ההסכם בין איראן לעומאן לא אומר שייפתחו מיצרי הורמוז.

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הצהיר בראיון לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" ביום ראשון כי פגישה מתוכננת להתקיים ביום שני בסלאלה, עומאן, בהשתתפות חמש מדינות המפרץ, עיראק ואיראן. הוא ציין כי מטרת הפגישה היא לעדכן את המדינות המשתתפות בפרטי הסכם הנתיב הימי החדש שהושג בין טהרן למוסקט.
בראיון הוא הסביר כי הפגישה עשויה לסלול את הדרך, אם יהיה רצון פוליטי, להתייעצויות עתידיות בנושאים אחרים המעסיקים את האזור.
להלן נוסח הראיון:
לראשונה, ובתוך המתיחות המתמשכת באזור, תתקיים מחר, יום שני, פגישה משותפת בין איראן, מדינות המפרץ ועיראק בעומאן. מהו סדר היום העיקרי, ומהם המסרים והמטרות של פגישה זו? כיצד עלה הרעיון לה?
ראשית, ברצוני להבהיר נקודה חשובה בנוגע לפגישה זו. מדובר למעשה בפגישה של שמונה מדינות המפרץ, אך בחריין, מסיבות שהודיעה עליה, סירבה להשתתף. בהתאם לכך, הפגישה תתקיים בהשתתפות שבע מדינות. בעוד שתיאורים אחרים עשויים לשמש לאפיון הפגישה או אופייה, הם אינם מדויקים.
הנושא החשוב ביותר, ואף היחיד, בסדר היום של פגישה זו הוא הנתיב הימי החדש במצרי הורמוז. כידוע לכם, הושג הסכם בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לסולטנות עומאן בנוגע להקמת נתיב ימי חדש במצרי הורמוז. הוכנו מפות הקשורות לנתיב זה, וגובשה הצהרה משותפת. בפגישה יוצגו פרטי ההסכם, המפות הרלוונטיות וההצהרה המשותפת למדינות המשתתפות. לאחר מכן יוגשו מסמכים אלה לארגון הימי הבינלאומי (IMO) לצורך רישום. לכן, סדר היום של הפגישה ספציפי וברור, ואין לסמן נושאים אחרים כנושאי סדר יום רשמיים. זוהי, כמובן, הפעם הראשונה שדיונים כאלה מתקיימים בין מדינות המפרץ הפרסי במתכונת זו. מנקודת מבט זו, יש תקווה שהשיחות הללו, אם יהיה רצון פוליטי, יסללו את הדרך או את הבסיס להתייעצויות עתידיות בנושאים אחרים המעניינים את מדינות האזור, אך אני מדגיש כי זו אינה המטרה או סדר היום הנוכחי של הפגישה; סדר היום שלה מתמקד אך ורק ובאופן ספציפי בנושא ההסדרים הימיים החדשים במצרי הורמוז.
אראג'צ'י: איראן מאמינה שמדינות האזור אחראיות לבדן לביטחונן וליציבותן.
בהתחשב בכך שהצד האיראני והצד העומאני יזמו את הפגישה, מה איראן מבקשת להשיג?
איראן מאמינה ביסודה שמדינות האזור אחראיות לבדן לביטחונן וליציבותן. לכן, טבעי שהן ייקחו חלק בדיאלוג ובהתייעצויות ביניהן בנוגע לסוגיות ולאתגרים של האזור. אנו מדגישים דיאלוג, בניית אמון ושיתוף פעולה בין מדינות האזור במשך שנים רבות, ואנו מאמינים שביטחון בר-קיימא מושג כאשר מדינות האזור יכולות להגיע להבנה בנוגע לסוגיות המשותפות שלהן ללא התערבות או התערבות הרסנית מצד גורמים מחוץ לאזור.
 האם אתם מבקשים מנגנון ביטחון אזורי ללא נוכחות ארצות הברית במהלך פגישה זו?
כמובן, מטרת פגישה זו אינה להקים מנגנון ביטחון חדש לאזור, ונושא כזה אינו על סדר היום של הפגישה. עם זאת, העובדה שמדינות האזור נפגשות לראשונה ברמה זו סביב שולחן אחד, ודנות בנושא ספציפי הקשור לביטחון ימי באזור, היא אירוע חשוב וניתן לראות בו צעד לקראת בניית אמון. אנו מקווים שאם נתיב זה יימשך, ייווצרו בעתיד תנאים לדיאלוג ושיתוף פעולה בנושאים אחרים. אנו מאמינים כי נושאי האזור צריכים להיות מנוהלים אך ורק על ידי מדינות האזור עצמן. ככל שיהיו יותר דיאלוג ושיתוף פעולה בין השכנים, כך יהיה פחות מקום באופן טבעי להתערבויות והסדרים שיוטלו מחוץ לאזור.
