ההתפתחויות המואצות במערב אסיה, ההסתה המתמשכת למלחמה ולמעשי טרור מצד ארצות הברית והציונות, התפקיד שמילאו כמה ממשלות ערביות, ומצד שני, יוזמות ההגנה והפוליטיקה של איראן, תפסו את תשומת ליבה של דעת הקהל העולמית. עם זאת, בתוך ההתפתחויות הללו, ההצהרות המפתיעות של מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו בנוגע לסין העלו שאלות חשובות. בראיון לפוקס ניוז, הוא הזהיר כי כל עימות כלכלי או צבאי בין וושינגטון לבייג'ינג יהיו בעל השלכות קשות על שתי המדינות ועל הכלכלה העולמית, תוך שהוא מתאר את ניהול התחרות עם סין כאתגר הגדול ביותר העומד בפני מדיניות החוץ של ארה"ב. שינוי לכאורה זה ברטוריקה של פקידי ארה"ב מגיע בתקופה שבה, בחודשים האחרונים, הבית הלבן מדבר על הפחתת המתיחות עם בייג'ינג ואף מדגיש את פיתוח היחסים הכלכליים והפוליטיים. לכן, חזרתה של סין לחזית הרטוריקה המאיימת של וושינגטון אינה יכולה להיחשב כעמדה זמנית בלבד. במקום זאת, יש לראות בה סימן לחזרתה של אמריקה לאסטרטגיה המסורתית שלה של יצירת משברים וניסיון להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים שלה.
מהודאתו הלא מכוונת של רוביו בסדרי העדיפויות המשתנים של וושינגטון
מאז מלחמת המזרח התיכון האחרונה, פקידים אמריקאים הציגו בעקביות את איראן כאיום הגדול ביותר על האינטרסים שלהם, תוך שימוש ביכולותיהם הפוליטיות, הכלכליות והצבאיות, כמו גם בניית בריתות, כדי לבלום אותה. עם זאת, סדרה של התפתחויות בשטח, ובתחומי הדיפלומטיה והתקשורת, הוכיחו כי אסטרטגיה זו לא השיגה את מטרותיה הרצויות של וושינגטון.
בנסיבות אלה, הדגש המחודש על "האיום הסיני" עשוי להיות ניסיון לשנות את דעת הקהל ולהמעיט בחשיבות ההשלכות של כישלונותיה של אמריקה במזרח התיכון. שינוי טון זה, במקום לשקף שינוי אמיתי ביחסי וושינגטון-בייג'ינג, משקף את הצורך של אמריקה לבנות מחדש את הנרטיב האסטרטגי שלה ולהקל על הלחצים הנובעים מהתפתחויות אזוריות.
הסטנדרטים הכפולים של אמריקה: מקריאה למעורבות לחזרה לעימות
דבריו של רוביו סותרים עמדות קודמות של ממשלת ארה"ב בנוגע לפיתוח יחסים עם סין. במהלך החודשים האחרונים, פקידי הבית הלבן דיברו על הצורך לנהל את המחלוקות ולהרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי, אך הממשל עצמו חזר כעת לרטוריקה של איומים ועימות.
התנדנדות זו בהתנהגות מדגימה שוב שמדיניות החוץ של ארה"ב מונעת יותר משיקולים לטווח קצר ושאיפות הגמוניות מאשר מבניית אמון. השנים האחרונות הראו שוושינגטון, בכל עת שצריך, משנה את גישתה ממשא ומתן ללחץ, ממעורבות לסנקציות ומשיתוף פעולה לעימות. מנקודת מבט זו, התנהגות ארה"ב משמשת כאזהרה למדינות הממשיכות לבסס את יחסיהן העתידיים על הבטחותיה המשתנות של וושינגטון.
תחרות עם סין: הכוח המניע מאחורי משברים עולמיים
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב ממשיכה להציג את סין כמתחרה האסטרטגית החשובה ביותר שלה וכאיום לטווח ארוך. מנקודת מבט זו, ניתן לראות התפתחויות רבות בשנים האחרונות כמרכיבים של אסטרטגיה מקיפה לבלימת מעצמות עולות. אלה נעים בין המלחמה המתמשכת באוקראינה והסלמה של המתיחות בקווקז ועד לנוכחות צבאית מוגברת במזרח אסיה, עידוד שיתוף פעולה ביטחוני בין יפן לדרום קוריאה, הטלת מכסים על סין והלחץ המופעל על שותפות הסחר של בייג'ינג.
במקביל, שיתוף הפעולה המתרחב בין איראן, סין ורוסיה, ומנגנונים כמו קבוצת BRICS וארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO), ערערו על המשוואות שוושינגטון מבקשת לקבוע. מנקודת מבט זו, ניתן לראות את חזרתה של הרטוריקה האנטי-סינית בנאומיו של רוביו כעדות ברורה להמשך אותה תחרות קיומית - תחרות שארצות הברית מנסה לנהל בחזיתות הכלכליות, הפוליטיות, הביטחוניות והגיאופוליטיות.
הסדר החדש: הכרח, לא בחירה
ההתפתחויות האחרונות מראות שוב כי העולם נמצא על סף מעבר למערכת רב-קוטבית, וכי המשך החד-קוטביות האמריקאית מתמודד עם התנגדות גוברת מצד מעצמות עצמאיות. בינתיים, ההתקרבות בין מעצמות בעלות השפעה כמו איראן, סין, רוסיה, קבוצת בריקס ו-SCO הפכה לצורך אסטרטגי יותר מתמיד.
ואכן, ניסיון השנים האחרונות הראה שבצמתים קריטיים, ארצות הברית מודאגת בעיקר משמירה על עליונותה ובשחזור מבנה ההגמוניה, וכי שינוי הטון שלה או העמדת פנים של מעורבות בדיאלוג הם רק טקטיקה זמנית המשרתת את אותה אסטרטגיה גדולה. לעומת זאת, ההתפתחויות במערב אסיה ותפקידה של איראן בדינמיקה האזורית הוכיחו כי ביטחון פנים, שיתוף פעולה אזורי והתנגדות לחד-צדדיות יכולים לשנות את מאזן הכוחות.
לכן, יש לראות את דבריו של רוביו לא רק כאזהרה מפני סין, אלא כהכרה מרומזת בדאגתה של וושינגטון בנוגע להופעתו של סדר חדש - סדר המבוסס על שיתוף פעולה בין מעצמות עצמאיות ועיצוב מחדש הדרגתי של מבנה המערכת הבינלאומית.
נור ניוז