הצהרות אחרונות של גורמים אוקראינים בנוגע לתקיפה על כלי שיט מסחרי איראני בים הכספי מציירות תמונה שונה מעמדתה הראשונית של קייב. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נימק את הפעולה בהאשמות נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, בניסיון להציג את עצמו כמגן המערב נגד טהרן ומוסקבה. עם זאת, ימים ספורים לאחר מכן, דבריו של שר החוץ האוקראיני נראו כמייצגים נסיגה ברורה וניסיון לבלום את ההשלכות של התקרית.
בשיחת טלפון עם שר החוץ האיראני, סייד עבאס עראקצ'י, הדגיש שר החוץ האוקראיני אנדרי סיביחה כי ארצו אינה מבקשת להסלים את המתיחות ואין לה שום כוונה לפגוע בכלי שיט אזרחיים איראניים. בעוד שניתן לראות בשינוי עמדה זה צעד לקראת הפחתת הסלמה, הוא אינו פוטר את אוקראינה מאחריות לתקיפה או מהחובה לפצות על הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך.
כוחה של איראן: גורם המשנה את חישובי היריבים
לא ניתן להעריך את הנסיגה הדיפלומטית של קייב כתמרון פוליטי בלבד; יש לנתח אותה בהקשר של דינמיקת הכוח האזורית ויכולות ההרתעה של איראן. הניסיון האחרון הוכיח כי הרפובליקה האסלאמית של איראן נוקטת במדיניות של תגובות מחושבות והחלטיות לאיומים והתקפות המכוונות לאינטרסים הלאומיים שלה.
במקום שפעולותיו האחרונות של זלנסקי יצביעו על יוזמה חד-צדדית, ניתן לפרש אותן כניסיון לגייס תמיכה רבה יותר מארצות הברית ומהמערב, במיוחד לאור סימני וושינגטון על צמצום תמיכתה בקייב ואף אזהרות מפני השתתפות בהרפתקאות אזוריות מסוימות.
יכולות ההגנה הפנימיות של איראן הן מרכיב מכריע במשוואה זו, יכולות שהוכיחו את ערכן בתחומים שונים במהלך השנים האחרונות ושינו את חישוביהם של גורמים זרים רבים. יתר על כן, התגובות הבינלאומיות לתקרית המכלית האיראנית הראו כי אפילו בעלות בריתה הקרובות ביותר של רוסיה ושחקנים גלובליים אחרים מודאגים מאוד מההשלכות של כל הסלמה במתיחות עם איראן. מיכאיל אוליאנוב, נציג רוסיה בארגונים בינלאומיים שבסיסם בווינה, ציין גם הוא את שינוי עמדתה של קייב, ואמר כי הצהרותיה הראשוניות של אוקראינה בנושא היו יהירות וכי המדינה שינתה כעת את גישתה כדי למנוע הסלמה במתיחות.
זכותה של איראן להגיב: עיקרון שאינו משתנה עם שינוי עמדות פוליטיות
ניסיונה של אוקראינה לטעון כי לא הייתה כוונה תחילה בתקיפה נגד כלי שיט אזרחי איראני אינו פוטר אותה מאחריותה המשפטית והפוליטית למעשה זה. ביטחון לאומי אינו עניין לפשרה, ואף מדינה אינה יכולה להתחמק מהשלכות של כל התקפה על האינטרסים של מדינה אחרת רק על ידי הגשת טענות נוספות.
איראן טענה בעקביות כי היא רואה בכל מקור איום על ביטחונה מטרה לגיטימית להגנה וכי היא תשתמש באמצעים המשפטיים וההרתעתיים שלה כנגד כל פעולה עוינת. באותו כיוון, מר עבאס עראקצ'י, בתגובה לקריאתו של שר החוץ האוקראיני, קבע כי כל התקפה על אזרחיה או האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית של איראן אינה מקובלת והדגיש את הצורך בפיצוי מלא על הנזקים.
דיפלומטיה וכוח הגנה הם שני היבטים משלימים של סמכותה של איראן. מצד אחד, נתיב הדיאלוג נותר פתוח לניהול משברים, בעוד שמצד שני, זכותה של איראן להגיב לכל פעולה מזיקה תישמר.
אירופה ומבחן כנות טענותיה לשלום
בינתיים, תפקידה של אירופה מצדיק התייחסות. גורמים אירופאים, כולל שר מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בירכו על השיחות בין טהרן לקייב; עם זאת, הצהרות אלו חסרות משמעות ללא פעולה קונקרטית.
אירופה אינה יכולה, מצד אחד, להציג את עצמה כאלופת שלום, ומצד שני לסלול את הדרך להסלמה מתמשכת על ידי אספקת נשק ותמיכה פוליטית לאוקראינה. אם אירופה באמת מבקשת למתן משברים, עליה לבחור בין תפקיד המתווך לבין תפקיד צד לסכסוך.
ניסיון השנים האחרונות הוכיח כי מדיניות לחץ וניסיונות לחלץ ויתורים מאיראן הוכחו כלא יעילים. כשם שהרפובליקה האסלאמית של איראן התנגדה ללחץ האמריקאי, היא גם תקבל החלטות המבוססות על האינטרסים הלאומיים שלה אל מול לחץ פוליטי אירופי.
כל חישוב המניח שיצירת מתח עם איראן תכריח אותה לסגת, מנותק מהמציאות של האזור. איראן הוכיחה שהיא מנהלת את האינטרסים הביטחוניים והלאומיים שלה בנחישות ולא תאפשר לאף צד לשנות באופן חד צדדי את נוף הביטחון האזורי באמצעות פעולות עוינות.
נור ניוז