ירידה באמון הציבור בממשלת ישראל

במחקר זה מתייחסים לאמון הציבור בנושאים ומוסדות ישראליים שונים. דוח זה מבוסס על מדגם של 1,200 אנשים מעל גיל 18. בהערה זו אנו בודקים חלק מדו"ח זה. כדי להבין נכון את הדו"ח הזה, יש להזכיר כי המשטר הציוני עמד בראש רשימת החולים ואף מותה של הקורונה ביחס לאוכלוסייה מאז תחילת התפרצות העטרה. בימים האחרונים הגיע מספר הנגועים היומי בישראל לכדי 7,000 מוזרים. כדי להבין זאת, מספיק להסתכל בטבלה הבאה:

שתי הגרפים שלעיל מראים כי שיעור התמותה בין הכתרה לאוכלוסייה (אוכלוסייה למיליון) בישראל גבוה, גדל מיום ליום, והוא בראש רשימת המדינות שנפגעו מהקורונה. הסטטיסטיקה של המרכז למדידת עולמי מראה גם כי ישראל היא המדינה החמישית באוכלוסייה עם קורונה. בעוד שרוב המקומות הראשונים בטבלה תופסים מדינות מאוכלסות בדלילות, ישראל בולטת בקרב מדינות קטנות שאוכלוסייתן מונה 9 מיליון תושבים.

עכשיו נחזור לסקר INSS; הנושא הראשון שעוסק בדו"ח זה הוא אמון במוסדות הממשלה וביצועיהם במשבר קרוהן.

אמון במוסדות ובממשל

על פי הסטטיסטיקה שפורסמה, חוסר האמון ביותר היה קשור לכנסת (הפרלמנט הישראלי) עם 74% לאחר שלוש בחירות רצופות להקמתה. הקבינט הממשלתי עם 70%, משרד האוצר עם 63% והמשטרה עם 51% נמצאים בשורות הבאות. רמת האמון הגבוהה ביותר היא במערכת הבריאות בישראל עם 53% תמיכה ו 47% חוסר אמון.

האשימו את זה במשבר הכלילי

אך בתרשים השני, הארגון מתבקש לציין את מידת אשמתו במשבר קורונה בסולם של 1 עד 4 (1 - חף מפשע לחלוטין, 4 - אשם מאוד). התוצאות היו מעניינות גם עבור המכון הישראלי לחקר הביטחון הלאומי.

איור 2 בוחן את אשמי המצב הנוכחי בקורונה מנקודת מבטם של אזרחי ישראל. נתניהו ומקבלי ההחלטות הפוליטיים הם האשמים העיקריים של המצב הקיים, והצוות הרפואי ומשרד האוצר נמצאים בשורות הבאות. בניגוד לתרשים לעיל, האמון בצוות ובמערכת החינוך מצטמצם כאן משמעותית. ישראלים, כמו נתניהו ופוליטיקאים, מאשימים את מערכת הבריאות הישראלית במשבר קורונה (בשיא 22%, בשיעור 36%) ומאשימים רק 11% ממשרד הבריאות במשבר, אפילו פחות מנתניהו. סקרים מתרשימים א 'ושתיים מראים כי הציבור הישראלי אינו סומך על הנהלתם ומנהיגותם של מוסדות ממשלתיים המעורבים במשבר קורונה, ורבים מאשימים אותם במצבה הישראלי במשבר קורונה. הדו"ח קובע כי המחקר מוכיח כי דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה בדבר ירידת האמון ברופאים ממרץ עד יולי הוא נכון. על פי הסקר, אמון זה ירד מ -63% ל -40%.

איך להיות יעיל

בתרשים השלישי נשאלים אזרחי ישראל מהי הדרך להשפיע על המצב הנוכחי ועל המדיניות הישראלית?

תחושת הסיפוק והתקווה הנמוכה ביותר הייתה בכלכלה ובבריאות, אך בניגוד לתפיסותינו ומנטליותנו של האיראנים, הביטחון זכה למיקום הטוב ביותר מול הכלכלה, הבריאות והדמוקרטיה. לפי המשיבים, 84% חשו שביעות רצון ודאגה מהכלכלה, 78% מהבריאות ו -68% ממצב הדמוקרטיה בישראל. ואילו חוסר שביעות רצון בתחום האבטחה הוא 59%. נתונים סטטיסטיים המראים אתגר רציני העומד בפני ישראל בשלושה תחומי כלכלה, בריאות ודמוקרטיה בשנה שעברה.

נזק לקורונה בחיי הפר

בחלק אחר של המחקר נשאלה קורונה מה ההשפעות שיש לה על שלושה תחומי חייהם, כולל כלכלה, בריאות גופנית ובריאות נפשית. לכלכלה הייתה ההשפעה השלילית ביותר על חייהם של הישראלים, ותשובה זו מאשרת איכשהו את דיוק התשובות הקודמות במחקר זה. נושא שמצביע יותר ויותר על כך שנתניהו יאתגר בחודשים הקרובים להישאר בשלטון הוא נושא הכלכלה, האבטלה, ואתגר ההשפעה של מגבלות ההסגר והחברה על עסקים, ולא המדיניות הביטחונית והאזורית שלו. הבריאות הגופנית סבלה מהנזק הנמוך ביותר (16%) אך בריאות הנפש כ- 44% סבלה מנזק חמור.

מה המצב החברתי בישראל?

בסוף משאל זה מסכם המכון למחקרי ביטחון לאומי, אותו אנו סוקרים באופן הבא: משבר אמון בין העם לממשלה חוסר אמון ממשלתי באחריות העם ולהיפך; בתהליך זה יהיה קשה לשלוט על העטרה יש לגיטימציה גבוהה בקרב העם לשנות את מהלך המחאה קורונה השפיעה על אזורים שונים; אך רוב הבעיות התרחשו במשק הסקר מצביע על חולשה במדיניות הלאומית בעת משבר על הממשלה לשים לב לנושאים אלה: אמון הדדי בין העם לממשל, יחסים בין הקהילה לממשלה, עדיפות לקבוצות הפגיעות והחסרות, מתן מידע שקוף לעם.