מלחמת ההתשה בחזיתות מרובות הציבה את המערכת הישראלית בפני משבר שלא ניתן עוד להגביל אותו לשדה הקרב בלבד. לחץ ההוצאות הצבאיות, דלדול הציוד, צריכת התחמושת הגבוהה והצרכים המבצעיים הגוברים הפכו את הפער בין הצבא לממשלה לאחד האתגרים החמורים ביותר העומדים בפני המבנה הצבאי של המערכת. צבא הכיבוש הזהיר כי קיצוצים מתמשכים בתקציב הצבא וכישלון להקצות מיליארדי דולרים נוספים יגבילו את יכולתו לשמור על ביטחון בשלוש חזיתות - אזהרה המדגישה את עומק הלחצים המצטברים על המערכת הצבאית הישראלית.
גירעון תקציבי: הצבא לכוד בין מלחמה לקופות ריקה
בעוד ישראל ממשיכה במלחמת ההתשה שלה בעזה ובחזיתות אחרות, המחלוקת על המשאבים הכספיים הגיעה לרמה המאיימת ישירות על יכולותיו המבצעיות של הצבא. הוכרז גירעון תקציבי של 25 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון, בעוד שתקציב הביטחון שאושר לשנת 2026 עומד על כ-184 מיליארד שקלים. פער זה בין ההקצאות שאושרו לצרכים המבצעיים אינו רק הבדל כספי בין שני המוסדות; הוא גם אינדיקציה לקושי במימון עלויות של מלחמה שאין לה סוף באופק.
עלות מלחמת עזה הוכרזה על 420 מיליארד שקלים, וסכום זה צפוי בקרוב לעלות על טריליון שקלים. העלויות הגוברות של מלחמה רב-חזיתית יגבירו את הלחץ על תקציב המדינה ועל התוכניות הצבאיות של הישות. ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, כך יגדל הצורך במשאבים למימון פעולות שוטפות, שיקום ציוד ושמירה על מוכנות הכוחות. אספקת משאבים אלה תחריף את חילוקי הדעות בין מקבלי החלטות פוליטיים למפקדים צבאיים.
הגנה בדילמה; השעיית רכישות טילי יירוט
אחד הסמנים המדאיגים ביותר למשבר הפיננסי הוא השעיית רכישות טילי יירוט עקב גירעון תקציבי של 5 מיליארד שקלים. המשטר הישראלי, הרואה במערכות הגנה מפני טילים חלק מהותי באסטרטגייתו להתמודדות עם מתקפות טילים, מתמודד עם אילוצים ברכישת הציוד הדרוש למערכות אלו.
השעיית רכישות טילי יירוט מתמשכת עלולה להכביד עוד יותר על עתודות קיימות. במלחמה שבה מתקפות טילים ומל"טים מחזיתות מרובות מחייבות הגנה מתמשכת, צמצום היכולת לרכוש תחמושת הגנתית מגדיל בו זמנית את עלויות התפעול ואת החששות האסטרטגיים. מצב זה מציב את המשטר בפני דילמה ברורה: הרחבת פעולות צבאיות מצד אחד, והצורך להבטיח משאבי הגנה מצד שני.
דלדול משאבי אנוש: מחיר המלחמה הבלתי נגמרת
נתונים סטטיסטיים שפורסמו על נפגעים בצבא מציירים תמונה נוספת של לחצי המלחמה. מספר ההרוגים והפצועים דווח על 12,868, כולל 1,138 הרוגים ו-11,730 פצועים פיזית ונפשית. נתונים אלה מצביעים על המחיר האנושי הכבד של המלחמה.
במקביל, נטען כי חיל האוויר הישראלי ביצע מבצע המקביל לתשע שנים בשלוש שנים בלבד. רמת פעילות זו מציבה עומס עצום על צי האוויר, יכולות התחזוקה, הדלק וכוח האדם המיוחד. מלחמת התשה אינה נמדדת אך ורק במספר המבצעים; העלות המצטברת לאורך זמן כוללת בלאי של ציוד וצורך בהחלפה.
צריכת תחמושת: מלאי תחמושת עומד במבחן ההתשה
בשלוש שנים, צה"ל צרך כמות תחמושת זהה לזו שצרך במלחמה בת 30 השנים עם חיזבאללה, דבר המצביע על שיעור צריכת הנשק הגבוה במבצעים השוטפים.
השימוש האינטנסיבי בתחמושת מטיל עומס נוסף על כושר הייצור, העתודות האסטרטגיות ושרשרת אספקת הנשק. מעבר לעלות הישירה של שימוש בתחמושת, כל מבצע צבאי דורש חידוש עתודות ואספקה רציפה של ציוד. עם חזיתות פעילות מרובות, הצבא חייב למצוא איזון בין מענה לצרכים מיידיים לבין שמירה על יכולותיו לטווח ארוך. זהו איזון שהופך לקשה יותר ויותר ככל שהמלחמה נמשכת.
איראן וחזית ההתנגדות: שינוי המשוואה במלחמת ההתשה
הלחץ הפיננסי והצבאי המתמשך על הישות הציונית מגיע בהקשר של מלחמה שבה חזית ההתנגדות הצליחה להעלות את עלויות העימות מעבר לרמת הפעולות המוגבלות. ככל שהישות הציונית מוציאה יותר משאבים כדי לשמור על נוכחותה הצבאית בחזיתות מרובות, כך גובר הצורך שלה לתעדף את יעדיה המבצעיים והפיננסיים.
מצב זה אינו מסמל קריסה מוחלטת של היכולות הצבאיות של הישות הציונית, אך הוא מדגים כי המשך המלחמה גובה עלויות כבדות למבנה הצבאי והפוליטי שלה. המחלוקת בין הצבא לממשלה, משבר התקציב, העומס על מערכות ההגנה ודלדול כוח האדם הם כולם אתגרים הקשורים זה בזה שתל אביב מתקשה יותר ויותר לנהל. יתר על כן, על ידי שמירה על לחץ בחזיתות מרובות, איראן וחזית ההתנגדות הציבו בפני המשטר הציוני בעיה החורגת מניצחונות צבאיים זמניים: כיצד ניתן לנהל מלחמה רב-חזיתית לאור עלויות הולכות וגדלות, עתודות מוגבלות ולחצים פנימיים? התשובה לשאלה זו תשפיע על החלטות הצבאיות והפוליטיות העתידיות של המשטר.
נור ניוז