דניס ציטרונוביץ', ראש חטיבת איראן לשעבר במודיעין הצבאי הישראלי, הטיל ספק ביעילותה של מדיניות "הלחץ המקסימלי" נגד איראן, וטען כי ניסיון העבר הראה כי לא סנקציות כלכליות קשות ולא פעולות צבאיות השיגו את המטרות המוצהרות של וושינגטון ותל אביב, וכי חזרה על מדיניות זו עלולה לגרום להפסדים כבדים לאזור ולכלכלה העולמית.
בהתייחסו לנוף האסטרטגי המשתנה באזור, כתב: "נראים שרבים בוושינגטון עדיין מזלזלים בשינוי זה. ישראל וארצות הברית פתחו בפעולות צבאיות נגד איראן במשך 39 ימים, אך המשטר נותר בשלטון. זאת למרות הטלת הסנקציות הכלכליות הקשות ביותר על איראן במשך שנים לאחר שארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין."
ציטרונוביץ' הוסיף: "אם לא לחץ כלכלי ממושך ולא מערכה צבאית מתמשכת הצליחו לשנות את המשטר, יש לשאול את השאלה: מה מצפים קובעי המדיניות הריאליסטיים מסבב נוסף של לחץ מקסימלי? מהי בדיוק המטרה האסטרטגית?"
אם לא לחץ כלכלי ממושך ולא מערכה צבאית מתמשכת הצליחו לשנות את המשטר, יש לשאול את השאלה: מה מצפים קובעי המדיניות הריאליסטיים מסבב נוסף של לחץ מקסימלי? מהי בדיוק המטרה האסטרטגית? הוא הסביר, "אם המטרה תישאר שינוי משטר באיראן, הניסיון הראה כי טהרן מוכנה להעלות את העלויות של עימות זה עבור כל הצדדים, כולל שיבוש השיט במצרי הורמוז והאזורים הסובבים אותה."
בהתייחסו למכשולים הפוליטיים המונעים כל הסלמה במתיחות, אמר ראש חטיבת איראן לשעבר במודיעין הצבאי הישראלי, "בתוך ארצות הברית, כל עימות חדש עם איראן ייתקל בספקנות ובהיסוס נרחבים. מצד שני, גם מדינות המפרץ מהססות לחזור למעגל של מתיחות, וקשה לדמיין את סין או רוסיה תומכות בקמפיין חדש לבידוד מוחלט של איראן מבחינה כלכלית."
הוא הדגיש כי לפני יציאה לכל סבב חדש של לחץ כלכלי או אפילו פעולה צבאית מוגבלת, יש לשאול שאלה מהותית: "האם העלויות שכולנו נשא בהן מצדיקות מדיניות עם יעדים לא ברורים וסבירות נמוכה להצלחה?"
ציטרונוביץ' הזהיר גם כי כל ניסיון לשתק את הכלכלה האיראנית ייתקל בתגובת נגד מצד טהרן. בהתבסס על עמדותיה הרשמיות של הרפובליקה האסלאמית והתנהגותה בעבר, איראן צפויה לשאוף לגרום נזק חמור לכלכלה העולמית, לדבריו, כולל ניסיון לשבש את השיט במצרי הורמוז ובמצר באב אל-מנדב, תקיפת מתקני אנרגיה ופגיעה בתשתיות תקשורת תת-ימיות.
הוא הוסיף: "פעולות אלו עלולות להוביל למשבר כלכלי ואף סביבתי חסר תקדים באזור המפרץ הפרסי ומחוצה לו. אם קובעי המדיניות מאמינים ששווים לקחת את הסיכונים הללו, עליהם להיות כנים עם הציבור ולהסביר מדוע התועלת הפוטנציאלית עולה על העלויות בפועל."
בכיר המודיעין הישראלי לשעבר הזהיר גם כי עלייה חדה במחירי הנפט ושיבוש נרחב בכלכלה העולמית צריכים להיות חלק מחישוביהם ודיוניהם של קובעי המדיניות, ולא להתייחס אליהם לאחר שהמשבר התרחש.
הוא סיכם והדגיש כי "אפשרויות אסטרטגיות אינן עוסקות רק בקביעת יעדים ברורים; הן דורשות גם בהירות לגבי העלויות הפוטנציאליות. חזרה על אסטרטגיה שנכשלה בעבר בהשגת מטרותיה אינה אסטרטגיה; זוהי משאלת לב."
ציטרונוביץ' ציין כי השאלה המרכזית מעולם לא הייתה יכולתה של אמריקה לגרום נזק לאיראן, אלא האם וושינגטון באמת תהיה מוכנה לשלם את העלויות הכלכליות, הגיאופוליטיות והאסטרטגיות של מדיניות כזו.
נור ניוז