היחסים הכלכליים בין איראן לעיראק זקוקים למפת דרכים.

פגישה ייעוצית של בעלי עניין כלכליים איראניים ועיראקיים נערכה בשגרירות הרפובליקה האסלאמית של איראן בבגדד, בהשתתפות מוחמד באגר ג'ליבאף, יו"ר האסיפה המייעצת האסלאמית (הפרלמנט), ומשלחת הפרלמנט הנלווית אליו.
במהלך הפגישה, ג'ליבאף, תוך הדגשת חשיבותו של המגזר הפרטי, הצהיר כי בעיות מסוימות בתוך המגזר הפרטי התבססו בשתי המדינות. הוא הוסיף כי פגישה נוספת תתקיים בטהרן עם גורמים מלשכת המסחר האיראנית כדי לטפל בנושאים אלה באופן מעשי ומוגדר בסדרי עדיפויות.
ג'ליבאף הדגיש גם את כוח העבודה המיומן, המוכשר והמוכשר המתגורר בערי הגבול האיראניות, וציין כי שתי המדינות יכולות להפיק תועלת מהמומחיות הטכנית והמיוחדת של כוח עבודה זה, ובמיוחד עיראק, מדינה ידידותית. הוא הדגיש את הצורך במפת דרכים כלכלית ומסחרית מדויקת בין שתי המדינות כדי להתמודד עם אתגרים אלה.
בחלק אחר של נאומו, התייחס יו"ר האסיפה המייעצת האסלאמית (מג'לס) לגישתה של איראן כלפי אויבים חיצוניים, באומרו: "איננו מחרחרי מלחמה, וגם איננו מחפשים מלחמה. עם זאת, כמוסלמים, אנו מאמינים בעיקרון של האומה האסלאמית: לא נאפשר לאף אחד לרמוס את כבודנו ואת כבודנו. למען מטרה זו, אנו מקריבים את עושרנו ואת חיינו, עומדים איתנים ומגנים על כבודנו וכבודנו."
בתגובה לטענות שאיראן שואפת למלחמה, אמר קאליבאף: "אנו, כמוג'אהדין, מבינים את ערך השלום טוב יותר מאלה שמדברים עליו. אלה שבאמת מבינים את ערך השלום הם אלה שחוו מלחמה. יתר על כן, אנו מאמינים שדיפלומטיה היא בעלת ערך ויעילה כאשר אנו מוכנים למלחמה. אם לא נהיה מוכנים, איש לא יגיב לנו, גם כאשר נעשה שימוש בדיפלומטיה."
קאליבאף הוסיף כי הגיאוגרפיה של מיצרי הורמוז, המפרץ הפרסי, מיצרי באב אל-מנדב ותעלת סואץ בים התיכון מציבה 75% מהתנועה הימית העולמית, שהיא בעיקרה ימית במהותה, תחת שליטתן של מדינות אסלאמיות. זהו אחד היתרונות של העולם האסלאמי.
בפנייה לגורמים כלכליים איראניים ועיראקיים, הוא אמר: "אם תחשבו על המשאבים וחומרי הגלם של מדינות אסלאמיות, תבינו שאויבינו באים לבזוז אותן. לכן, בנסיבות אלה, עלינו לתכנן כיצד להתגבר על הסנקציות הלא צודקות הללו."
קאליבאף פנה לקהל ואמר כי ביטחון וכלכלה שלובים זה בזה והם שתי כנפי אותו מטבע. הוא הדגיש כי הכלכלה זקוקה לסביבה בטוחה להשקעות, ואם לא יושג ביטחון, לא יגיע הון. לפיכך, השקעות דורשות בהכרח ביטחון. מצד שני, אם נשיג ביטחון אך לא נשמור עליו באמצעות צמיחה כלכלית, הוא גם לא יהיה בר קיימא.