פרסום סדרת דיווחים בתקשורת האמריקאית על שקילת תקיפה על תשתית האנרגיה של איראן העלה סוגיה שחורגת ממבצע צבאי גרידא; תרחיש שאם יתממש, עלול לערער את היציבות באזור ובשוק האנרגיה העולמי.
בימים האחרונים, כלי תקשורת כמו Axios, CNN, CBS, הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק פוסט דיווחו כי ממשלת ארה"ב שוקלת אפשרויות לתקיפת מטרות באיראן, שחלקן עשויות להיות קשורות לתשתיות אנרגיה. בעוד שדיווחים אלה אינם מהווים הוראה סופית למבצע, התכנסותם מצביעה על כך שתרחיש זה נמצא בבחינת וושינגטון.
אך השאלה החשובה ביותר היא: האם תקיפה על תשתית האנרגיה של איראן תישאר מבצע מוגבל, או שמא זו תהיה תחילתה של תגובת שרשרת שתקשה על כל הצדדים לשלוט בה?
אנרגיה נחשבת לחלק מהתשתית החיונית והביטחון הלאומי של כל מדינה. תקיפה של מגזר זה אינה רק צעד כלכלי; היא נתפסת כניסיון ליצור לחץ אסטרטגי ולהפחית את ההתנגדות של הצד השני. לכן, התגובה לפעולה כזו צפויה להיות מחושבת לא רק על סמך היקף האבדות הצבאיות, אלא גם על סמך סוגיית שיקום ההרתעה כנגד הצד השני.
אם טהרן מאמינה שהמתקפה שואפת לגרום נזק מתמשך לכוחה הכלכלי של המדינה, היא תבקש באופן טבעי להגדיל את עלות הפעולה עבור הצד השני. בנסיבות כאלה, הדאגה העיקרית של וושינגטון אינה רק היכולת לבצע את המתקפה, אלא גם צפיית תוצאותיה.
משתנה מרכזי במשוואה זו הוא מיקומו הייחודי של אזור המפרץ הפרסי בשוק האנרגיה העולמי. אזור זה כולל כמה ממרכזי הייצור, העיבוד והיצוא החשובים ביותר בעולם של נפט וגז. אלה כוללים את שדה הנפט ע'וואר ואת מתקני אבקאיק וחוראיס בערב הסעודית, שדה זקום ובית הזיקוק רואיס באיחוד האמירויות הערביות, קומפלקס הגז העצום ראס לפאן בקטאר, שדה בורגן בכווית, בית הזיקוק סיטרה בבחריין ושדות הגז לוויתן ותמר.
חשיבותה של תשתית זו משתרעת הרבה מעבר למדינות שבבעלותן אותה. כל שיבוש נרחב בפעילותה עלול להיות בעל השלכות עולמיות ארוכות טווח, שיימשכו חודשים רבים, בהתחשב בכך שחלק משמעותי מאספקת האנרגיה העולמית מועברת דרך נתיב זה. מסיבה זו, כל מתקפה על תשתית האנרגיה של איראן מהווה סיכון חמור, שכן מבצע צבאי עלול להסלים למשבר ביטחון אנרגטי. בתרחיש כזה, הוא לא רק יפחית את הייצור או היצוא האיראני, אלא גם ישפיע על מרכזי אנרגיה אחרים באזור, מה שמעלה חששות לגבי נתיבי הובלת נפט וגז.
שוק האנרגיה העולמי רגיש מאוד לסיכונים גיאופוליטיים. הניסיון בשנים האחרונות הראה שאפילו נזק מוגבל למתקני נפט מסוימים באזור יכול לעורר תגובה מיידית של השוק. אם הסכסוך יסלים עד כדי איום על מספר מרכזי אנרגיה חיוניים, ההשלכות עלולות להתארך הרבה מעבר לעלייה קצרת טווח במחירי הנפט.
נזק חמור לתשתיות האנרגיה, במקרים רבים, קשה לתיקון בטווח הקצר. שיקום מתקני נפט וגז מרכזיים, שחזור כושר הייצור וייצוב שרשרת האספקה עלולים להימשך חודשים. בינתיים, השוק העולמי יתמודד עם היצע מופחת, עלויות גבוהות יותר וחוסר ודאות מוגבר.
נושא זה מדאיג במיוחד את ממשלת ארה"ב. מחירי אנרגיה גבוהים יותר, עלויות דלק מוגברות ולחצים אינפלציוניים הם בין ההשלכות שעלולות להשפיע ישירות על הכלכלה האמריקאית. לכן, ההחלטה לתקוף את תשתית האנרגיה האיראנית אינה רק החלטה צבאית או ביטחונית; היא בעלת השלכות כלכליות ופוליטיות מרחיקות לכת.
יתר על כן, מעורבותם של גורמים אזוריים אחרים, ובמיוחד תימן, במשבר עלולה לסבך עוד יותר את המצב. ככל שהסכסוך רחב יותר, כך קשה יותר לחזות את סופו, וכך גדלה הסבירות שמבצע מוגבל עלול להסלים למשבר אזורי.
בנסיבות אלה, האתגר המרכזי העומד בפני וושינגטון הוא האם הרווחים הפוטנציאליים מתקיפת תשתית האנרגיה האיראנית שווים את הסיכון שביצירת משבר רחב יותר. בניגוד למבצעים צבאיים קונבנציונליים, מלחמת אנרגיה לא תוכרע אך ורק בשדה הקרב; השלכותיה יורגשו גם במחירי הנפט, בשווקים הפיננסיים, בסחר העולמי ובכלכלות הלאומיות.
מסיבה זו, כל החלטה לפגוע במשאבי האנרגיה האיראניים היא הימור גדול על ביטחון האנרגיה העולמי, כזה שעלויותיו עשויות לעלות בהרבה על ההערכות הראשוניות של מתכנניה.
נור ניוז