משרד החוץ האמריקאי פרסם אזהרה ביום שלישי בבוקר, הקורא לכל אזרחיו ברחבי העולם לנקוט משנה זהירות עקב ההתפתחויות במערב אסיה. כמו כן, הוא יעץ לאזרחי ארה"ב באזור להתכונן לביטולי טיסות וסגירות מרחב אווירי אפשריות. בעוד שאזהרה זו נראית, על פני השטח, כאמצעי זהירות, עיתוי הפרסום שלה, המקביל להתפתחויות האחרונות באזור ולעמדת הבית הלבן, מעלה שאלות חשובות לגבי המטרות הנסתרות שמאחוריה. האם מדובר באמצעי מניעה בלבד שמטרתו להגן על אזרחים אמריקאים, או שמא מדובר בחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להבטחת השפעה אזורית, הגברת הלחץ על איראן והסטת תשומת הלב מכישלונות המדיניות הפנימית והחוץ של ממשל טראמפ? אי אפשר לענות על שאלה זו מבלי לבחון את השורשים האמיתיים של המשברים במערב אסיה ואת המצב הנוכחי בארצות הברית.
הפחדה זרה: כיסוי למשבר הביטחון הפנימי של אמריקה
במשך שנים, ממשלת ארה"ב ניסתה להצדיק את מדיניות ההתערבות שלה ואת תמיכתה ללא תנאי בישראל על ידי הצגת מערב אסיה כמקום מפחיד ואלים. עם זאת, נתונים סטטיסטיים רשמיים מגלים כי האיום העיקרי על ביטחונם של אזרחי ארה"ב אינו נמצא מחוץ לגבולותיה, אלא בתוך המרקם הפוליטי והחברתי שלה.
על פי ארכיון אלימות הנשק, יותר מ-14,600 בני אדם ימותו מפצעי ירי בארצות הברית, ויותר מ-26,000 ייפצעו בשנת 2025 בלבד. במדינה עם אוכלוסייה של כ-333 מיליון תושבים, אזרחים מחזיקים בכמעט 393 מיליון כלי נשק - נתון המייצג כ-40% מכלל בעלות הנשק האזרחית בעולם. למרות מציאות קודרת זו, ובשל השפעתן של קבוצות לובי חזקות התומכות בנשק, הממסד הפוליטי האמריקאי לא רק חסר רצון לרפורמה בחוקים אלא גם מחפש באופן פעיל פתרונות לשיפור הביטחון על ידי הרחבת בעלות הנשק.
בנוסף למשבר זה, יותר מאלף בני אדם נהרגים מדי שנה על ידי משטרת ארה"ב, אירועים שלעתים קרובות מסתיימים ללא העמדה לדין יעילה של העבריינים. מנקודת מבט זו, אזהרות הביטחון של וושינגטון לגבי שאר העולם הן יותר ניסיון להסיח את דעת הקהל ממשברים פנימיים כרוניים מאשר השתקפות של איומים חיצוניים.
מערב אסיה: קורבן של מדיניות "ישראל תחילה"
בניגוד לנרטיב הרשמי של וושינגטון, רבים מהמשברים הנוכחיים במערב אסיה הם תוצאה ישירה של מדיניות ההתערבות של ארה"ב ותמיכתה ללא תנאי בישות הציונית. ישות זו, שהציבה אתגרים חמורים לביטחון האזורי באמצעות כיבושה, תוקפנותה הצבאית וחוסר היציבות המתמשך שלה בעשורים האחרונים, נהנתה באופן עקבי מתמיכה פוליטית, צבאית ודיפלומטית מצד ארצות הברית.
כיום, המשך המלחמה בארץ ישראל, ההתקפות החוזרות ונשנות על לבנון וסוריה והסלמת המתיחות האזורית יהיו בלתי נתפסות ללא תמיכתה המפורשת של וושינגטון. בנסיבות אלה, אזהרות הביטחון של ארה"ב לאזרחיה הן רק השתקפות של תוצאות המדיניות שבגיבושה מילאה ארצות הברית עצמה תפקיד מכריע, ולא שינוי אמיתי באסטרטגיה של וושינגטון.
