מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, אישר כי התוקפנות הישראלית, הנתמכת במלואה על ידי ארצות הברית, היא חלק מפרויקט גדול ומסוכן לעיצוב מחדש של האזור על ידי הקמת "ישראל הגדולה".
בנאומו לציון יום השהידים, הצהיר שייח' קאסם כי התמודדות עם התוקפנות דורשת את כל אלה המסוגלים לשאת נשק בכל מקום שבו התנגדות אפשרית באזורנו.
הוא ציין כי ארצות הברית מחפשת בעלות ברית ומכריחת מדינות גדולות וקטנות כאחד להתייצב איתה, ובמקביל מגנה את לוחמי ההתנגדות על שיתוף הפעולה זה עם זה.
שייח' קאסם הדגיש את הצורך שתנועת ההתנגדות תהיה רחבה ומכילה הרבה יותר, ותכלול מדינות ועמים רבים. הוא ציין כי ההתנגדות בלבנון ובפלסטין זקוקה לתמיכתן של איראן, תימן, עיראק וכל אדם חופשי ומכובד.
ההתנגדות נלחמת בכל עת שצריך.
באשר לעניינים פנימיים, הסביר שייח' קאסם כי "פטריוטיזם בלבנון מתגלם בשיתוף פעולה זה עם זה, הגנה על אדמתנו, הגנה על ריבונותנו ואי מתן אפשרות לאויבינו לשלוט בנו".
הוא הוסיף כי "יש כאלה שמקבלים את הכיבוש אך דוחים את ההתנגדות משום שחסר להם רגש לאומי מספיק ורצון להתעמת איתו".
שייח' קאסם הזכיר לכולם כי הסיוע של איראן ללבנון באמצעות מזכר ההבנות הוא שהפחית את המתיחות במדינה, והדגיש כי המצב הנוכחי נובע מהתמדה האיתנה של ההתנגדות ואנשיה, כמו גם ממזכר ההבנות.
שייח' קאסם טען כי איראן ביססה את עצמה באופן סופי כמדינה מרכזית וכי מפת הדרכים העתידית תתמך על ידי עמדותיה של איראן ומדינות האזור.
שייח' קאסם הצהיר: "לחימה מובילה בהכרח לאובדן, אך כניעה לא משאירה דבר. לכן, אנו בוחרים בדרך הטובה ביותר, שהיא התנגדות." הוא הוסיף: "ההתנגדות חייבת להתמיד, להמשיך, להתכונן ולהילחם בכל עת שצריך כדי להגן על הארץ."
שייח' קאסם קרא למדינה הלבנונית לספק את כל התמיכה הדרושה לצבא הלבנוני כדי להתעמת עם ישראל. הוא גם קרא למדינה לתמוך בעם כדי שיוכל להפוך לבעלי ברית של הצבא בהתנגדות לכיבוש ולספק נשק לכל המעורבים.
בהקשר זה, שייח' קאסם העלה את השאלה: "אנו שואלים את הממשלה, מה עשית כדי לאפשר לצבא להגן על לבנון ועל עמה?" הוא טען כי יש להתמקד בסיום התוקפנות, לא בדיון על התנגדות.
שייח' קאסם ציין כי שגרירויות ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, יפן וקנדה מסיתות נגד ההתנגדות ומתערבות בענייני לבנון מבלי להזכיר את הכיבוש.
כאן, אמר, "שגרירי חמש המדינות הללו צריכים לשתוק ולהתנהג יפה. משרד החוץ הלבנוני צריך לזמן אותם ולהוציא אזהרה כצעד ראשון". הוא הוסיף כי שגרירים אלה אף הרחיקו לכת עד כדי העלבת צבא לבנון, וביקרו אותו על אי-לחימה ועל הסתה לסכסוכים.
באשר לצבא לבנון, אישר שייח' קאסם כי תפקידו הוא להגן על שלום האזרחים ולהגן על לבנון, "אבל הם רוצים צבא שהורג את עמו ועוסק בסכסוכים פנימיים", בעוד שהצבא פטריוטי ומכובד, פועל להגנת שלום האזרחים, וסדרי העדיפויות שלו הם גירוש ישראל מלבנון.
שייח' קאסם הדגיש כי אלו המבקרים את הצבא, בין אם בתוך המדינה או מחוצה לה, משרתים את סדר היום של ישראל לאחר כישלונה בהשגת מטרותיו. הוא שאל, "אם אתם מאמינים שישראל לא תפסיק את תוקפנותה נגדנו אלא אם כן נפרק את נשקנו, ואם לא, אז שתתקוף. מה עניינכם?"
אנחנו אלה שמשלמים את המחיר יותר מכם, אבל האם תמסרו אותנו ואת המדינה לישות הישראלית כדי להשיג יתרונות כלשהם?
