מדיניותו הפיסקלית של טראמפ ופצצת הזמן של החוב האמריקאי

נתונים שפורסמו עד יוני 2026 מדגימים את מעמדם של ניירות ערך ממשלתיים אמריקאיים במערכת הפיננסית העולמית ואת הפגיעות הגוברת של האסטרטגיה הפיסקלית של וושינגטון. על פי נתונים ממערכת ההון הבינלאומית של משרד האוצר האמריקאי, סך האחזקות הזרות בניירות ערך ממשלתיים הגיע ל-9.29 טריליון דולר, עלייה של 2.3% לעומת השנה הקודמת. נתון זה אינו מייצג את סך החוב הפדרלי של ארה"ב, אלא את ערך ניירות הערך ממשלתיים המוחזקים על ידי מחזיקים זרים, וחושף את התלות הכבדה של וושינגטון בהון עולמי.
יפן נותרה המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בניירות ערך אלה, עם 1.1167 טריליון דולר, למרות ירידה של 3.3% באחזקותיה. בריטניה נמצאת במקום השני עם 939.9 מיליארד דולר, עלייה של 9.8%. סין מדורגת במקום השלישי עם 633.4 מיליארד דולר, אך הירידה שלה, שעומדת על 13.4%, היא הגדולה ביותר בקרב המעצמות הגדולות, מגמה התואמת את מאמצי בייג'ינג להפחית את תלותה בנכסים הנקובים בדולר ולגוון את יתרותיה.
בלגיה עוקבת אחריה עם 482.5 מיליארד דולר, עלייה של 12.1%; קנדה עולה ב-4.7% ל-459.6 מיליארד דולר; איי קיימן עולה ב-2.7% ל-453.1 מיליארד דולר; ולוקסמבורג עולה ב-7.6% ל-434.2 מיליארד דולר. חלקה של צרפת עולה ב-4.3% ל-389.9 מיליארד דולר; חלקה של אירלנד עולה ב-13.9% ל-353.5 מיליארד דולר; בעוד שחלקה של טייוואן יורד ב-1.5% ל-302.5 מיליארד דולר.
חלקה של שוויץ יורד ב-5.2% ל-284.9 מיליארד דולר. חלקה של סינגפור הגיע ל-284.4 מיליארד דולר, עלייה של 12.1%; 255.8 מיליארד דולר של הונג קונג, עלייה של 5.7%; ו-203.2 מיליארד דולר של נורבגיה, עלייה של 4.1%.
הודו חוותה ירידה ניכרת של 18% ל-186.4 מיליארד דולר, וכך גם ירידה של 21.8% של ברזיל ל-168.4 מיליארד דולר. חלקה של ערב הסעודית הגיע ל-142.5 מיליארד דולר, עלייה של 9.2%; 134.7 מיליארד דולר של דרום קוריאה, עלייה של 6.4%; 114.8 מיליארד דולר של איחוד האמירויות הערביות, עלייה של 19%; ו-110.9 מיליארד דולר של ישראל, עלייה של 8.9%.
עם זאת, המסר המשמעותי ביותר שנתונים אלה מעבירים מכוון למדיניות הכלכלית של ממשל דונלד טראמפ. הבית הלבן אינו יכול להזדקק להון עולמי כדי לממן את עצמו ובמקביל לערער את אמון אותם משקיעים באמצעות מלחמת מכסים, סנקציות גורפות, לחץ על שותפות סחר ואיומים גיאופוליטיים. ככל שוושינגטון תשתמש יותר בדולר ובגישה לשוק האמריקאי ככלי לחץ פוליטי, כך מדינות יהיו נוטות יותר להפחית את יתרות אג"ח האוצר שלהן ולעבור לזהב, מטבעות אחרים, נכסים ריאליים או מנגנונים דו-צדדיים.
ככל שוושינגטון תשתמש יותר בדולר ובגישה לשוק האמריקאי ככלי לחץ פוליטי, כך מדינות יהיו מונעות יותר להפחית את יתרות אג"ח האוצר שלהן ולעבור לזהב, מטבעות אחרים, נכסים ריאליים או מנגנונים דו-צדדיים. מנקודת מבט זו, שימוש במכירת אג"ח כמנוף נגד ארצות הברית, במיוחד אם משבר מיצרי הורמוז יתגבר או שלחץ הסנקציות על איראן יתעצם, הוא חרב פיפיות. מכירה בקנה מידה גדול עלולה להוריד את מחירי האג"ח, להעלות את התשואות ואת עלויות ההלוואה עבור ממשלת ארה"ב; עם זאת, מוכרים יתמודדו גם עם פיחות נכסים וסיכוני נזילות. לכן, מהלך זה אינו חף מעלויות; הוא כרוך בסיכונים לשני הצדדים.
המגמה הסינית משמעותית בהקשר זה: הירידה של 13.4% באחזקות של בייג'ינג, יחד עם צמיחה באחזקות של מדינות אחרות, מצביעה על כך שהשינוי בהרכב היתרות עשוי להיות הדרגתי ורב-גוני. הצמיחה באחזקות של איחוד האמירויות הערביות (19%), אירלנד (13.9%), בלגיה וסינגפור (12.1%) ובריטניה (9.8%) מדגימה גם ביקוש מתמשך לניירות ערך ממשלתיים של ארה"ב, דבר המצביע על כך שלא ניתן לדבר על "בריחה עולמית מהדולר". הצמיחה של 2.3% בסך הנכסים הזרים מאשרת זאת עוד יותר.
עם זאת, מדיניותו של טראמפ סותרת באופן מהותי: וושינגטון זקוקה להון עולמי כדי לממן את הגירעון שלה, אך היא מפעילה לחץ על אותם משקיעים באמצעות מכסים, סנקציות וערעור היציבות של היחסים הכלכליים. אם מסלול זה יימשך, התוצאה העיקרית לא בהכרח תהיה קריסה פתאומית, אלא עלייה הדרגתית בעלות המימון, ירידה באטרקטיביות של נכסים מסוימים הנקובים בדולר, ושחיקה של האמון ברגולציות הפיננסיות האמריקאיות. לכן, הסכום של 9.29 טריליון דולר אינו רק איום ישיר, אלא אזהרה לגבי הקשר ההדדי בין וושינגטון לכלכלה העולמית - קשר שהמדיניות החד-צדדית של טראמפ עלולה לגרום בהדרגה לפגיעה באמריקה עצמה.