המהלך של ארה"ב לסיים את חברותה והשתתפותה במועצת זכויות האדם של האו"ם נעוץ בחד-צדדיות האשלייתית של טראמפ ובניסיון של וושינגטון להקרין הגמוניה אמריקאית מוחלטת, ללא תלות בכל אחריות כלפי מוסדות בינלאומיים ושלטון החוק. משרד החוץ האמריקאי האשים את המועצה בקידום מה שכינה "ספרות אנטי-אמריקאית" ובפייסות משטרים שהואשמו בדיכוי עמם. החלטה זו התקבלה כאשר ארגוני זכויות אדם ראו בהתקפות האמריקאיות על בתי הספר מינאב ולמרד ובחתונה בסריק דוגמאות לפשעי מלחמה. מנקודת מבט זו, יש לראות את נסיגת וושינגטון כניסיון להתחמק מעונש על פשעיה וצעד לקראת היחלשות המוסדות הבינלאומיים. מגמה זו מבהירה עוד יותר את הצורך בתנועה עולמית לקראת סדר צודק ונגד החד-צדדיות האמריקאית.
פשעים שלא ניתן למחוק באמצעות נרטיבים וטיוחים
פרישתה של ארצות הברית ממועצת זכויות האדם, במקביל לביקורת עולמית גוברת על פשעי המלחמה שלה נגד העם האיראני, היא אירוע מכונן. מספר ארגוני זכויות אדם בינלאומיים תיארו לאחרונה את התקפות ארה"ב על בתי הספר מינאב ולמרד ואת החתונה בסיריק כפשעי מלחמה. דעת הקהל העולמית האשימה גם את ארצות הברית בביצוע רצח עם ופשעים נגד האנושות כתוצאה מתוקפנותה הצבאית נגד איראן. בנוסף להתפתחויות אלו, כישלונו של טראמפ בהשגת מטרותיו המוצהרות, כולל השמדת איראן ושיעבודה ופתיחת מיצרי הורמוז, הוביל לאי שביעות רצון נרחבת בארצות הברית, שם 70% מהאוכלוסייה מתנגדת למדיניותו. הוצאות צבאיות וכלכליות מוגברות, יחד עם הפגיעה במוניטין העולמי של ארצות הברית - מדינה שהציגה את עצמה בעבר כמושיעת האומות - סללו את הדרך לדרישה עולמית להעמיד את מנהיגי הבית הלבן והמשטר הציוני לדין. דרישה זו באה לידי ביטוי בעבר בהוצאת צו מעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו.
הכפשת מוסדות בינלאומיים: אסטרטגיה להתחמקות מהצדק
מאמצי ארצות הברית לדחות את דו"ח ועדת החקירה של האו"ם על הטבח במינאב ולמרד, והשימוש שלה בתקשורת כדי לטייח פשעים אלה, הם חלק מאסטרטגיה להתחמקות מאחריות. ניתן לבחון את טענתו של בלומברג כי ההתקפה על בית הספר במינאב הייתה תוצאה של מידע מיושן והסתמכות יתר על בינה מלאכותית בהקשר זה. עם זאת, מגוון ההאשמות - החל מהפצצת מתקני גרעין, בתי ספר ומרכזים רפואיים ועד להרג מכוון של אזרחים, טרור כלכלי במגזר התרופות ותקיפות על תשתיות - דורש חקירה עצמאית ומתועדת היטב.
הניסיון של אפגניסטן, עיראק ועזה מדגים כי חקירות פנימיות מבטיחות של פשעים, ללא ערבויות לעצמאות ושקיפות, יכולות להפוך לכלי לעיכוב, נורמליזציה של פשיעה והבטחת חסינות מעונש. פרישתה של ארה"ב ממועצת זכויות האדם והטלת הסנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי ועל אמנסטי אינטרנשיונל, יחד עם פעולות חד-צדדיות אחרות מצד וושינגטון, מצביעות על מאמץ להחליש את המבנים המשפטיים הגלובליים.
אחריותה של איראן והצורך בהקמת מערכת רב-צדדית חדשה
בנסיבות אלה, מערכת המשפט של הרפובליקה האסלאמית של איראן, המבוססת על יכולותיה המשפטיות הפנימיות וההיסטוריה שלה בחקירת פשעי קבוצות טרור, חייבת לנקוט בצעדים הדרושים כדי להכריז על פשעי ארצות הברית והמשטר הציוני כעבירות פליליות, לתעדם ולהעמיד לדין את מבצעיהם. תהליך זה יכול להתנהל בשתי זירות פנימיות עצמאיות, בשיתוף פעולה ובתיאום עם מדינות ידידותיות המחפשות צדק.
למרות טענותיו של טראמפ, ארצות הברית התמודדה עם אתגרים בבניית קונצנזוס עולמי סביב יעדיה. רבות מבעלות בריתה בנאט"ו לא השתתפו באופן פעיל במלחמה נגד איראן, ופעולותיה של וושינגטון במועצת המנהלים ובמועצת הביטחון נתקלו בהתנגדות מצד רוסיה וסין. בנסיבות אלה, מדינות עצמאיות המקיימות את החוק הבינלאומי, ובמיוחד איראן, סין ורוסיה, יכולות לחזק את שיתוף הפעולה הרב-צדדי כדי לרפורמה במבנים הגלובליים ולקבוע מנגנונים יעילים להעמדת מבצעי העבירות לדין. התנגדותה של איראן לארצות הברית וההתפתחויות של מלחמת שנים עשר הימים ומלחמת הרמדאן הדגישו את הצורך במערכת צודקת יותר. מערכת שבה ענישת מנהיגי ארצות הברית והישות הציונית, במסגרת החוק והצדק, הופכת לדרישה עולמית.
נור ניוז