למרות חשיפת אופייה התוקפני של ערב הסעודית ואזהרות חוזרות ונשנות של האו"ם בנוגע למשבר ההומניטרי בתימן, בריטניה, לאחר חודשים של סודיות, נכנסה רשמית למלחמה בתימן בהוראת ראש הממשלה אנדי ברנהאם כדי לספק סיוע אווירי למשטר הסעודי. התערבות זו, לכאורה כדי לתמוך בערב הסעודית ולהגן על הסחר הימי, יחד עם הדילמות הביטחוניות החוזרות ונשנות של המערב, מסמנת שלב חדש במעורבות בריטית באסונות אזוריים ומסמנת את כניסתה של אירופה לסדרה חדשה של חישובים מוטעים; טעויות שתוצאותיהן הקשות עלולות להיות הסלמה של המשברים הכלכליים והאנרגטיים באירופה.
בהכרזת מלחמה על תימן, ברנהאם מנסה להציג את עצמו כגיבור ומושיע לבנות בריתו, בעוד שממשלתו, הן מבית והן בינלאומית, מראה סימנים ברורים של משבר וחוסר ודאות לגבי הישרדותה. מבית, האינפלציה, העלייה המתמשכת במחירי האנרגיה ומחאות ציבוריות גוברות הגבירו את הלחץ על הממשלה, וברנהאם צפוי להתמודד עם גורל דומה לזה של סטארמר ומפלגת הלייבור, עם תבוסות בחירות מוחצות עוד יותר. במדיניות החוץ, מוצגת סדרה של פעולות סותרות. מדיבורים על חזרה לאיחוד האירופי ועד לחיצת יד עם טראמפ, מהעמדת פנים של אהדה לעזה והתנגדות להתנחלויות ציוניות ועד דיכוי תומכים פלסטינים ומתן סיוע צבאי לתל אביב, מהעמדת פנים של מוכנות לנהל משא ומתן עם איראן ועד להצטרפות לטרויקה האירופית בהוצאת החלטה במועצת המושלים, הטלת סנקציות והפעלת לחץ במועצת הביטחון, והצעת הכללת משמרות המהפכה האיראניים ברשימת ארגוני הטרור כביכול.
אירופה וחלום האנרגיה בעיצומה של מלחמה
את כניסתה של בריטניה למלחמה יש להעריך בהקשר הרחב יותר של תפקידה של אירופה במשוואות מערב אסיה. צעד האיחוד האירופי לגנות את מה שכונה ההתקפה התימנית על מכה, עמדות ה-G7 התומכות בערב הסעודית וגינויי ההתקפות התימניות עליה, כמו גם ההצהרה של כמה מדינות אירופאיות, כולל גרמניה, צרפת ובריטניה, על מחויבותן לספק סיוע צבאי לערב הסעודית, כולם יוצרים מערכת אירועים הקשורה זה בזה.
על רקע משבר אנרגיה אירופאי מתקרב המאיים להתפרץ למחאות חברתיות ופוליטיות, ועם תבוסת מפלגת השלטון בבחירות המקומיות בגרמניה כסימפטום למצב זה, השלכות המלחמה עם רוסיה והלחץ האמריקאי על אירופה בתחום האנרגיה הניעו את האירופאים לחפש מקורות אנרגיה חדשים. לכן, ניתן לראות את מה שנקרא תמיכה ביטחונית במדינות ערב כניסיון להבטיח מקורות אנרגיה וצינורות אמינים יותר; עם זאת, ההתקפות התימניות על מתקני הנפט של ארמקו וסעודיה עלולות להפוך חלום זה לסיוט מפחיד עבור אירופה.
החלום של מעצמה עולמית והכרה במבוי סתום צבאי
באמצעות המשך הוצאת עשרות מיליארדי דולרים על המלחמה באוקראינה, וכעת בשם התמיכה בערב הסעודית, אירופה מבקשת להקרין כוח ולבסס את מעמדה כמעצמה עולמית. אך המציאות בשטח מצביעה על משבר עמוק יותר; משבר ששורשיו נעוצים בבעיות כלכליות, בחוסר היכולת לספק ביטחון ובבידודה הגוברת של אירופה.
במלחמת אוקראינה, למרות הוצאת מאות מיליארדי דולרים, האירופאים הודו שוב ושוב במגבלות יכולותיהם הצבאיות ובחוסר הוודאות סביב הניצחון. כעת, אותם ספקות מתעוררים גם במלחמה בתימן. הצהרותיה של קאיה קאלאס, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, לפיהן כל מבצע ימי של האיחוד האירופי בים סוף ידרוש יותר מעשר ספינות מלחמה, אינן רק הכרח מבצעי; הן גם מדגימות את הקושי העומד בפני אירופה במילוי תפקיד צבאי עצמאי בקנה מידה עולמי. מצב זה הופך את כניסתה של אירופה למלחמה משחקנית חזקה לבעלת ברית הזקוקה לתמיכה וחסרת ודאות אסטרטגית.
מיצרים שלא ניתן לפתוח באמצעות מלחמה
כניסת המערב למלחמת תימן, על רקע ייאושה רשמי של ערב הסעודית מהתמיכה האמריקאית, יחד עם ניסיונה להציג את עצמו כבעל ברית אמינה ולהאט את דעיכתה העולמית של אירופה, נובעת מהתפיסה המערבית שהיא יכולה לפתוח בו זמנית את מיצרי הורמוז ואת מיצרי באב אל-מנדב.
האירופאים, שהודו לאחרונה בהשתתפותם בתוקפנות האמריקאית-ציונית נגד איראן שמטרתה לפתוח את מיצרי הורמוז, רודפים כעת אחר פן נוסף של אשליה זו על ידי כניסה למלחמת תימן.
עמדת ה-G7 בנוגע לצורך לסיים את התמיכה הצבאית האיראנית בתימן, והצהרותיו של נשיא צרפת מקרון לאחר פגישתו עם טראמפ בנוגע לתיאום לפתרון המשבר הימי במצרי הורמוז ובבאב אל-מנדב, הן עדות לחישובים אלה.
נראה שהמערב עדיין מאמין שהוא יכול לאלץ את איראן ותימן להיכנע על ידי הצתת מלחמה, הפעלת לחץ והטלת סנקציות. עם זאת, החודשים האחרונים הראו שאיראן ותימן, הנשענות על איחוד הביטחון וחיזוק החוסן הלאומי, אינן מוכנות להיכנע. בסופו של דבר, על הצדדים הלוחמים להפגין שינוי מוחשי בהתנהגותם. פתיחת מיצרי הורמוז ובאב אל-מנדב באמצעות כוח צבאי, איומים וסנקציות אינה אלא אשליה שעלולה להפוך בסופו של דבר לסיוט עבור אלו המבקשים זאת. העלויות הכלכליות הגוברות והסערה בשווקים הפיננסיים מדגימים שהחישובים האמיתיים אינם מבוססים על תרחישים הוליוודיים, אלא על המציאות בשטח מציאות שבה כל פעולה צבאית חדשה רק תחריף את המשבר לפני שתשיג פריצת דרך כלשהי.
