חלומם של החברים החדשים של ישראל לשלום במזרח התיכון הוא אשליה.

פארוק חסנת אמר באיסלאמאבאד ביום שבת: "היחסים החשאיים בין המלוכה במפרץ הפרסי, במיוחד בתחום שיתוף המידע, היו גם סוד ברור מאליו שההסכם האחרון לנורמליזציה של היחסים עם המשטר הציוני בבית הלבן הפך את היחסים הללו לרשמיים ולציבוריים".
הוא הוסיף: "ישראל היא המקבלת הגדולה ביותר של סיוע כלכלי וצבאי מארה"ב, וגם ללא תמיכה של ארה"ב ביטחונה יהיה שברירי." איחוד האמירויות, לעומת זאת, מוצא את עצמו חסר ביטחון ללא סיוע צבאי אמריקני. בחריין היא גם בין הממלכות הפגיעות ביותר.
הוא הדגיש כי אם משטרי הפשרה הערבים עם תל אביב חולמים על שלום ויציבות במזרח התיכון, יש לומר שזו רק אשליה.
 

פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת פורמן כריסטיאן בלהור, פקיסטן, אמר גם: מה שמכונה הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות עם ישראל לא רק שמפר כמה החלטות של האו"ם, אלא גם מפר את הסכם השלום הערבי משנת 2002 להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

הפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת לאהור בפקיסטן הדגיש: "הביצועים הגרועים של אסיפות מדינות ערביות ומוסלמיות כמו הליגה הערבית, ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי בטיפול בסוגיות העם הפלסטיני וקשמיר ונקיטת עמדה ברורה נגד הכובשים מאכזבים מאוד".

הוא שיבח את עמדותיה המפורשות של הרפובליקה האיסלאמית של איראן בגנות בגידתן של מנהיגי מדינות המפרץ הערבי בפני העם הפלסטיני והזהיר מפני ההשלכות המסוכנות של פשרה עם הציונים. מסיבה זו, ראש ממשלת פקיסטן הביע באופן מוחלט את רגשותיהם של תושבי המדינה הזו בתמיכה בפלסטין ובהתנגדות מפורשת להכרה במשטר הציוני.