מחירי האנרגיה, מבנזין ועד סולר ודלקים אחרים, אינם עוד רק סוגיה כלכלית; הם הפכו לזירה מכרעת לפוליטיקה ולביטחון של מדינות, מאירופה ועד ארצות הברית. ערב בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, טראמפ ניצל את מלוא הפוטנציאל של מדיניות הפנים והחוץ האמריקאית כדי להדגים את מחויבותו להורדת מחירי האנרגיה. עם זאת, עמדתו של נשיא צרפת מקרון בנוגע להסכם הגז בין וושינגטון למוסקבה חושפת אמת משמעותית יותר: גורל מחירי האנרגיה אינו נקבע על ידי הבטחותיו הפוליטיות של טראמפ, אלא על ידי משוואות שבמרכזן איראן ומצרי הורמוז.
אירופה: המחיר הגבוה של שיתוף פעולה עם וושינגטון
מאז מלחמת העולם השנייה, האירופאים ויתרו על חלק משמעותי מעצמאותם הפוליטית והכלכלית, והסתמכו על ארצות הברית לביטחון, בתקווה להבטיח לפחות אספקת אנרגיה יציבה בתמורה. התמיכה בישראל שימשה גם ככלי עבור כמה ממשלות אירופאיות לקידום מטרותיהן ואינטרסיהן במערב אסיה ולהבטחת גישה לאנרגיה עבור מדינות ערב. אך במהלך החודשים, ההשלכות של אינטרסים אלה, בניגוד לציפיות, באו על חשבון אירופה.
לדברי מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, לאירופאים היה תפקיד בתוקפנות הצבאית שהשיקה ארצות הברית וישראל נגד איראן; ברית שלא רק הביאה להם יתרונות נוספים, אלא גם הטילה משבר אנרגיה מעמיק על הכלכלה והביטחון האירופיים. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הודיע כי עלות המלחמה נגד איראן לאירופאים כבר עברה את 100 מיליארד האירו. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, הודיעה גם על עלויות נוספות של 106 מיליארד אירו כתוצאה מיבוא דלקים מאובנים מאז תחילת המלחמה. נתונים אלה מייצגים רק חלק קטן ממחיר הברית עם וושינגטון; ברית שהביאה גם לבידוד בינלאומי ולהתנגדות עממית להשתתפות אירופה בפעולות ארצות הברית וישראל.
עסקת הבנזין של טראמפ: הבטחה לא יעילה בשוק האנרגיה
ההכרה ביעילות המוגבלת של הסכם הגז בין ארה"ב לרוסיה היא נקודה מרכזית בעמדתו של מקרון. הוא הדגיש כי היה בעבר ייצוא גז רוסי, שמספר מדינות רכשו אותו, וכי משלוחים הוצעו בשוק העולמי. לכן, צעד זה אינו יכול לפתור את בעיית השוק העולמי. מקרון גם הטיל ספק בהשפעת ההסכם על עמדתו של טראמפ.
הצהרות אלה מגיעות לאחר חודשים שבהם טראמפ הבטיח להוריד את מחירי האנרגיה: יום אחד על ידי שחרור עתודות אנרגיה, יום אחר על ידי הפקת הנפט של גרינלנד, יום שלישי על ידי הסכם אנרגיה עם טייוואן, ויום רביעי על ידי הגדלת הייצור הוונצואלי. כעת, הוא גם מבטיח להוריד את המחירים לאחר הבחירות ולפתור במהירות את הסוגיה האיראנית. עם זאת, הבטחות אלה לפתרון המשבר מאבדות אמינות לנוכח המציאות בשוק. הערכות לגבי נאותות משלוחי הגז הרוסי מצביעות גם הן על השפעה מוגבלת, התלויה במנגנון ההובלה ובנפח האספקה; השפעה שאינה יכולה להחליף פתרון בסיסי למשבר האנרגיה.
מיצרי הורמוז: המרכז האמיתי לקביעת מחירי האנרגיה
דבריו של מקרון מעלים שאלה מהותית: אם השווקים הפיננסיים והסכמי טראמפ עם יצרני אנרגיה אינם מסוגלים להבטיח מחירים נמוכים יותר, היכן ייקבע גורלם של מחירים אלה? התשובה טמונה בחשיבות הגיאופוליטית של מיצרי הורמוז ובתפקידה המכריע של איראן במשוואות האנרגיה; מציאות שכבר משתקפת בעמדותיהם של מספר פקידים פוליטיים וכלכליים בינלאומיים.
כיום, גיאופוליטיקה הפכה לכלי כוח, ומיקומה של איראן במצרי הורמוז, יחד עם יכולותיה הפנימיות, חוסנה הכלכלי והחברתי ויכולתה להתעמת עם כלי שיט מפרים, משפיעים על חישובי שוק האנרגיה. מנקודת מבט זו, מיצרי הורמוז הם מרכיב בהרתעה האיראנית; מרכיב שאפילו וושינגטון אינה יכולה להתעלם מהשלכותיו. הלחץ המתמשך על מחירי הדלק, למרות הבטחותיו וקמפייני התקשורת של טראמפ, מדגים כי רצון פוליטי לבדו אינו מספיק כדי לשלוט במציאות הגיאופוליטית.
כוחה של איראן: תגובה לאפשרויות של פשרה וכניעה
האמת היא שלא ניתן להשיג ביטחון בר-קיימא על ידי ויתור על כלי הכוח וחזרה על חוויות מרות כמו אלו שהיו בטורקמנצ'אי. הדרך לצאת מהמשבר טמונה בהסתמכות על סמכות לאומית, ביטחון עצמי, יכולות מקומיות, ניצול אופטימלי של משאבים בשטח, משא ומתן והרתעה. עבור איראן, מצר הורמוז אינו רק מעבר ימי, אלא נכס אסטרטגי בעניינים גלובליים, וניהולו יכול לתרום להגנה על האינטרסים הלאומיים ולבניית מערכת מאוזנת יותר. אפשרויות מיושנות של פשרה וכניעה לא יחליפו אסטרטגיה זו.
