העם האיראני הגדול, אסיר התודה והנוכח תמיד מתכונן לקיים את טקסי הפרידה והקבורה המפוארים ביותר למנהיג המהפכה הטהור והקדוש המעונה. נוכחותם של אישים ופקידים בכירים ממעל למאה מדינות בטהרן להשתתף בטקסים אלה משקפת את האמיתות שאויבי המהפכה ואיראן ביקשו לטשטש ולהסתיר מדעת הקהל במשך שנים רבות באמצעות תחבולות, שקרים והדרה לשוליים. אמת עמוקה זו טמונה בהערכה ובערך הרבים שיש למנהיג המעונה בעולם, כמו גם ביכולות שנבנו עבור איראן והעם האיראני החזק הודות לברכות המהפכה האסלאמית, האימאם חומייני (יהי רצון שאלוהים ירחם עליו) ולהדרכתו של המנהיג המעונה. הניצחון על האויב האמריקאי-ציוני ובעלי בריתו במלחמת הרמדאן הוא רק ביטוי קטן של כוח זה.
מעבר לפוליטיקה: מעמדו העולמי של המנהיג המעונה
נוכחותם של נכבדים, מנהיגים ונציגים ממעל למאה מדינות בטקסי הפרידה והקבורה של המנהיג המעונה, יחד עם תהלוכות הלוויה החגיגיות שנערכו לגופתו במקדשו, והחגיגות הציבוריות הספונטניות הרבות שנערכו במדינות אחרות ממות המעונה ועד לפרידתו, היא תופעה הראויה לניתוח, ללא תלות בהתפתחויות ובמשוואות פוליטיות. הסיבה לכך היא שהעולם כיום עד ממקור ראשון למעמדו הרוחני, הפוליטי, התרבותי והחברתי, לא רק באיראן ובאזור, אלא ברחבי העולם.
מדינות וממשלות אוהבות חופש ברחבי העולם רואות באימאם המעונה לא רק כמנהיג איראן האסלאמית, אלא גם כמודל לחיקוי מעורר השראה וכאור מנחה עולמי. הנחיותיו והצהרותיו סללו את הדרך להתפתחויות משמעותיות בזירה הבינלאומית ושחררו מדינות רבות מציפורני ההגמוניה והדיכוי תחת המשטר היהיר. המהפכות האנטי-אימפריאליסטיות באמריקה הלטינית ובמדינות רבות אחרות הן עדות ברורה לעובדה זו.
נוכחותם של נציגים ואנשים ממאה מדינות בטהרן, וקיום טקסי אבל בו זמנית במדינות אחרות, הם עדות למעמדו העצום של המנהיג המעונה בעולם - מעמד שנראה לעתים רחוקות בזירה הבינלאומית. כיום, העולם קורא בקול אחד: "לשירותך, חמינאי!" - קריאה המושרשת בהתנגדותו ובעמידתו האיתנה אל מול מדכאים ותוקפנים, התנגדות שהפכה למודל עולמי.
נרטיב הבידוד של איראן נכשל, והכוח הרך של המהפכה האסלאמית צץ.
חשוב לציין שהאויב תמיד טען לבידודה של איראן בשל גישתה המהפכנית וסירובה להיכנע לדרישות המערב במלחמה של תפיסות ונרטיבים. כעת, ואנס, כמו בכירים אמריקאים לשעבר אחרים, טוען שהכלכלה העולמית תברך את איראן אם תנטוש את האידיאלים, ערכיה, הידע הגרעיני, יכולות ההגנה ותפקידה האזורי, ותיכנע - במובן רחב יותר - למערכת ההגמונית.
מלחמת תפיסות זו לוותה במסע של השפלה, האשמות ולוחמה כלכלית, פוליטית, צבאית וחברתית רבת פנים. נוכחותם של פקידים ממעל למאה מדינות, בעוד שאיראן סירבה לקבל נציגים ממדינות שמילאו תפקיד כלשהו במלחמת שנים עשר הימים ובמלחמת הרמדאן, מדגימה את הפוטנציאל העצום שהמהפכה האסלאמית הביאה לאיראן.
פוטנציאל גדול זה, וחשיפת השקר בטענות על בידודה של איראן, אינם רק פרי מאמציו היקרים והראויים לשבח של הסגל הדיפלומטי האיראני במשך עשרות שנים, אלא בסופו של דבר מושרשים ברעיונות, באידיאלים ובהישגים של המהפכה האסלאמית - הישגים שישמשו כאור מנחה לעתידה של איראן בסדר העולמי החדש.
