כל מתקפה על האינטרסים האיראניים תיענה בתגובה "חזקה וקשה יותר".

בנאומו בפני האסיפה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט), הזהיר יו"ר הפרלמנט, מוחמד באגר ג'ליבאף, כי כללי הפתיחה לקרב השתנו, וכי כל הפרה של האינטרסים הלאומיים והביטחון האיראני תיתקל מעתה ואילך בתגובות "מהירות, חמורות וקשות יותר".
הוא ציין כי איראן ממשיכה את דרכה של התנגדות ומאבק נגד ניסיונות האויב להפעיל לחץ על העם, והדגיש כי הודות לאחדות הכוחות הלאומיים ולחוסן העם, המדינה תוכל להתגבר על אתגרים בכל התחומים, בין אם צבאיים, דיפלומטיים או כלכליים.
יו"ר הפרלמנט הוסיף כי התקיפות הצבאיות המכוונות לבסיסים אמריקאים תסכלו את ההנהגה האמריקאית, מה שגרם לה לפנות לבינה מלאכותית כדי לייצר חומרי תעמולה כוזבים כדי להסתיר את המציאות בשדה הקרב.
בחזית הפנימית, ג'ליבאף הסביר כי המאבק הנוכחי משתרע מעבר לתחום הצבאי וכולל את הייצור ורמת החיים, וציין כי התנודות החדות במצב הכלכלי מייצגות אתגרים מהותיים המפעילים לחץ משמעותי על רמת החיים של האזרחים. הוא הדגיש כי במסגרת השנה שקבע המנהיג העליון כ"שנת כלכלת ההתנגדות תחת אחדות לאומית וביטחון לאומי", הפך הכרחי למצוא פתרונות אסטרטגיים וליישם צעדים דחופים וברי קיימא להתמודדות עם אתגרים אלה. ניתן להשיג זאת על ידי חיזוק הייצור המקומי והשקעה ביכולות הטכנולוגיות של אנשי מקצוע צעירים.
יושב ראש האסיפה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט) הצהיר גם כי, לאור המאמצים העוינים שמטרתם לשבש את שרשראות האספקה ​​ואת ניהול משאבי האנרגיה באמצעות סנקציות מחמירות, עלינו לפתח יכולות חדשות לניהול חכם של יבוא, לעודד תהליכי ייצור ולרתום את הפוטנציאל של האליטות הלאומיות לבניית מבצר בלתי חדיר מפני פרקטיקות זרות ניצולניות.
הנחיות המנהיג העליון הן קווים מנחים אסטרטגיים המקיפים את כל התחומים.
יושב ראש האסיפה המחוקקת אישר כי שמירה על שני עמודי התווך של "לכידות פנימית" ו"הרתעה חיצונית" הם כלים חיוניים להתמודדות עם אתגרים ויריבים. הוא הדגיש כי כל התנהגות או הצהרה המחלישה את שני עמודי התווך הללו אינה רק בלתי חכמה, אלא גם סותרת את הנחיותיו המכריעות של המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, האייתוללה סייד מוג'תבה חמינאי.
הוא הסביר כי המלצת המנהיג להימנע מהצגת חולשה, בין אם באופן אישי ובין אם באופן מוסדי, מהווה הנחיה אסטרטגית מחייבת בכל התחומים. הוא הדגיש כי עיקרון זה אינו אומר התעלמות מאתגרים או הימנעות מבחינה ביקורתית של ביצועים; אלא, הוא מחייב הצבת פתרון בעיות בחזית סדרי העדיפויות של העבודה המוסדית ותכנון אסטרטגי לביטולם.