במדיניות חוץ, שום ביקור אינו רק ביקור. היעד, העיתוי, האדם המבוקש ופער הזמן בין אירוע היסטורי לביקור רשמי, כולם אלמנטים המהווים חלק מהמסר הפוליטי של הממשלה. מנקודת מבט זו, לא ניתן לנתח את ביקורו של ראש ממשלת עיראק, עלי זיידי, בוושינגטון אך ורק בהקשר של משא ומתן כלכלי, משיכת השקעות או פיתוח יחסים דו-צדדיים. ביקור זה התקיים בנסיבות שהיו בעלות משמעות היסטורית וסמלית מיוחדת לדעת הקהל באיראן ובעיראק כאחד.
איראן ועיראק אינן מדינות שכנות רגילות. מערכת היחסים ביניהן מבוססת על יסודות היסטוריים, ציוויליזציוניים, תרבותיים ודתיים, שהיחסים הרשמיים בין שתי הממשלות מייצגים רק חלק מהם. קשרים אלה העמיקו בעשורים האחרונים, על רקע ההתפתחויות הגדולות באזור, והפכו לאחת המציאויות החברתיות והפוליטיות החשובות ביותר במזרח התיכון.
במקביל, המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, מילא תפקיד ייחודי ומובחן הן בחברה האיראנית והן בעיראק. הוא לא היה מפקד צבאי, אלא המנהיג הפוליטי של הרפובליקה האסלאמית של איראן ואחד הסמכויות הדתיות החשובות ביותר בעולם האסלאמי והשיעי. כדמות שמילאה תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות האזורית של איראן, הוא ביטא את גישתה של הרפובליקה האסלאמית להתפתחויות בעולם המוסלמי במשך עשרות שנים.
לכן, ההתנקשות בו בידי משטר הטרור האמריקאי לא הייתה רק אירוע פוליטי פנימי באיראן. תגובת העם העיראקי וההלוויה ההיסטורית שנערכה בארצו נשאו משמעות עמוקה יותר מטקס אבל פשוט. ההשתתפות הציבורית העצומה של עיראקים בהלוויה הייתה עדות חסרת תקדים לקשרים העמוקים בין שתי המדינות, והדגימה כי היחסים בין איראן לעיראק חורגים מיחסים דו-צדדיים גרידא. בו זמנית, ההלוויה נשאה מסר חברתי ופוליטי: חלק גדול מהחברה העיראקית חש תחושת שייכות עמוקה ואהדה עמוקה להתפתחויות באיראן ולגורלו של המנהיג שמילא תפקיד משמעותי בדינמיקה האזורית במשך שנים.
בהקשר זה, עיתוי ביקורו של ראש ממשלת עיראק בוושינגטון הוא בעל חשיבות עליונה. מהות מערכת היחסים של עיראק עם ארצות הברית אינה נושא תזכיר זה. לבגדד יש את הזכות לנהל משא ומתן עם ארצות הברית, למשוך הון לפיתוח כלכלי ולנהל את יחסי החוץ שלה בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה. שמירה על יחסים בו-זמניים עם טהרן וושינגטון אינה סותרת מטבעה, וגם אינה בהכרח עדות לכניעה.
עם זאת, מדיניות חוץ אינה מוגבלת ל"יעד" בלבד, אלא כוללת גם "עיתוי". האם לא יכול היה ביקורו של ראש ממשלת עיראק להתקיים בזמן אחר? האם לא יכול היה הביקור בוושינגטון להעביר מסר אחר בהתחשב באירוע ההיסטורי חסר התקדים המתרחש בחברה השיעית העיראקית? עבור מדינה המדגישה עצמאות בקבלת החלטות ומבקשת לשמור על יחסים מאוזנים עם מעצמות אזוריות וגלובליות, עיתוי זה מצדיק שיקול דעת נוסף.
רגישות העיתוי הזה מקבלת ממדים רחבים עוד יותר, במיוחד בהתחשב בפגישתו של אל-זיידי עם נשיא ארה"ב. נשיא שהכיר באחריותו הפוליטית להתנקשות בגנרל קאסם סולימאני ובאבו מהדי אל-מוהנדיס, שתי דמויות בולטות במלחמה נגד דאעש, ואף התפאר בכך. שני האנשים הללו לא היו רק דמויות צבאיות בעיראק; תפקידם במלחמה נגד דאעש ובהגנה על ערים ואנשים עיראקיים הוא חלק בלתי נפרד מהזיכרון הפוליטי והביטחוני של המדינה.
בהקשר זה, ראוי גם לשקול את תשובתו של ראש ממשלת עיראק לשאלתו של טראמפ על ההתנקשות. הצהרתו, "לא הייתי מעורב בפוליטיקה באותה תקופה", אולי מובנת מנקודת מבט של אחריות אישית, אך ראש ממשלת עיראק מדבר על אירוע שהתרחש על אדמת עיראק ופנה לדמויות שמילאו תפקיד בהגנה על עיראק. השאלה אינה קביעת אחריותו של אל-זיידי בזמן ההתנקשות, אלא כיצד הוא, כראש ממשלת עיראק, מתמודד עם הזיכרון ההיסטורי של ארצו כיום.
בגדד נאלצת לתקשר עם מעצמות שונות כדי להגן על האינטרסים שלה, אך אינטראקציה עם מעצמה אחת אינה משמעותה מחיקת זיכרון היסטורי או התעלמות מקשרים תרבותיים ודתיים עם אחרת.
מדיניות מאוזנת פירושה שעיראק יכולה לנהל משא ומתן עם וושינגטון מבלי לזנוח את ההיסטוריה שלה, למשוך השקעות זרות מבלי לפגוע בעצמאותה בקבלת החלטות, ולנהל קשרים עם ארצות הברית מבלי להתעלם מתפקידה של איראן בהיסטוריה, בתרבות ובביטחון של עיראק.
השאלה המרכזית כאן היא: האם בגדד נוקטת במדיניות מאוזנת, או שהיא מגדירה מחדש בהדרגה את גישותיה האסטרטגיות במסגרת המשוואה האזורית? לא ניתן לענות על שאלה זו בביקור אחד, אך כל ביקור יכול להיות חלק מתהליך רחב יותר.
לראש ממשלת עיראק יש את הזכות לנסוע לוושינגטון, אך הוא אינו יכול להשאיר שם את ההיסטוריה שלו. בחישובי מדיניות החוץ שלו, הוא אינו יכול למחוק את זכרה של אומה ששילמה מחיר כבד בצמתים אזוריים מכריעים.
מההלוויה ההיסטורית של מנהיג איראן שנפטר בעיראק ועד לביקורו של ראש ממשלת עיראק בוושינגטון, עלתה שאלה חשובה: האם ביקור זה היה רק צעד דיפלומטי וכלכלי, או אינדיקציה לשינוי באופן שבו עיראק מגדירה את מקומה בסדר האזורי החדש?
התשובה לשאלה זו לא תיחשף בהצהרות רשמיות, אלא בהקשר של פעולותיה של בגדד לאחר מכן. במדיניות חוץ, ביקור לבדו אולי לא יביא מסר מכריע, אך עיתוי הביקור, הצד השני ומיקומו הגיאוגרפי ביחס לאירועים היסטוריים - כולם גורמים שעשויים ליצור משמעות שחורגת ממה שהתכוונו לתכנניו.
נור ניוז