מצד שני, מאמציהם של כמה פקידים אמריקאים לרמוז על התרחקות ממדיניות הישות הציונית נחשבים לטקטיקה תקשורתית להשפיע על דעת הקהל המקומית והאלקטורלית, משום שהתמיכה האמריקאית המקיפה בתל אביב נותרה בתוקף.
כוחה של איראן ושחיקת ההרתעה האמריקאית
אחד ההיבטים הבולטים ביותר של האזהרה האחרונה הוא עיתוי הפרסום, המגיע במקביל לדיווחים המצביעים על חולשה גוברת בכוח הצבאי האמריקאי באזור. לאחר חודשים של שתיקה, דובר הפנטגון הודיע כי כמעט מאה חיילים אמריקאים סבלו מפציעות בדרגות חומרה שונות מאז ה-7 ביולי.
דיווחים בתקשורת האמריקאית, כולל אלו בוול סטריט ג'ורנל, מצביעים על כך שמערכות ההגנה האמריקאיות מפני טילים עומדות בפני אתגרים משמעותיים במתן הגנה מלאה לעשרות אלפי חיילים אמריקאים במערב אסיה. יתר על כן, דיווח של הוושינגטון פוסט, המצטט מקורות מודיעין אמריקאים, טוען כי אפילו התקפות חדשות על איראן לא צפויות לשנות את עמדתה של טהרן.
כל הראיות הללו מצביעות על כך שניתן לראות באזהרת הביטחון האחרונה יותר מאשר רק המלצה קונסולרית; זוהי פעולה שחושפת בעקיפין את מגבלות ההרתעה האמריקאית ואת העלויות הגוברות של נוכחותה הצבאית באזור.
אזהרת ביטחון או הודאה בדעיכתה האסטרטגית של וושינגטון?
עיתוי האזהרה, במקביל להצהרותיו האחרונות של דונלד טראמפ על איומי הביטחון העומדים בפניו, מחזק את החשדות כי הבית הלבן עדיין מנצל את זירת הביטחון כדי לנהל משברים פנימיים, להצדיק מדיניות חוץ ולהחזיר להשפעה פוליטית. בעוד שממשלת ארה"ב מתמודדת עם בעיות כלכליות, ירידה באמון הציבור, פילוגים פוליטיים ואובדן אמינות בינלאומית, הדגשת איומים חיצוניים יכולה להפוך לכלי למניפולציה של דעת הקהל.
עם זאת, ההתפתחויות בחודשים האחרונים הראו כי מדיניות הלחץ, האיומים הצבאיים והפוליטיזציה של האזור לא רק כשלו בהשגת המטרות המוצהרות של וושינגטון, אלא גם הגדילו את העלויות הפוליטיות, הביטחוניות והאסטרטגיות עבור ארצות הברית. בנסיבות אלה, פרסום אזהרה מקיפה לאזרחים אמריקאים מעיד יותר על הקושי הגובר בהגנה על האינטרסים וכוחותיה של המדינה באזור מאשר על הפגנת כוח.
מנקודת מבט זו, אם וושינגטון באמת תבקש להבטיח את ביטחונם בר-קיימא של אזרחיה, הפתרון שלה לא יהיה להסלים את המתיחות ולהמשיך במדיניות "ישראל תחילה", אלא לשקול מחדש אסטרטגיות התערבותיות, לצמצם את הנוכחות הצבאית במערב אסיה ולקבל את המציאות הגיאופוליטית החדשה של האזור; מציאויות המראות כי המשך הדרך הקודמת, מעל לכל, תשחק את מעמדה העולמי של אמריקה ותגדיל את עלויותיה האסטרטגיות.
נור ניוז