 פגישה זו מתקיימת בתקופה בה החות'ים בתימן השתלטו על באב אל-מנדב, והעימות בינם לבין ריאד הסלים. מה יכולה פגישה זו להציע כדי לסייע בהפחתת המתיחות הנוכחית בין איראן למדינות אלה ולפתור סוגיות אזוריות כמו הסכסוך התימני?
עלינו להבחין בין שתי סוגיות אלה. פגישה זו אינה מתקיימת כדי לדון בסכסוך התימני או כדי לפתור סכסוכים בין מדינות האזור. כפי שציינתי, סדר היום הספציפי של הפגישה הוא ההסדרים הימיים החדשים במצרי הורמוז ויידוע הצדדים על ההסכם והמסמכים הנלווים. עם זאת, עצם העובדה שדיאלוג זה מתקיים בנסיבות הנוכחיות באזור היא משמעותית כשלעצמה. כיום, אנו מתמודדים עם סדרה של משברים ומתחים הקשורים זה בזה באזור, והניסיון של השנים האחרונות הוכיח כי לא ניתן לפתור סוגיות אלה באמצעות עימות, לחץ או התערבות של גורמים חיצוניים. ככל שמדינות האזור עוסקות יותר בדיאלוג, כך תגדל ההבנה ההדדית ביניהן לגבי דאגותיהן, חרדותיהן ואינטרסיהן של זו. גישה זו יכולה לסייע בהפחתת אי הבנות ובניהול מתחים.
באשר לתימן, עמדתה של הרפובליקה האסלאמית של איראן ברורה. אנו מאמינים כי לסוגיה התימנית אין פתרון צבאי וכי עתידה של מדינה זו חייב להיקבע על ידי התימנים עצמם באמצעות דיאלוג ותהליך פוליטי מקיף.
בהינתן שההסכם בין איראן לעומאן בנוגע למצרי הורמוז אמור להיחתם ולהוכרז בפגישה זו, האם תוכל לפרט על תוכנו ועל המידה שבה טהרן סומכת על תמיכתן של מדינות אלו כדי להתקדם עם הסכם זה וללחוץ על וושינגטון לקבל את נתיב הספנות החדש?
באשר לתוכן ההבנה הזו, עליי להבהיר נקודה אחת כבר מההתחלה: הסכם זה אינו משמעו בשום אופן פתיחת מצר הורמוז. ההבנה בין איראן לעומאן מגדירה למעשה את המסגרת וההסדרים תחתם יתקיים הניווט הימי אם התנאים יאפשרו את פתיחתו מחדש של המצר. בהתבסס על ההבנה שגובשה סופית בין איראן לעומאן, נקבעו הפרטים והמפרטים של נתיבי הכניסה והיציאה החדשים למצרי הורמוז.
התנאי של איראן לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז הוא חזרתה של ארצות הברית להתחייבויותיה במסגרת מזכר האסלאמאבאד.
טהרן הצהירה שוב ושוב כי ההסכם עם עומאן אינו משמעו פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, כפי שציינת גם כן, וקישרת זאת למילוי תנאים מסוימים. האם תוכל לפרט במדויק את התנאים הללו, ובאיזו מידה הסכם כזה יכול לסלול את הדרך להגשמתם ולחידוש המשא ומתן עם ארצות הברית?
כדי לענות בצורה ברורה למדי, התנאי של איראן לפתיחה מחדש של מיצרי הורמוז אינו נושא מורכב או רשימה חדשה של תנאים. אם ארצות הברית תחזור להתחייבויות שקיבלה וחתמה עליהן במזכר איסלאמאבאד,
ותפעל בהתאם, אזי ייווצרו התנאים להחזרת המצב במצרי הורמוז לשגרה. הרפובליקה האסלאמית של איראן מחויבת לאחריותה להבטיח את בטיחות השיט במצרי הורמוז. עם זאת, הפעולות האגרסיביות וההתערבויות הבלתי חוקיות של ארצות הברית, כולל המצור הימי והלוחמה הכלכלית, הן הגורם העיקרי לחוסר הביטחון הימי במצר.
יש לראות גם את ההבנה בין איראן לעומאן בהקשר זה. הבנה זו קובעת הסדרים ונתיבים חדשים לשיט במצרי הורמוז, אך היא אינה, כשלעצמה, מהווה פתיחה מחדש של המיצר. אם ארצות הברית תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכמת איסלאמאבאד, אזי המסגרת שפותחה על ידי איראן ועומאן בנוגע לניווט תוכל לשמש בסיס לחזרה לתנועה ימית רגילה.