שייח' קאסם אישר כי פירוק ההתנגדות מנשקו הוא דרישה ישראלית-אמריקאית של הרשויות הלבנוניות, תוך ביקורת על אלו המציגים דרישה זו כהחלטה לאומית.
הוא קרא לרשויות הלבנוניות להפסיק לדון בנושא הגבלת הנשק כל עוד התוקפנות הישראלית נמשכת, והדגיש כי "לאף אחד אין את הזכות למנוע הגנה עצמית והגנת המולדת".
בפנייה לדרושים לפירוק ההתנגדות מנשקו, אמר: "אנחנו אלה שמשלמים את המחיר יותר מכם, אבל האם תמסרו אותנו ואת המדינה לישות הישראלית כדי להשיג יתרונות כלשהם?"
שייח' קאסם תיאר את סדרי העדיפויות, ובראשם הפסקת התוקפנות הישראלית, נסיגת הכיבוש הישראלי מלבנון, שיבת העם לדרום ושיקום.
באשר לנסיגת הרשויות מ"הסכם המסגרת", הצהיר שייח' קאסם כי גישתן של הרשויות הפוליטיות ל"הסכם המסגרת" התבססה כולה על ויתורים מיותרים.
הוא הדגיש כי הבעיה העיקרית עם "הסכם המסגרת" היא שהוא פתח דלת לישות הישראלית בחינם, מבלי להשיג שום רווחים עבור לבנון.
הבעיה השנייה עם הסכם זה טמונה בכך שצד אחד מוותר על הכל מבלי לתת דבר בתמורה לצד השני עוד לפני שהמשא ומתן החל.
שייח' קאסם הצהיר: "אין עוד צורך במשא ומתן משום שמה שכללתם בהסכם המסגרת נתן לישראל את כל מה שהיא רוצה, והותיר אתכם ללא כלום."
שייח' קאסם קרא לרשויות הלבנוניות לסגת מההסכם, בטענה ש"ישראל" לא עשתה צעד אחד קדימה ב"הסכם המסגרת", וכי הוא סותר את הסכם טאיף ואת החוקה.
הוא גם קרא לרשויות הלבנוניות "לעמוד יחד תחת דגל הריבונות, האחדות והשחרור, ולתמוך בצבא באמצעות התקציב ולדחות כל סיוע מותנה."
אנו מוכנים לדון בנשק לאחר הנסיגה הישראלית.
בהקשר זה, הדגיש שייח' קאסם כי עמדתה של לבנון היא בחירה בין ריבונות לבין הגנתה על ידי הצבא, ההתנגדות והעם, ובין אפוטרופסות, כיבוש כניעה. "הבחירה שלנו היא ריבונות".
שייח' קאסם פנה לעם הלבנוני באומרו: "בואו נבנה מחדש את ארצנו יחד ונציל אותה מחושך חסרי היכולת ונגן עליה מפני שאון מסיתים להמרדה ואלה המסתמכים על ההגמוניה האמריקאית". הוא הדגיש כי לבנון שייכת לכולנו, ואנו שותפים יחד בבנייתה ובנשיאה משותפת בעלות ההגנה עליה ועל ריבונותה.
הוא גם אמר: "אנו קוראים להשגת ריבונות ולבניית ארצנו על בסיס אימוץ החלטות אלה במסגרת הסכם טאיף והחוקה, וללא פעולה חד צדדית".
שייח' קאסם התחייב לא לאפשר למסיתים להמרדה, לעוזרי ההגמוניה האמריקאית ולבעלי בריתה של ישראל לוותר על סנטימטר מלבנון, שכן "הם אינם מסוגלים לכך".
שייח' קאסם הודיע על נכונותו להגיע להבנה בנושאים המורכבים ביותר, אפילו בנושא נשק, באומרו: "אנו מוכנים לדון בכך, אך רק לאחר הנסיגה וסיום ההגמוניה".
מפת העתיד תשתנה, ותתרחק מהתוכניות האמריקאיות-ישראליות.
באשר לבחירות האמריקאיות והישראליות, דיבר שייח' קאסם על רעידת אדמה שהתרחשה בארצות הברית, וציין כי אובדנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ותבוסתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו משפיעים באופן חיובי ספציפי על ההתנגדות.
שייח' קאסם הוסיף כי מפת העתיד תשתנה, אך לא בסגנון האמריקאי-ישראלי, שכן "העידן הזה הסתיים". הוא טען כי ישראל לא תוכל להשיג יציבות בלבנון ותעזוב במוקדם או במאוחר כי "אנחנו נחושים".
באשר למדינות המפרץ, אישר שייח' קאסם כי יש הזדמנות עבורן ועבור מדינות האזור להגיע להבנה עם איראן כדי לעצב את עתיד האזור.
באשר לתימן, קרא שייח' קאסם לסיום המלחמה באומרו: "תנו לתימנים לבחור את עתידם. הרג אזרחים זה אינו מקובל בכל תירוץ".