באזרבייג'ן נמשכות המחאות נגד הגבלות חדשות על עטיית החיג'אב בבתי ספר ציבוריים. צעדים אלו – הכוללים מניעת כניסה לשיעורים מתלמידות העוטות חיג'אב ודרישה ממורות להסיר את כיסוי הראש כדי להמשיך וללמד – עוררו מחלוקת עזה בנוגע לחופש האמונה והזכות לחינוך, והשפעותיהם חורגות אל מעבר לגבולות המדינה ומשפיעות על היחסים בין באקו לאנקרה.
ביום שני הודיע משרד הפנים של אזרבייג'ן על מעצרם של 37 בני אדם בקשר למחאות על אכיפת כללי הלבוש בבתי הספר. הרשויות האשימו חלק מהמשתתפים בעימותים עם צוותי בתי הספר, בגרימת נזק לרכוש בית-ספרי ובניסיון לשבש את פעילות בתי הספר ואת התנועה בדרכים.
מחאות תלמידים וסירוב להסיר את החיג'אב
בתי ספר בבירה באקו ובאזורים אחרים היו עדים למחאות תלמידים, שהביעו הזדהות עם תלמידות ומורות שנמנעה מהן הכניסה למוסדות החינוך בשל עטיית החיג'אב.
סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות תיעדו תלמידות בוכות מחוץ לבתי הספר ומחבקות את מורותיהן, בעוד תלמידים אחרים החרימו את השיעורים במחאה על הצעדים החדשים.
דווח על מחאות בבתי הספר מס' 69 ו-322 בבאקו, וכן בבתי ספר במחוזות מסאלי (Masally) וג'לילאבאד (Jalilabad); דיווחים נוספים הצביעו על כך שגם הורים השתתפו בהפגנות.
הפלטפורמה האזרית "Meydan TV" תיעדה מחאה של תלמידים בבית הספר מס' 69 ברובע בלאחאני (Balakhani) בבאקו, בדרישה לאפשר לתלמידות העוטות חיג'אב להמשיך את לימודיהן; המפגינים נשאו כרזה שעליה נכתב: "החיג'אב אינו מהווה מכשול להשכלה".
ברובע חוחמילי (Khokhmili), הורים איימו להוציא את בניהם מבית הספר במחאה על ההגבלות שהוטלו על התלמידות, בעוד שדיווחים הצביעו על כך שבנות קיבלו אולטימטום: להסיר את החיג'אב או להתמודד עם השלכות הנוגעות להמשך לימודיהן.
צעדים אלו הוחלו גם על מורות; על פי הדיווחים, מורות העוטות חיג'אב נתונות ללחץ להסיר את כיסוי הראש או לעזוב את עבודתן.
החלטות ממשלתיות שנויות במחלוקת בנוגע לחופש האמונה
המשבר נובע מהחלטה מס' 309, שפורסמה על ידי הקבינט המיניסטריאלי של אזרבייג'ן ב-21 בספטמבר ונחתמה על ידי ראש הממשלה עלי אסדוב; החלטה זו הציגה תיקונים לתקנות קוד הלבוש בבתי ספר ציבוריים.
ההחלטה אוסרת על לבישת פריטי לבוש או ענידת אביזרים המפרים את האחידות של מדי בית הספר המאושרים, או העומדים בסתירה לעקרון החילוניות בחינוך הציבורי.
אף שההחלטה אינה אוסרת במפורש על עטיית החיג'אב, יישומה במספר בתי ספר הוביל – על פי דיווחים בתקשורת ועדויות שפורסמו – למניעת כניסתן של תלמידות העוטות חיג'אב לכיתות הלימוד.
ב-6 באוקטובר פרסמה הממשלה את החלטה מס' 325, המפרטת את דרישות הלבוש למורים ומחייבת כי הופעתם תהלום את האופי המקצועי והחילוני של מוסדות החינוך.
שתי ההחלטות מבוססות על תיקוני חקיקה שאושרו ב-7 ביולי במסגרת "חוק מס' 434-VIIQD". חוק זה עיגן את עקרונות הפטריוטיות והחילוניות ב"חוק החינוך הכללי" והטיל חובה לציית לכללי הלבוש עבור תלמידים ואנשי צוות בבתי ספר ציבוריים, תוך הטלת האחריות על ההורים להבטיח שילדיהם יעמדו בדרישות אלו.
הנשיא אילהם אלייב אישר את התיקונים ב-22 ביולי והטיל על הקבינט הממשלתי את המשימה להתאים את קודי הלבוש של תלמידים ומורים לחקיקה החדשה.
הרשויות באזרבייג'ן טוענות כי צעדים אלו נועדו להנהיג אחידות בתלבושת האחידה ולחזק את אופייה החילוני של מערכת החינוך – וזאת במדינה שבה החוקה מעגנת את עקרון החילוניות המדינתית ומבטיחה חופש אמונה, ושבה המוסלמים מהווים כ-96% מהאוכלוסייה.
