בעוד שדונלד טראמפ טוען כי הורה להפסיק את ההתקפות על איראן כדי לתת לדיפלומטיה סיכוי, הוא שוב נקט בתעמולה ובלוחמה פסיכולוגית על ידי פרסום סדרה של תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. תמונות אלו, המתארות הכל, החל מ"התקפה על האי חארג" ועד "תפיסת מכלית נפט איראנית", הן יותר ניסיון לשחזר תדמית חזקה לנשיא המתמודד עם אתגרים רבים מבית ומחוץ לארץ מאשר השתקפות של המציאות בשטח. תמונה אחת מציגה תקיפה אווירית על האי חארג, ובאחרת, טראמפ מופיע לצד חיילים אמריקאים על סיפון מכלית נפט, כאשר דגל איראן מונח על הקרקע והמילים "המכלית הזו היא כעת שלנו" כתובות מעל התמונה. הוא גם פרסם תמונות של עצמו כ"מושיע של אמריקה" ואפילו לצד ג'ון פ. קנדי - מעשה שמשקף, מעל הכל, נרקיסיזם פוליטי וניסיון ליצור נרטיב עצמי מיתי.
בינה מלאכותית בשירות לוחמה נרטיבית
לא ניתן לפטור את השימוש של טראמפ בתמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית כצעד תעמולה פשוט. תמונות אלו הן חלק ממלחמה קוגניטיבית ופעולות פסיכולוגיות שמטרתן להשפיע על דעת הקהל, לנהל את נוף התקשורת ואף לתמרן את השווקים הפיננסיים. עם זאת, הפער המשמעותי בין הנרטיבים החזותיים הללו למציאות בשטח הוביל לכך שהתצוגות הללו נתפסות כניסיון לכסות על כשלים אסטרטגיים, ולא כהפגנת כוח.
תיאור ההתקפה על חארג או תפיסת מכלית נפט איראנית, בתקופה בה טראמפ עצמו מדבר על הצורך לסיים את הסכסוך, חושף נתק בולט בין הרטוריקה הדיפלומטית שלו לתמונות התעמולה שלו; פער שפוגע עוד יותר באמינותם של נרטיבים אלו.
כאשר פיראטיות הופכת לסמל של כבוד
המסר המשמעותי ביותר העומד בבסיס התמונות שפורסמו הוא הנורמליזציה, ואף האדרה, של התנהגויות הסותרות באופן בוטה את עקרונות המשפט הבינלאומי ואת חופש השיט. מחזה החרמת מכלית הנפט האיראנית, ללא קשר להשלכות התעמולה שלה, משקף גישה שעדיין מסתמכת על כלי כוח, טרור כלכלי ולחץ מקסימלי להשגת מטרות פוליטיות.
גישה זו מעלה שוב שאלות רציניות עבור ממשלות המערב ומוסדות בינלאומיים. אלו אותן מדינות אשר, על פי פקידי נאט"ו וכמה פקידים אירופאים, השתתפו ברבות ממדיניות וושינגטון ותל אביב. שתיקה בנוגע לנרטיבים אלה לא רק מערערת את הלגיטימיות של טענות המערב להגן על הסדר הבינלאומי, אלא גם מחזקת את האמונה כי סטנדרטים כפולים עדיין שולטים בהתנהגותן של מעצמות המערב.
בנסיבות אלה, טבעי שאיראן תדגיש את הניהול האסטרטגי של מצר הורמוז, ושגורמים אזוריים אחרים ידגישו את השימוש ביכולותיהם הגיאופוליטיות כדי להבטיח ביטחון והרתעה יותר מאי פעם. מה שנראה בתמונות אלה אינו רק מחזה תקשורתי, מנקודת מבטם, אלא השתקפות של גישה שהפכה את האיום לכלי קבוע של מדיניות חוץ.
מאחורי הקלעים של מפגן כוח זה: סדרה של תבוסות נסתרות
יש להעריך את קמפייני התקשורת של טראמפ לאור המציאות בשטח. דיווח החדשות של Axios על האדמירל בראד קופר, יו"ר המטות המשולבים, המזהיר מפני מחסור במטוסי יירוט הגנתיים והשפעתו על ביטחון הכוחות האמריקאים, הוא חלק ממציאות הסותרת את נרטיבי התעמולה של הבית הלבן.
מצד שני, סקר משותף של CBS News/YouGov מראה שרוב האמריקאים חשים חוסר תקווה, ספקנות ופסימיות לגבי מלחמה עם איראן, כאשר רק מיעוט זעיר אופטימי. חלק ניכר מהאמריקאים הצעירים רוצים גם הם לסיים את המלחמה ואינם תומכים בהמשך שלה. נתונים אלה מצביעים על כך שמדיניות עימותית לא רק שלא הצליחה ליצור קונצנזוס פנימי, אלא גם הפכה לגורם בשחיקה של ההון הפוליטי של הממשלה, על רקע חששות כלכליים וביטחוניים גוברים.
המציאות בשטח: היכן שהתעמולה מאבדת את זוהרה
בנוסף להתפתחויות אלה, דיווח של CNN על נתוני הנפגעים המעודכנים של הפנטגון חשף היבטים נוספים של המציאות. על פי הדיווח, מספר הנפגעים האמריקאים עלה ביותר מ-140, ושמותיהם של ארבעה חיילים שנהרגו נוספו בחזרה לרשימה הרשמית. על פי הנתונים החדשים, המספר הכולל של נפגעים אמריקאים מתחילת הסכסוך עומד על 18 הרוגים ו-624 פצועים - עלייה משמעותית בהשוואה להודעות קודמות.
עבור נשיא המבקש לתאר לציבור מלחמה מוצלחת ובעלות נמוכה, פרסום נתונים אלה עשוי להפוך לאחד האתגרים הפוליטיים והאלקטורליים הרציניים ביותר שלו. מנקודת מבט זו, ניתן לראות את פרסום תמונות זוהרות של בינה מלאכותית כיותר מאשר רק הפגנת כוח; זהו ניסיון לגשר על הפער בין הנרטיב התעמולתי למציאות בשטח; פער שהולך ומתרחב מיום ליום, ונראה שקשה מתמיד לבנות אותו מחדש באמצעות תמונות הוליוודיות.
נור ניוז