כיצד יכול העולם האסלאמי לשנות את כללי המשחק העולמי?

בתוך המשברים הנרחבים שפוקדים את האזור ואת העולם האסלאמי מזה שנים, נפתחה ועידת האחדות האסלאמית הבינלאומית ה-40 בטהרן תחת הכותרת "אחדות אסלאמית במחשבתו של האימאם המרטיר", בהשתתפות כ-600 אורחים מתוך איראן ומ-40 מדינות. הוועידה עסקה בנושאים מגוונים, החל ממושג האחדות, האומה והציוויליזציה האסלאמית החדשה, ועד לתפקידם של ערכים דתיים משותפים בבניית זהות לאומית מאוחדת, אתגרי ההתקרבות, תפקידם של מלומדים אסלאמיים, שיתוף פעולה כלכלי, שלום וביטחון, פוליטיקה וממשל, וחקר מלחמה ושלום בחייו של הנביא מוחמד (עליו השלום). קיום ועידה זו בהקשר הנוכחי של מלחמה חורג מלהיות אירוע חולף בלבד; היא נושאת מסר אסטרטגי. אירוח נציגים מעשרות מדינות אסלאמיות על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, יחד עם תפקידה המרכזי המתמשך של טהרן בחתירה לאחדות האומה האסלאמית, מדגים כי יכולתה של איראן למלא תפקיד בתהליך ההתקרבות בתוך העולם האסלאמי נותר נושא לבחינה מתמשכת. יתר על כן, היוזמות המוצעות בכנס זה יכולות לספק פלטפורמה לעולם האסלאמי לעבור מפסיביות לתפקיד פעיל יותר בסדר העולמי החדש.

ארבעה עשורים של מאמצים לבניית גשר בין האומה המוסלמית
ועידת האחדות האסלאמית ה-40 אינה רק מספר או כותרת; זהו סמל לארבעה עשורים של מאמצים מתמשכים מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן לאחד מדינות מוסלמיות, חוקריהן וממשלותיהן, ולספק בסיס לחיזוק יכולותיהם של יותר משני מיליארד מוסלמים ב-57 מדינות אסלאמיות.
קיום מפגשים בינלאומיים, איחוד חוקרים מכל רחבי העולם המוסלמי בעלי אוריינטציות ונקודות מבט מגוונות, והדגשה עקבית של קווי דמיון, כולם חלק מדרכה של איראן להפוך את האחדות מאידיאל לצו אסטרטגי. מנקודת מבט זו, ועידת האחדות אינה רק מפגש, אלא התגלמות מוחשית של מאמצים לבנות קשרים חזקים בין מרכיבי העולם המוסלמי; מאמצים המאתגרים גם את טענות התעמולה המערביות לפיהן איראן מהווה איום על מדינות מוסלמיות.
טהרן: מבצר של אחדות בתוך משבר
הוועידה השנה מתקיימת בנסיבות שונות מאשר בשנים קודמות. המצב הנוכחי, המאופיין בסכסוך המתמשך בין ארצות הברית לישראל, הציב את האזור באחד מצמתי הדרך הביטחוניים הרגישים ביותר שלו. נוכחותן של כ-600 דמויות מ-40 מדינות בנסיבות כאלה היא, מצד אחד, עדות ליכולתה של איראן להבטיח את ביטחון הפנים ולארח אירוע בינלאומי גדול גם בתנאי מלחמה. מצד שני, היא עשויה להצביע על הביטחון המתמשך של חלקים מסוימים בעולם האסלאמי בתפקידה המאחד של איראן.
יתר על כן, התמקדות ברעיונות המקיפים של המנהיג המעונה סיפקה הזדמנות לבחון מחדש דאגה ארוכת שנים: קידום דיאלוג בין-דתי, תיאום מאמצי מלומדים מוסלמים והעלאת המודעות למזימות האויבים לזרוע מחלוקת בקרב הקהילה המוסלמית. מורשת אינטלקטואלית זו יכולה כעת לשמש בסיס להפיכת אחדות מסלוגן בלבד למערכת של צעדים מעשיים.
מביטחון מיובא להתכנסות אסלאמית אסטרטגית
ההתפתחויות של השנים האחרונות, החל מהרצח עם בעזה ובלבנון והכיבוש של הישות הציונית ועד למלחמה האמריקאית-ציונית נגד איראן והסתה של מדינות אזוריות לסכסוך, חשפו את הצורך הדחוף לשנות את הסדרי הביטחון של העולם האסלאמי יותר מאי פעם. ניסיון האזור הראה כי מטריית הביטחון של מעצמות טרנס-לאומיות לא רק כשלה בהשגת ביטחון בר-קיימא, אלא, במקרים מסוימים, הפכה למקור לחוסר יציבות.
בנסיבות אלה, איראן מדגישה שלושה עמודי תווך: יכולות הגנה מקומיות, אחדות העולם האסלאמי ונסיגת מעצמות זרות מהאזור. אחדות זו כוללת לא רק את ההיבט הצבאי אלא גם את הממדים הכלכליים, התרבותיים, המדעיים והחברתיים. אל מול לוחמה היברידית, העולם האסלאמי זקוק גם להתכנסות היברידית.
שלוש הצעותיו של הנשיא - כולל "ברית ביטחון הדדי ואי-תוקפנות", הקמת מנגנון גישור ומניעת סכסוכים קבוע, והפיכתן של מדינות אסלאמיות משווקים מקוטעים לרשת שיתוף פעולה אמיתית - יכולות ליצור מסגרת מעשית לגישה זו. העובדה שרק 19% מהסחר מתבצע בין מדינות אסלאמיות במסגרת הסחר הפנים-אסלאמי היא כשלעצמה אינדיקציה להזנחת הפוטנציאל הכלכלי העצום; פוטנציאל שאם יופעל, יוכל להפחית את התלות והפגיעות של העולם האסלאמי לסנקציות וללחצים כלכליים.
העולם האסלאמי: מקבוצה מפוזרת לשחקן בסדר החדש
אחדות בעולם האסלאמי הופכת לכוח אסטרטגי כאשר היא חורגת מהצהרות ופגישות גרידא, ומשתרעת על אוניברסיטאות, כלכלה, טכנולוגיה, השקעות וביטחון משותף. כפי שהודגש, יש להקל על הגישה לחינוך עבור צעירים מוסלמים במדינות אסלאמיות, ועל חוקרים מוסלמים לזהות פרויקטים משותפים בתחומים כמו בינה מלאכותית, רפואה, מים, אנרגיה וחקלאות.
גם המערכת האזורית החיצונית חשפה את חוסר היעילות שלה יותר מאי פעם. הודות לאוכלוסייה המגוונת שלה, לגיאוגרפיה, למשאבים, למיקומה הגיאופוליטי ולפוטנציאל הכלכלי, העולם האסלאמי יכול להפוך ממקבל של המערכת הגלובלית למשתתף פעיל בתוכה. מסע זה מתחיל בחיפוש אחר מכנה משותף וגישור על פערים, החל מהסוגיה הפלסטינית וההתמודדות עם הכיבוש, וכלה בהבטחת הביטחון הפנימי של האזור.
בהקשר זה, זיהוי האויב והבנת שורשי המשברים האמיתיים, במקום להיגרר לסכסוכים פנימיים, הם התנאי החשוב ביותר עבור העולם האסלאמי לעבור מהשוליים ללב ההתפתחויות הגלובליות; משום שהסדר העולמי החדש, ללא תפקיד משולב ועצמאי לעולם האסלאמי, יישאר חסר וחסר.