קבלה עולמית זו מסבירה בבירור את ניסיון האויב לשנות את איראן ולשלול ממנה את האידיאלים והערכים המהפכניים שלה, תוך שימוש במונחים כמו "סוף עידן ההרפתקנות", "פיוס עם העולם", "הרפובליקה השלישית" ו"רפובליקה במקום מהפכה" כדי לעוות את השפעת המהפכה ולטשטש את הישגיה.
טקס הפרידה מהמנהיג המעונה יכול להיחשב כעדות להשפעתה המתמשכת ולהישגיה של המהפכה האסלאמית. הישגים אלה, על ידי בנייה עליהם, טיפול בחסרונות והחייאת ממדיהם הנותרים, לא רק פותרים את בעיותיה הפנימיות של המדינה, אלא גם ממלאים תפקיד חשוב ורחב היקף בזירה העולמית.
נוכחותם של פקידים מכל יבשת מדגימה כי ערכי המהפכה האסלאמית, יחד עם הדיפלומטיה הפעילה של איראן, אינם מוגבלים ליבשת אחת אלא התפשטו ברחבי העולם. זה כשלעצמו מעיד על אופייה הבינלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן, לצד עקרון "לא מזרח ולא מערב" שלה, עיקרון המושרש עמוק בעצמאותה של איראן בבחירת שותפיה וקביעת רמת יחסיה איתם.
מלחמת הרמדאן: נקודת מפנה בכוחה של איראן והשתקפות עולמית של ההתנגדות
על ידי פתיחת המלחמה וטענת השמדת איראן ומחיקתה מהמפה, אמריקה והישות הציונית ביקשו להכניע ולפצל את איראן ולהפגין את כוחן. עם זאת, האחדות בשטח, התקוממות העם והמאמצים הדיפלומטיים הפכו אשליה זו לסיוט עבור התוקפים.
כיום, כאשר נציגים בולטים ממעל למאה מדינות מתאספים בטהרן כדי להנציח את זכרו של המנהיג המעונה, לא ניתן להתעלם מתפקידה של מלחמת הרמדאן בעיצוב הגישות העולמיות כלפי איראן. מצד אחד, סמכותו של המנהיג המעונה, שסירב להיכנע להגמוניה ונהרג באומץ לב, ומצד שני, כוחה של איראן בהתמודדות עם התוקפים והתבוסות שהנחיתה עליהם, הובילו את העולם להעריץ את המנהיג המעונה ואת האומה האיראנית הגדולה, ולבז לתוקפים.
כיום, המנהיג המעונה הפך לסמל של התנגדות נגד עוול ועריצות, והעם האיראני הפך לגיבורים במאבקו נגד התוקפים. העולם אינו יכול שלא לכבד מעמד זה.
קרב הנרטיבים: ניסיון המשטר ההגמוני לטשטש את האפוס האיראני העולמי
בימים אלה, המשטר ההגמוני, תוך ניצול השפעתו התקשורתית ואת המונופול שלו על חדשות, שואף לטשטש את האפוס הגדול של טקסי הפרידה של האומה האיראנית מהמנהיג המעונה ולחדש את התחייבותה לעקרונותיו. הוא עושה זאת על ידי הצנעת האירוע, הדגשת עמימות וטענות שווא, והצגת חדשות חסרות משמעות מחלקים אחרים של העולם. במקביל, המשטר מטיל צנזורה תקשורתית קפדנית על הנוכחות הנרחבת של פקידים ודמויות בולטות ממעל מאה מדינות בטהרן.
טקסי הפרידה המפוארים למנהיג המהפכה המעונה, מלבד היותם התגלמות של מסירותו, צייתנותו וחידוש התחייבותו של העם האיראני הגדול למנהיגו החכם, האייתוללה סייד מוג'תבה חמינאי, הם גם סמל לפוטנציאל העצום של איראן ולמעמדם של ערכים ועקרונות מהפכניים בזירה הבינלאומית. לכן, המשטר הדומיננטי, במלחמתו התקשורתית והנרטיבית, מבקש לטשטש אמת זו מעיני העם האיראני ודעת הקהל העולמית על ידי דחיקה, הצטננות והסתרתה. זאת משום שהוא מודע לחלוטין לכך שלטקסים חגיגיים אלה יש השפעה עמוקה על חיזוק הרוח הלאומית והלכידות האיראנית, כמו גם על ביסוס מודל המהפכה האסלאמית עבור שוחרי חופש ברחבי העולם.
העם האיראני והתקשורת האיראנית, הודות לתובנותיהם, לנרטיב המדויק שלהם ולנוכחותם הפעילה בזירה העולמית, מסוגלים להביס את מלחמת הנרטיבים הזו. על ידי השגת מטרה מכרעת זו, הם יכולים לתרום תרומה משמעותית להגשמת האידיאלים של אותו מנהיג מעונה.
נור ניוז