמבר על 49.5%, לעומת 47% במרץ. ייתכן שההסבר לכמות הצעירים הגבוהה נעוץ במספר הגבוה של צעירים בתחומי המכירות והמסעדנות, המהווים כשמינית מהנרשמים.
במקביל, שיעור החזרה לעבודה בקרב שתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר, 35-54 וקבוצת 55 ומעלה, עלה מ-44.2% באוגוסט ל-53.2% בספטמבר זאת בעוד אצל קבוצות הגיל הצעירות, שיעור החזרה לעבודה ירד מ-55.8% באוגוסט ל-46.8% בספטמבר. שיעורי החזרה הנמוכים של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55+) למעגל העבודה דווקא בחודשים שבין הסגרים, מעלים את החשש שסיכוייהם של המבוגרים לחזור לעבודה לאחר
ההבדלים בין הסגר הראשון לשני
במהלך ספטמבר חזרו לעבודה כ-25.3 אלף דורשי עבודה. מדובר בנתון נמוך לעומת חודש אוגוסט שבו חזרו 28.9 אלף. מספר החוזרים לעבודה, בהגדרה, אינו כולל אנשים שבהמשך אותו חודש שבו ונרשמו כדורשי עבודה. הסיווג נקבע לפי הפעילות האחרונה ובספטמבר היו רבים כאלה וביניהם אקדמאים שלקחו חלק בשיתוף הפעולה של שירות התעסוקה ומשרד החינוך להסבתם להוראה ושילובם כעוזרי הוראה בבתי ספר, אשר פעלו בחצי הראשון של החודש, עד הכרזת הסגר. נציין כי בחודש יולי חזרו לעבודה 42,390, בחודש יוני 184,893 ובחודש מאי 291,856.
כאמור, אילת חזרה לצמרת האבטלה ושיעור דורשי העבודה בה הגיע ל-39.3% בסוף ספטמבר. במהלך החודש נרשמו עליות בשיעורי דורשי העבודה בכל הארץ, אולם העיר הדרומית רשמה את הזינוק הגדול ביותר של 16.6% לעומת אוגוסט. מהמקום התשיעי ברשימה אילת עלתה אל המקום השני, עקב הפגיעה בענף התיירות שנסגר בשנית רגע לפני החגים. לעומת זאת, בשאר הערים הגידול היה של פחות מ-6%.
כעת, נמצאת מעל אילת ברשימה רק העיר ביתר עילית, עם שיעור דורשי עבודה של (40.5%. אחריהן ממוקמות מודיעין עילית 35.5%, בני ברק עם 31.8%, נצרת עם 30.1%, אום אל-פחם עם 29.7%, בית שמש עם 27.7%, ירושלים עם 27%, רהט עם 24% ובת ים עם 23.6%. בתחתית הרשימה עם הנתון הטוב ביותר, ממוקמת מודיעין מכבים רעות עם 16.6%. האחוז בתל אביב עומד על 21.4%, בבאר שבע על 20.1% ובחיפה על 19.4%.
עוד עולה מהנתונים כי משלח היד שהכי הרבה מעובדיו (35.4%) נפגעו מהסגר הנוכחי הוא המכירות והשירותים. מדובר בתחום המאגד בתוכו בין היתר סייעים למורים ועוזרים במכירה בחנויות, ששניהם לבדם היוו כ-20.8% מכלל הנרשמים בספטמבר, וכן מלצרים, מאבטחים ועוד.
נתון זה מהווה יותר מאשר באוגוסט, אז נתון זה היווה 23.3% ואף יותר מבחודש מרץ, אז עמד הנתון על 27%. קבוצת משלח יד נוספת שנפגעה בבירור בסגר השני היא מנהלים מתחום המסחר, מנכ"ליות ומנכ"לים, מנהלי מסעדות, מכירות ושיווק ועוד, עם שיעור ההרשמה החודשי הגבוה ביותר מתחילת המשבר שעמד על 9%.
מבין החוזרים לעבודה בספטמבר, קבוצת משלח היד עם שיעור החזרה הגבוה ביותר היא בעלי משלח יד אקדמי (36.1%), ככל הנראה עקב חזרה של מורות ומורים לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים.
נתון שחשוב מאד להתעכב עליו הוא חשש להעמקת הפער בין נשים לגברים בשוק העבודה בסגר השני. שיעור הנרשמות כדורשות עבודה בספטמבר היה 62.7%. נתון זה גבוה אף יותר מהנתון הגבוה במרץ, שעמד אז על 57.1%. אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים שבהם מועסקות יותר נשים. הבולטות במקרה זה גבוהה עוד יותר עקב המספר הנמוך יותר של יוצאים לחל"ת בגל השני בהשוואה לראשון.
"השלכות המשבר ילוו אותנו עוד שנים רבות"
לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "השנה העברית התחילה בגל שני למשבר התעסוקתי וגם החורף שלפנינו עלול להיות קשה. לאחר סגר שני שמקרב אותנו לסוף 2020, ברור שההתמודדות עם השלכות המשבר על שוק העבודה תלווה אותנו עוד שנים. חשוב לשים לב לקבוצות ולמקומות שנפגעים במיוחד: עובדי הענפים שנסגרו לפני חודשים רבים וטרם נפתחו, מבוגרים המתקשים יותר לחזור לעבודה ונשים וצעירים הסובלים מתנודתיות גבוהה. כל אלה מחייבים התייחסות מתאימה שתסייע בשילובם בעבודה איכותית, במקביל להגדלת הגמישות התעסוקתית אשר הכרחית בתקופות של אי-ודאות.
"מודלים לעידוד תעסוקה ושימור עובדים כגון המודל הגרמני או הקנדי, יוכלו להועיל למשק שבו מספר המשרות מצומצם יחסית ומספר דורשי העבודה גבוה. בתוך כך, נדרש תכנון ארוך טווח לסיוע לכל דורשי העבודה שלא יצליחו לחזור לעבודה בתום הסגר הנוכחי, כאתגר לאומי עם השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות של כוח העבודה".
ישראל היום