שליש מהעולם לכוד במעגל מלחמה; שאלה ללא תשובה.

העולם חווה עלייה משמעותית נוספת בהוצאות הצבאיות בשנת 2025, מגמה המצביעה על כך שחלק גדול ממשאביהן הכלכליים של מדינות עדיין מושקעים בחיזוק יכולות צבאיות ולא בפיתוח ושגשוג. סך ההוצאות הצבאיות העולמיות השנה הגיע לכ-2.887 טריליון דולר, נתון חסר תקדים המשקף את היקף התחרות הביטחונית והצבאית העצום בעולם כיום.
ארצות הברית מובילה את הרשימה עם 954 מיליארד דולר, המהווים 33.06% מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות. במילים אחרות, ארה"ב לבדה אחראית ליותר משליש מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות. סין אחריה עם 336 מיליארד דולר (11.62%), ורוסיה עם 190 מיליארד דולר (6.60%), במקום השני והשלישי בהתאמה.
ההוצאות הצבאיות הכוללות של שלוש המדינות הללו יגיעו ל-1.48 טריליון דולר, יותר ממחצית מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות בשנת 2025. הפער בין ארצות הברית לשאר העולם גם הוא משמעותי. וושינגטון הוציאה כמעט פי שלושה על ענייני צבא מסין, ויותר מפי חמישה מרוסיה.
גרמניה דורגה במקום הרביעי עם 114 מיליארד דולר בהוצאות צבאיות, המייצגות 3.93% מכלל ההוצאות הצבאיות העולמיות. הודו דורגה במקום החמישי עם 92 מיליארד דולר (3.19%), אחריה בריטניה עם 89 מיליארד דולר (3.08%), אוקראינה עם 84 מיליארד דולר (2.91%), וערב הסעודית עם 83 מיליארד דולר (2.88%), מדורגות במקום השישי עד השמיני בהתאמה.
צרפת אחריה עם 68 מיליארד דולר, המייצגים 2.36% מכלל ההוצאות הצבאיות; יפן עם 62 מיליארד דולר (2.15%); ישראל עם 48 מיליארד דולר (1.67%); איטליה עם 48 מיליארד דולר (1.67%); דרום קוריאה עם 48 מיליארד דולר (1.65%); פולין עם 47 מיליארד דולר (1.62%); וספרד עם 40 מיליארד דולר (1.39%).
גרמניה דורגה במקום הרביעי ברשימה זו עם 114 מיליארד דולר, המייצגים 3.93% מכלל ההוצאות הצבאיות. המחצית השנייה של רשימת 30 המדינות בעלות ההוצאות הצבאיות העולמיות הגבוהות ביותר כוללת את קנדה (37 מיליארד דולר), אוסטרליה (35 מיליארד דולר), טורקיה (30 מיליארד דולר), הולנד (29 מיליארד דולר), אלג'יריה (25 מיליארד דולר), ברזיל (24 מיליארד דולר), טייוואן (18 מיליארד דולר), סינגפור ונורבגיה (17 מיליארד דולר כל אחת), שוודיה (16 מיליארד דולר), אינדונזיה, דנמרק, בלגיה וקולומביה (15 מיליארד דולר כל אחת) ומקסיקו (14 מיליארד דולר).
המחצית הנותרת של רשימת 30 המדינות בעלות ההוצאות הצבאיות העולמיות הגבוהות ביותר כוללת את קנדה (37 מיליארד דולר), אוסטרליה (35 מיליארד דולר), אוסטרליה (35 מיליארד דולר), טורקיה (30 מיליארד דולר), הולנד (29 מיליארד דולר), אלג'יריה (25 מיליארד דולר), אלג'יריה (25 מיליארד דולר), ברזיל (24 מיליארד דולר), טייוואן (18 מיליארד דולר), טייוואן (17 מיליארד דולר), סינגפור ונורבגיה (17 מיליארד דולר כל אחת), שוודיה (16 מיליארד דולר), אינדונזיה, דנמרק, בלגיה וקולומביה (15 מיליארד דולר כל אחת) ומקסיקו (14 מיליארד דולר).
המחצית הנותרת של רשימת 30 המדינות בעלות ההוצאות הצבאיות המובילות בעולם כוללת את קנדה (37 מיליארד דולר), אוסטרליה (35 מיליארד דולר), טורקיה (30 מיליארד דולר), הולנד (29 מיליארד דולר), אלג'יריה (25 מיליארד דולר), אלג'יריה (25 מיליארד דולר), ברזיל (24 מיליארד דולר), טייוואן (18 מיליארד דולר), טייוואן (18 מיליארד דולר), טייוואן (17 מיליארד דולר), נורבגיה (17 מיליארד דולר), סינגפור (17 מיליארד דולר), נורבגיה (18 מיליארד דולר), שבדיה (16 מיליארד דולר), אינדונזיה, דנמרק, בלגיה וקולומביה (15 מיליארד דולר כל אחת) ומקסיקו (14 מיליארד דולר). נתונים אלה משמעותיים גם מבחינת חלקן של מדינות אלו בסך ההוצאות הצבאיות העולמיות: קנדה 1.30%, אוסטרליה 1.22%, טורקיה 1.04%, הולנד 1%, אלג'יריה 0.88%, ברזיל 0.83%, טייוואן 0.63%, סינגפור 0.60%, נורבגיה 0.59%, שבדיה 0.57%, אינדונזיה ודנמרק 0.52% כל אחת, בלגיה וקולומביה 0.50% כל אחת, ומקסיקו 0.47% מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות.
אינדונזיה ודנמרק 0.52% כל אחת, בלגיה וקולומביה 0.50% כל אחת, ומקסיקו 0.47% מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות. בינתיים, העלייה בהוצאות הצבאיות בכמה מדינות אירופה ראויה לציון גם כן. גרמניה, פולין ואוקראינה הן בין המדינות שראו עלייה משמעותית בהוצאות הביטחון. אוקראינה מדורגת במקום השביעי בעולם עם הוצאות של 84 מיליארד דולר, בעוד ערב הסעודית מדורגת במקום השמיני עם 83 מיליארד דולר; ההפרש בין שתי המדינות הוא פחות ממיליארד דולר.
נתונים אלה מציירים תמונה של עולם שהקדיש חלק ניכר ממשאביו הכלכליים לתחרות צבאית; עולם שבו טריליוני דולרים מושקעים בנשק, ציוד, פעולות צבאיות, מחקר ביטחוני ותשתיות צבאיות.
אבל מאחורי הנתונים העצומים הללו מסתתרת שאלה הומניטרית מכרעת: אם חלק מהעושר העצום הזה היה מושקע בפיתוח ושגשוג במקום במלחמה ובנשק, איך היה נראה העולם כיום?
כמה טוב יותר היה העולם אם מיליארדי דולרים המושקעים בהוצאות צבאיות, במקום מחסני נשק ושדות קרב, היו משמשים לבניית בתי ספר ובתי חולים, אספקת מים נקיים, פיתוח תשתיות, מיגור עוני ורעב, יצירת מקומות עבודה, הגנה על הסביבה ושיפור רמת החיים של האנשים? כמה נפלא היה אם מדינות היו מתחרות לא במספר הטילים ומטוסי הקרב, אלא בבניית עתיד טוב יותר לעמן.
העולם, יותר מאשר במרוץ החימוש, זקוק למרוץ לפיתוח, פיתוח, שלום וידידות. כי המשאבים המושקעים כיום על ייצור כלי נשק מלחמה יכולים להיות הון לבניית חיים טובים יותר מחר. מלחמה מבזבזת משאבים, בעוד השלום הופך אותם לעתיד.