יום השנה ה-57 לשריפת מסגד אל-אקצא בירושלים הכבושה מגיע על רקע הסלמה מהירה של פלישות וטקסים יהודיים, ואזהרות מפני שינוי בסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי הקיים.
יום השנה מגיע לאחר שהמסגד ראה תפילות וטקסים יהודיים פומביים, כולל השתחוויות, הנפת דגלי ישראל והכנסת ספרי תפילה, יחד עם עלייה במספר המתנחלים שהסתערו על המתחם במהלך שנת 2026.
ב-21 באוגוסט 1969, מייקל דניס רוהאן הצית את אולם התפילה קיבלי במסגד אל-אקצא, וגרם נזק נרחב לבניין ולתכולתו.
השריפה פגעה בחלקים מהגג, הכיפה, הקירות, הקישוטים והחלונות, כמו גם במסגד עומר, מחרב זכריה ומקאם הארבעים.
מתפללים וכבאים מירושלים הכבושה ומערים בגדה המערבית מיהרו לכבות את השריפה.
יומיים לאחר מכן, עצרו רשויות הכיבוש הישראליות את רוהאן, שהודה בהצתת השריפה, מתוך אמונות דתיות הקשורות לשיקום "המקדש" לכאורה.
בדצמבר 1969, בית משפט ישראלי קבע כי הוא אינו אחראי פלילית, בטענה כי סבל מ"מחלת נפש", והורה לאשפז אותו במוסד טיפולי.
השריפה הציתה מחאות ערביות ומוסלמיות, שהובילו לפסגה האסלאמית הראשונה ברבאט בספטמבר 1969, אשר תרמה מאוחר יותר להקמת ארגון הוועידה האסלאמית, המכונה כיום ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי.
מתנחלים במהלך ההסתערות על אל-אקצא
חמישים ושבע שנים לאחר מכן, האזהרות בנוגע לאל-אקצא מתמקדות בשינויים הדרגתיים באופי הפלישות ובמה שמשטרת ישראל מתירה בחצרותיו.
עשרות מתנחלים פרצו אתמול, יום חמישי, למסגד דרך שער המוגרבים, על רקע הגבלות ישראליות על כניסת מתפללים מוסלמים, על פי מחוז ירושלים.
מנייר תפילה לטקסים ציבוריים
ב-21 בינואר 2026, משטרת ישראל התירה, לראשונה, להכניס ניירות המכילים טקסטים של תפילה יהודית למתחם מסגד אל-אקצא.
בחודשים שלאחר מכן, מנהגים אלה התרחבו וכללו תפילות וטקסים קבוצתיים ציבוריים, השתחוות וריקודים בחצרות המסגד, כולם תחת חסות משטרתית.
ב-28 בפברואר, ישראל סגרה את המסגד למתפללים, במקביל לפרוץ המלחמה עם איראן. הוא נפתח מחדש ב-9 באפריל לאחר 40 יום, וסימן את הסגירה הארוכה ביותר מאז כיבוש ירושלים בשנת 1967, על פי מחוז ירושלים.
מחוז ירושלים ציין כי 25,604 מתנחלים פרצו למסגד במהלך המחצית הראשונה של השנה, בנוסף ל-24,912 אנשים שנכנסו תחת מסווה של מה שנקרא "תיירות".
במהלך אותה תקופה, נערכו טקסים יהודיים ציבוריים, כולל ריקודים, השתחוות ותקיעת שופר, יחד עם הנפת דגלי ישראל בחצרות. השעות שהוקצו לפלישות אלו הוארכו לשש וחצי שעות מדי יום.
יתרה מכך, במהלך חג הפסח בתחילת אפריל, נרשמו שבעה ניסיונות להביא קורבן פסח של בהמה וניסיון אחד להביא קורבן צמחים לתוך כיפת הסלע.
23 ביולי: למעלה מ-4,000 מתנחלים הסתערו על המסגד
ב-23 ביולי, 4,248 מתנחלים הסתערו על מתחם מסגד אל-אקצא, במקביל למה שמכונה "תשעה באב" (יום השנה לחורבן בית המקדש), כולל שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, פקידים, חברי כנסת ורבנים, על פי מחוז ירושלים.
