עבדאללה א-שאמי, כתב אל-ג'זירה בהאג, דיווח כי הצוות המשפטי הגיש לבית הדין מסמכים הנוגעים להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי כלפי אסירים ועצירים פלסטינים.
המשלחת נפגשה גם עם התובעת החדשה של בית הדין ועם הצוות שלה, הממשיכים בחקירת המצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים. בעקבות הפגישה, ציינו חברי הצוות המשפטי כי בית הדין מחויב להמשיך בחקירה שיזם בנוגע לתיק הפלסטיני.
המסמכים שהוגשו אינם מוגבלים לתנאי האסירים ובני משפחותיהם; הם כוללים גם עדויות של קרובי משפחה של פלסטינים שנהרגו במהלך המלחמה שניהל המשטר הישראלי ברצועת עזה.
הראיות כוללות עדויות של קרובי משפחה של קורבנות, שגופותיהם חולצו מההריסות ונקברו בעזה בשבועות האחרונים.
כמו כן, הצוות המשפטי אסף עדויות מתועדות והצהרות ישירות ממשפחות הקורבנות והאסירים.
יוזמה משפטית זו זוכה לתמיכתם של מספר ארגונים אירופיים שהצטרפו לצוות המשפטי, וכן של מוסדות פלסטיניים הפועלים בתחומי זכויות האסירים והמאבק למען זכויות אדם.
צעד זה הוא חלק מההליך המשפטי המתמשך בנוגע לתיק הפלסטיני בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ב-21 בנובמבר 2024, הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לאחר שמצא כי קיימות ראיות מספקות המבססות חשד סביר לכך שהם נושאים באחריות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות – בהם שימוש בהרעבה כאמצעי לחימה, רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים.
עדות של אסיר משוחרר על תנאי הכליאה
לצד פרסום מסמכים אלה, התקבלו עדויות חדשות מאסירים פלסטינים ששוחררו, בנוגע לתנאים בתוך בתי הכלא של הישות הציונית.
לואאי עראר – מהעיירה קראוות בני זיד, צפונית-מערבית לרמאללה – שוחרר לאחר שנתיים של מעצר מנהלי (סוג של מעצר ללא כתב אישום או משפט, המבוסס על תיק חסוי). הוא ציין כי התנאים בשנתיים האחרונות היו קשים יותר מאשר בתקופת מאסרו הקודמת, שנמשכה עשר שנים בבתי הכלא של הישות.
בתיאור מצבם של האסירים, אמר עראר: "אין מזון ואין טיפול רפואי".
הוא תיאר מקרה שבו היה עד בתוך הכלא, שבו אסיר אחר סבל ממצב רפואי חמור והחל להקיא דם. כאשר אסירים אחרים דפקו על דלת התא וביקשו סיוע רפואי, הסוהרים הגיבו באמירות כגון: "תקראו לנו כשהוא ימות", ו"אביא רופא כשהוא יהפוך לגופה חסרת חיים".
על פי דוחות זכויות אדם שצוטטו ברשת "אל-ג'זירה", כ-9,500 אסירים פלסטינים מוחזקים בבתי הכלא של הישות הציונית, בהם 94 נשים ויותר מ-350 ילדים.
מאז כניסתו של איתמר בן-גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי בממשלת הישות בסוף שנת 2022, חלה הידרדרות משמעותית בתנאי האסירים הפלסטינים; ארגוני זכויות אדם דיווחו על מקרים של הרעבה, הזנחה רפואית, בידוד ועינויים – חלק מצורות ההתעללות שלהן הם חשופים.