ב-9 באוקטובר הודיעה מחלקת החינוך של העיר באקו על עריכת ביקורות כדי לוודא עמידה בדרישות הנוגעות לתלבושת האחידה.
על רקע המחאות הגוברות, הזהירה המועצה לתקשורת ושידור של באקו מפני ניסיונות לפוליטיזציה של הסוגיה ולהפיכתה לסכסוך דתי; המועצה הצביעה על שימוש בחשבונות פיקטיביים ובמניפולציה של מידע שמקורם בחו"ל, וקראה לציבור לאמת את הפרסומים המופצים ברשת.
כמו כן, דווח כי איש הדת אבגול סוליימנוב נעצר ב-22 בספטמבר ונידון ל-30 ימי מעצר מנהלי, לאחר שמתח ביקורת – באמצעות הרשתות החברתיות – על האפשרות שבנות העוטות חיג'אב תימנע מהן הגישה לחינוך. בהתפתחות קשורה, העיתונאי הכלוא פולאד אסלאנוב הודיע על שביתת רעב במחאה על כללי הלבוש החדשים – אותם הוא רואה כהפרה של זכויות חוקתיות – כך על פי הודעה שפרסמה בפייסבוק רעייתו, גולמירה אסלאנובה.
מחלוקת בין אזרבייג'ן לטורקיה סביב סוגיית החיג'אב
השלכות המשבר הגיעו גם לטורקיה: מראות של תלמידות העוטות חיג'אב ונמנעת מהן הכניסה לבתי הספר עוררו גל של ביקורת מצד גורמים רשמיים, פוליטיקאים וכלי תקשורת בטורקיה, ובמקביל נערכה הפגנת מחאה מול הקונסוליה האזרבייג'נית באיסטנבול.
ביום שני מתח אוקטאי סארל, יועץ בכיר לנשיא טורקיה, ביקורת על מניעת חינוך מתלמידות העוטות חיג'אב; הוא הגדיר צעד זה כ"בלתי מתקבל על הדעת" וקרא לרשויות באזרבייג'ן לבטלו.
ביקורת טורקית זו העלתה השוואות להגבלות שהוטלו על עטיית חיג'אב במוסדות חינוך ובמשרות במגזר הציבורי בתקופת "28 בפברואר 1997". באותה תקופה נמנעה מתלמידות הכניסה לאוניברסיטאות ולאולמות בחינה והופעל עליהן לחץ להסיר את כיסויי הראש שלהן, לצד פיטורי מורות, אקדמאיות ועובדות ציבור מתפקידיהן.
עמדתם של הגורמים הטורקים עוררה תגובה מצד מפלגת השלטון באזרבייג'ן, "מפלגת אזרבייג'ן החדשה" (בהנהגת הנשיא אילהם אלייב). ביום שלישי האשימה המפלגה גורמים ממפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) הטורקית וכלי תקשורת המזוהים עמה בליבוי מתיחות מלאכותית בין שתי המדינות.
המפלגה טענה כי הדיווחים שפורסמו בכלי התקשורת הטורקיים בנוגע לאזרבייג'ן אינם תואמים את העובדות, והזהירה מפני ההשפעה האפשרית של עמדות אלו על היחסים הדו-צדדיים.
המפלגה הדגישה כי אזרבייג'ן היא מדינה חילונית על פי החוקה שלה, וקבעה כי לאף מדינה בעולם האסלאמי אין זכות לכפות את רצונה על אוכלוסיות מוסלמיות אחרות או להתערב בענייניהן הפנימיים. כמו כן, היא האשימה את ממשלת טורקיה בשימוש בסוגיית החיג'אב כאמצעי להפעלת לחץ פוליטי על באקו, וקראה למפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) לזנוח מדיניות זו.
המפלגה הדגישה כי הסולידריות בין מדינות אסלאמיות צריכה להתבסס על כבוד הדדי ושיתוף פעולה שוויוני, ולא על מה שהגדירה כנטיות הגמוניות.
אלייב כבר הזהיר בעבר מפני התערבות חיצונית באורח החיים באזרבייג'ן – מבלי לנקוב במפורש בשמה של טורקיה – בעוד שאנקרה נמנעה מפרסום תגובה רשמית בנושא.
מפלגת השלטון התייחסה גם לביקורת הטורקית בנוגע ליחסי אזרבייג'ן עם ישראל; המתיחות גברה לאחר שהמשלחת האזרית לא יצאה מאולם האו"ם במהלך הנאום שנשא בחודש שעבר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
המפלגה הצהירה כי יחסי באקו עם ישראל מבוססים על המשפט הבינלאומי ועל אינטרסים משותפים, ובה בעת אישרה מחדש את תמיכתה של אזרבייג'ן בעם הפלסטיני, בפתרון שתי המדינות ובכינון מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים.
