ארה"ב ואירופה פנו שוב לסנקציות נגד רוסיה; צעד שמטרתו לכאורה להגביר את הלחץ הכלכלי על מוסקבה, אך במהותו עשוי להיות ניסיון של המערב להסתיר סדרה של כשלים צבאיים, כלכליים וביטחוניים בחזיתות מרובות. ארה"ב, שנכנסה לזירה בתקופת טראמפ עם סיסמת השלום, סיום המלחמה באוקראינה ומשא ומתן, חזרה כעת לשפת הסנקציות. NBC דיווחה על תוכנית בת 61 עמודים המכונה "חוק לינדזי גרהם", שמטרתה להעניש קונים גדולים של נפט וגז רוסי. בינתיים, הוול סטריט ג'ורנל דיווח על הערכות מודיעין אמריקאיות חדשות בנוגע לאפשרות של מתקפה רוסית מוגבלת על מדינה חברה בנאט"ו.
מצד שני, בריטניה הרחיבה את רשימת הסנקציות שלה נגד רוסיה על ידי הוספת 19 פריטים חדשים, והאיחוד האירופי הטיל סנקציות על חמישה אנשים הקשורים לתעשייה הצבאית הרוסית, לדברי קאיה קאלאס.
אבל השאלה החשובה יותר היא: האם צעדים אלה הם באמת סימן לעוצמה מערבית, או ניסיון למתן את תוצאותיהם של כישלונות שהופכים קשים יותר ויותר להסתרה?
פטריוט: מגן ביטחוני קורס
אחד הסמנים הבולטים ביותר למשבר זה הוא מצב מערכות ההגנה המערביות באוקראינה. ארצות הברית הציגה זה מכבר מערכות כמו הפטריוט לבנות בריתה כסמל לעליונות טכנולוגית וביטחון אווירי; עם זאת, ההתפתחויות האחרונות באוקראינה מציירות תמונה שונה.
באחת מהתקיפות הרוסיות העזות ביותר על קייב, על פי דיווחים שפורסמו, שוגרו 115 רחפנים ו-28 טילים במהירות גבוהה, כולל 24 טילים בליסטיים וארבעה טילי שיוט. וולודימיר זלנסקי עצמו הודה שרק אחד מתוך 27 הטילים הבליסטיים יורטו. נתונים אלה מייצגים לא רק כישלון מבצעי אלא גם עלולים להשפיע על אמינות שוק הנשק האמריקאי. כאשר מערכת המוצגת כסמל ביטחון אינה מצליחה להדגים את היעילות הצפויה כנגד כמות גדולה של התקפות טילים, טבעי להעלות ספקות לגבי אמון בעלות הברית והלקוחות הפוטנציאליים, ולהגביר את הנטייה למערכות רוסיות וסיניות.
מיליארדי דולרים: מסיוע צבאי למבוי סתום ביטחוני
בינתיים, מיליארדי דולרים בסיוע כספי וצבאי מערבי לאוקראינה, ללא תוצאות תואמות, הפכו לנקודת תורפה נוספת במדיניות המערבית.
ראש הבנק המרכזי של אוקראינה הודיע כי סך הסיוע הכספי המערבי לקייב מאז 2022 מסתכם בכ-200 מיליארד דולר, ואורסולה פון דר ליין הודיעה על הקצאת 1.4 מיליארד אירו מרווחי נכסים רוסיים מוקפאים לאוקראינה.
עלויות אלו מתרחשות בתקופה שבה אירופה חווה לחצים כלכליים וחברתיים. המשך המלחמה והכישלון להתעמת עם רוסיה עלולים להוביל להסלמה של מחאות פנימיות, התנגדות מוגברת להוצאות צבאיות ולצמיחה של תנועות המבקשות משא ומתן עם מוסקבה - נושא קריטי עבור ממשלות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה, בהתחשב במדיניות הצבאית האינטנסיבית שלהן.
נשק חסר וסנקציות: מעוזו האחרון של המערב
המשבר אינו מוגבל לשדה הקרב. דיווחים על שחיתות והיעלמות נשק מערבי חשפו פן נוסף של השלכות מדיניות הנשק של אוקראינה. העיתון האיטלקי "איל פאטו קוווטידיאנו" טוען כי 780,465 כלי נשק אבדו או נגנבו מאז 2022, וכי חלק ניכר מהם נשלח לשוק האירופי והגיע לידי רשתות מאפיה.
בנסיבות אלה, סנקציות מערביות אינן רק כלי להפעלת לחץ על רוסיה, אלא גם הפכו לכלי לעיצוב דעת הקהל. ראויים לציון במיוחד עיתוי החמרת הסנקציות, האיום הרוסי לכאורה על נאט"ו, ההצהרות האנטי-סיניות של גורמים אמריקאים ודיווחים על התרוקנות חלק ניכר ממלאי הנשק האמריקאי.
מצב זה הציב את טראמפ בפני דילמה חמורה: הוא אינו יכול פשוט לטעון לניצחון צבאי על איראן, וגם אין לו את אותו פוטנציאל צבאי להפעלת לחץ במשא ומתן, והוא אינו יכול להמשיך "למכור נשק" לבעלות ברית באותה אמינות שנהנה ממנה בעבר.
מנקודת מבט זו, ניתן לראות את הלחץ הגובר על רוסיה כניסיון להסיט את תשומת הלב מההתפתחויות במערב אסיה, שם שליטתה של איראן במצרי הורמוז, הניסיון של לוחמה אסימטרית והמשבר המתמשך הנובע מהכיבוש הישראלי שינו את הנוף הביטחוני באזור.
במילים אחרות, כאשר כוח צבאי מוגבל בחזיתות מרובות, סנקציות הופכות למוצא האחרון האמין היחיד; כלי שעשוי לשמש הפעם, במקום לשנות את התנהגותם של אחרים, כדי לטייח כישלונות ולמתן את השלכותיהם הפוליטיות, ערב בחירות שעלולות להגביר את הלחץ הפנימי על הרפובליקנים האמריקאים.
נור ניוז