מחלקת הווקף האסלאמי הודיעה בעבר כי 3,228 מתנחלים הסתערו על המסגד בשעות הבוקר בלבד.
הפלישות כללו תפילות וטקסים קבוצתיים, השתחוות והנפת דגלי ישראל בחצרות המסגד, והכל תחת חסות משטרתית.
ירדן גינתה את הפריצה, והדגישה כי היא מהווה הפרה בוטה של הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי וחילול קדושת המסגד.
אוגוסט: הותר הכנסת ספרי תפילה
ב-16 באוגוסט, משטרת הכיבוש הישראלית אישרה הכנסת ספרי תפילה יהודיים שלמים, המכונים סידרוס, לאחר שבעבר אפשרה הכנסת דפי תפילה אישיים בלבד.
באותו יום, מרכז המידע ואדי חילווה דיווח כי 179 מתנחלים פרצו למסגד, חלקם ביצעו טקסים דתיים ציבוריים, בעוד שאחרים נשאו ספרי סידור והשתמשו במחצלות תפילה במהלך התפילה וההשתחוות.
יומיים לאחר מכן, אישרה מחלקת ענייני ירושלים של אש"ף כי המהלך מהווה "הסלמה איכותית ומסוכנת", וקבעה כי הנוהגים התפתחו מטקסים שקטים להשתחוות ותפילות קבוצתיות, ולאחר מכן להכנסת ספרי תפילה שלמים.
מהו "הסטטוס קוו"?
לאחר כיבוש ירושלים על ידי ישראל בשנת 1967, המשיך הווקף האסלאמי, שהיה תחת ניהולו הירדני, לנהל את ענייני הדת של מסגד אל-אקצא, בעוד שמשטרת ישראל שלטה בכניסותיו.
הסכם השלום הירדני-ישראלי משנת 1994 קבע כיבוד "תפקידה המיוחד" של ירדן באתרים הקדושים לאסלאם בירושלים.
מאז 2003, משטרת הכיבוש הישראלית אפשרה ללא-מוסלמים להסתער על המסגד חמישה ימים בשבוע.
אך ההגבלות על מנהגים דתיים יהודיים הוקלו בשנים האחרונות, במיוחד מאז שבן גביר קיבל את תפקיד משרד הביטחון הלאומי, המפקח על המשטרה.
בינואר 2026, טען ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי השינויים של בן גביר במסגד "אינם משנים את הסטטוס קוו ומתואמים בינינו".
נשים נאסרו מלקיים תפילה בתוך המסגד
יש לציין כי מתן אפשרות לתפילות, טקסים ופריטים דתיים ישנה את ההסדרים שהיו קיימים במשך עשרות שנים.
פיגועים הקשורים לאל-אקצא
מסגד אל-אקצא חווה מספר תקריות עקובות מדם בעשורים שלאחר השריפה ב-1969.
ב-8 באוקטובר 1990 פרצו עימותים לאחר שקבוצת נאמני הר הבית ניסתה להניח את אבן הפינה למה שהם מכנים "הבית השלישי", מה שהביא למותם של בין 17 ל-21 פלסטינים ולפציעה של יותר מ-150, על פי דו"ח של האו"ם.
בספטמבר 1996 פרץ "מרד המנהרות" לאחר שישראל פתחה כניסה חדשה למנהרה הסמוכה לכותל המערבי של מתחם מסגד אל-אקצא, מה שהוביל לעימותים שהביאו למותם של 65 פלסטינים ולפציעה של כ-1,300.
ב-28 בספטמבר 2000, אריאל שרון הסתער על מתחם מסגד אל-אקצא תחת אבטחה כבדה, אירוע שהצית את האינתיפאדה השנייה, המכונה גם אינתיפאדת אל-אקצא.
המרד נמשך כחמש שנים, ובמהלכו נהרגו 4,412 פלסטינים ו-48,322 נוספים נפצעו, על פי נתונים רשמיים.
נור ניוז