מאז חזרתו לבית הלבן, דונלד טראמפ ביקש להפוך את מדיניות החוץ לכלי מרכזי בקמפיין כדי להדגים את כוחה המחודש של אמריקה. עם זאת, ככל שמתקרבות בחירות האמצע, מוקד הרטוריקה שלו עבר מהצגת הישגים פוליטיים וכלכליים לטענות על "זיוף" ו"התערבות זרה" בבחירות בארה"ב. בעוד שהוא ממשיך להתעקש שבחירות 2020 זויפו וכי ניצחונו של ג'ו ביידן לא היה לגיטימי, הוא טוען כעת שמדינות כמו רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה מסוגלות לחדור לתשתית הבחירות של ארה"ב.
באחד מנאומיו האחרונים, טען טראמפ שסין השיגה מידע על 220 מיליון מצביעים אמריקאים, כולל שמות, פרטי קשר, שיוכים מפלגתיים ונתונים רגישים אחרים. ללא קשר לדיוק הטענות הללו, הן מהוות הודאה שבשתיקה בשבריריותה של מערכת הבחירות בארה"ב; מערכת שאם הייתה חזקה ויציבה כפי שהוא טוען, לא הייתה לה השפעה כה משמעותית על האקלים הפוליטי במדינה. אף על פי כן, עיתוי הנרטיב הזה, המקביל לבחירות אמצע הקדנציה, מרמז כי טענות אלה משרתות מטרות פוליטיות ואלקטורליות ולא הבטחת ביטחון הבחירות.
בריחה משיא שלא עמד בציפיות
טראמפ הציב את ביטחון הבחירות והתערבות זרה במרכז נאומיו, לאור כישלונו לקיים רבות מהבטחות הקמפיין שלו, במיוחד בתחום הכלכלי. חוסר שביעות רצון גובר בציבור, מחאות נגד מדיניות הכלכלה וההגירה של הממשלה, והסלמה של מתחים הובילו לביקורת ציבורית חסרת תקדים על ביצועי הממשלה.
בנסיבות אלה, העברת סדר היום התקשורתי והסטת תשומת הלב הציבורית מבעיות פרנסה וכלכלה לנושאים כמו ביטחון הבחירות יכולה להיחשב כאסטרטגיה להפגת לחץ ציבורי. הדגשת איומים חיצוניים, תוך יצירת סביבה מודעת לביטחון בו זמנית, מפחיתה את תשומת הלב לכשלים פנימיים בתוך חששות רגשיים וביטחוניים, ומעבירה את התחרות האלקטורלית מהערכת ביצועי הממשלה לחרדות ביטחוניות.
שערוריות פוליטיות ומאמצים לשנות את כללי המשחק
בנוסף לאתגרים הכלכליים, טראמפ מתמודד גם עם סדרה של משברים פוליטיים ותקשורתיים. הסיסמה "אמריקה תחילה" הועלתה בתקופה שבה התפתחויות אזוריות ותמיכתה הגלויה של וושינגטון בישראל היוו אתגר רציני לסיסמה זו, לדברי מבקרים רבים. מצד שני, פתיחתו מחדש של פרשת ג'פרי אפשטיין והספקולציות סביב קשריהן של דמויות פוליטיות מסוימות אליו העלו שוב לקדמת הבמה את האווירה הקיצונית סביב טראמפ.
בינתיים, דבריו של סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, שהציעו את קיומם של פלגים בישראל המבקשים להנציח את המלחמה ולהשפיע על המדיניות האמריקאית, נתפסו כניסיון להרחיק את ממשל טראמפ מזרמים ציוניים מסוימים. ניתן לפרש גם את התייחסותו לקשריו של אפשטיין עם סוכנויות מודיעין מסוימות במסגרת זו; נרטיב המנסה לייחס קיצוניות פוליטית מסוימת לגורמים חיצוניים. מנקודת מבט זו, הדגשת טענות להתערבות זרה בבחירות משלימה אסטרטגיה שמטרתה להסיט את תשומת הלב הציבורית ממשברים פנימיים ושערוריות פוליטיות לאיומים חיצוניים.
היחלשות מוסדות הבחירות וסלילת הדרך לנרטיב של כישלון
היחלשות מעמדם של מוסדות המשפט והבחירות האמריקאים היא היבט נוסף של אסטרטגיה זו. בשנים האחרונות, טראמפ דיבר שוב ושוב ובאופן חסר תקדים על רצונו להישאר בשלטון, ואף השתמש לעיתים במונח "מלך" כדי לתאר את מעמדו. בהקשר זה, משקיפים רבים ראו בהחלטתו להדיח שני חברים דמוקרטים מוועדת הסיוע הפדרלית לבחירות (EAC) ולהחליש מוסד זה ערב בחירות האמצע כחלק מפרויקט להכפיש את מנגנוני הבחירות.
בנוסף להטלת ספק בשלמות הבחירות, גישה זו מספקת גם את היסודות הדרושים לעיצוב נרטיב מוכן מראש לגבי תוצאות הבחירות הצפויות. במילים אחרות, אם הרפובליקנים יובסו, טראמפ ינסה להאשים את כישלון זה לא בביצועי הממשלה, אלא בחולשת מבני הבחירות, בהתערבות זרה ובחוסר הכשירות של המוסדות האחראים. נרטיב זה יאפשר לו לשמור על הלכידות של הבסיס הרפובליקני ולמזער את העלות הפוליטית של התבוסה.
הטענה להתערבות זרה: כיסוי להתערבות עולמית של ארה"ב
ניתן לנתח היבט נוסף של טענותיו של טראמפ בהקשר של מתן לגיטימציה למדיניות התערבות אמריקאית בזירה הבינלאומית. בעוד שוושינגטון מאשימה מדינות אחרות בהתערבות בבחירות בארה"ב, גורמים אירופאים הזהירו שוב ושוב מפני התערבות אמריקאית בוטה בתהליכים פוליטיים אירופיים. ביקורתו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ על תמיכת ממשלת ארה"ב בתנועות פוליטיות אירופיות מסוימות וקריאתו לוושינגטון להימנע מהתערבות בבחירות האירופיות מדגימות חששות אלה.
תמיכתו הפומבית של אילון מאסק במארין לה פן, בעלת ברית קרובה של טראמפ, בבחירות בצרפת נתפסת כביטוי נוסף של גישה זו. בינתיים, מכירות נשק מוגברות של ארה"ב לטייוואן ויפן, תמיכה צבאית מתמשכת באוקראינה ולחץ גובר על איראן מוצדקים במסגרת הנרטיב של התמודדות מקדימה עם איומים חיצוניים.
בקיצור, התעקשותו של טראמפ לטעון להתערבות זרה בבחירות בארה"ב אינה יכולה להיחשב רק כסוגיה ביטחונית. גישה זו קשורה קשר הדוק לצרכים אלקטורליים, עיצוב דעת הקהל, צמצום ההשלכות של כשלים פנימיים, החלשת מוסדות פיקוח, סלילת הדרך לקבלה של הנרטיב של תבוסה רפובליקנית פוטנציאלית, ומתן לגיטימציה למדיניות אמריקאית התערבותית בחו"ל. מנקודת מבט זו, הטענה להתערבות זרה הפכה לכלי פוליטי לעיצוב מחדש של הנוף התחרותי הפנימי ולהצדקת מדיניות החוץ של וושינגטון, במקום לשקף איום אמיתי.
נור ניוז