לא רק אנליסטים עצמאיים בתוך ומחוץ לאיראן, אלא גם דמויות פוליטיות ודיפלומטיות מובילות באמריקה עצמה, מסכימים כיום על אמת מרה: דונלד טראמפ לא רק שלא הצליח להשיג ניצחון אסטרטגי בשתי המלחמות שניהל נגד איראן, אלא שהוא גם נפל למה שמכונה בפוליטיקה הבינלאומית "מלכודת ההסלמה", מלכודת שממנה וושינגטון אינה מסוגלת כעת להיחלץ. מאזהרות קודמות של דמוקרטים ותיקים ועד לניתוחים האחרונים של אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקאי בממשל ביידן, קיימת הסכמה שטראמפ "חוזר על טעויות העבר בקנה מידה מסוכן הרבה יותר".
בלינקן ופענוח הדילמה הקיומית
בניתוחו האחרון, אנתוני בלינקן, בכנות חסרת תקדים, תיאר את מצבו הנוכחי של טראמפ כ"דילמה ללא מוצא". בלינקן טוען שעל ידי חציית הקווים האדומים של ממשלים קודמים והצבת איראן במצב של "איום קיומי", טראמפ יצר "מציאות חדשה לחלוטין" שהשלכותיה משפיעות ישירות על אינטרסים אמריקאיים חיוניים.
לדברי בלינקן, "ממשלים קודמים נזהרו ביותר לא להציב את איראן במצב של איום קיומי משום שידעו שאיראן מסוגלת לסגור את מיצרי הורמוז". הצהרה זו של בלינקן היא הודאה ב"טעותו החמורה" של טראמפ; במסעו לספק את צימאונו להפגנת כוח, הוא סגר למעשה את קו החיים של העולם לאנרגיה. בלינקן חושף את חוסר היכולת הצבאית של טראמפ בכך שציין כי "יהיה קשה ביותר לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז מבלי לשגר מתקפה קרקעית על איראן". הוא מציין שטראמפ עשה טעות חמורה בחישוב בנוגע ל"אילוצי שוק" ו"מחסור בתחמושת". טעות זו קיבלה כעת ממדים כואבים עם מקרי המוות והפציעות של כוחות אמריקאים באזור.
חזרה על דפוס הכישלון: מ"לחץ מקסימלי" ל"פסגת הסלמה"
זו אינה הפעם הראשונה שמשקיפים בולטים מבקרים את טראמפ על חוסר הבנתו האסטרטגית. פוליטיקאים וגנרלים בדימוס הזהירו בעבר כי גישתו של טראמפ בשני החזיתות חסרה "אסטרטגיה אולטימטיבית". בשני המקרים, הוא פתח ברטוריקה קשה, הטיל עלויות כלכליות כבדות, ובסופו של דבר, כאשר התעמת עם המציאות בשטח ותגובותיו המדורגות של יריבו, מצא את עצמו תקוע באמצע.
בלינקן מציין בצדק כי "טראמפ רוצה לצאת מהמצב הקיים שיצר לעצמו, אך הוא אינו מוצא דרך לצאת ומסרב לקבל את העובדה שיצר מציאות חדשה". משפט מפתח זה מקיף את מהותו של ממשל טראמפ: "הכחשת המציאות במסווה של היבריס".
אזהרתו של בלינקן, כפקיד בכיר לשעבר, כי "כוחותינו בערב הסעודית, באיחוד האמירויות הערביות, בקטאר ובעיראק נמצאים בסכנה" מעידה על התפרקותה של ארכיטקטורת הביטחון האמריקאית שטראמפ, תומך "הסדר העולמי", עצמו תכנן.
בלינקן ומבקרים בולטים אחרים הבהירו אזהרה אסטרטגית: טראמפ מהמר על הביטחון שוושינגטון ביקשה לבנות במשך עשרות שנים. מי שחשב שיוכל להכניע את איראן עם "איום קיומי" מוצא את עצמו לכוד כעת באותן התוצאות שקודמיו חששו מהן. ההיסטוריה תשפוט את טראמפ לא כמנהיג ש"סיים מלחמות", אלא כמי שפתח את שערי הגיהנום מעשה ידיו ולא היה מסוגל לסגור אותן.
נור ניוז