האופוזיציה אילצה את ארצות הברית לבטל את מבצע "חופש", ובכך סיימה מבצע צבאי שפתח הנשיא טראמפ שעות ספורות קודם לכן כדי להבטיח את מעברן הבטוח של ספינות, כך על פי גורמים אמריקאים המעורים בנושא.
בהתקף זעם, הבית הלבן איים לעכב את אספקת טילי היירוט הדרושים לסעודיה כדי להפיל טילים ומל"טים איראניים אם הממלכה לא תשנה את עמדתה, כך על פי גורמים אמריקאים וערביים המעורים בדיונים. סעודיה נסוגה בסופו של דבר, אך גורמים אמריקאים באותה עת ציינו כי הנזק בלתי הפיך.
ארצות הברית שוקלת כעת לצמצם את נוכחותה הצבאית בממלכה, כך על פי גורמים אמריקאים המעורים בתהליך התכנון.
איומים אמריקאים אלה, שלא נחשפו קודם לכן, מייצגים את הקרע הגדול ביותר מזה שנים ביחסים שעיצבו את הסדרי הביטחון במפרץ הפרסי במשך עשרות שנים.
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, נסע למפרץ בשבוע שעבר כדי להיפגש עם בכירים אזוריים. הוא ביקר באיחוד האמירויות הערביות, כווית ובחריין - שלוש מדינות שסבלו קשות מאיראן במהלך המלחמה - אך לא ביקר בערב הסעודית.
מקורות המעורים בחשיבת הממלכה אומרים כי גורמים סעודיים נסערים מהמהלך ורואים בהחלטתו של רוביו לא לנסוע לריאד התעלמות מכוונת.
גורמים בממשל טראמפ הכחישו כל כוונה כזו, וטענו כי רוביו קיים שיחות חיוביות עם שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן בשולי פגישת מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) בבחריין. ארצות הברית וכל חברות GCC פרסמו הצהרה משותפת לאחר הפגישות, המאשרת מחדש את "מחויבותן הבלתי מעורערת" לשותפות הדו-צדדית.
שבוע קודם לכן, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן דחה הזמנה לפסגת ה-G7 בצרפת במחאה על טיפולה של ארצות הברית במלחמה, על פי מקורות המעורים בחשיבת הממלכה. מנהיגי איחוד האמירויות הערביות, קטאר ומצרים נכחו גם הם. כלי התקשורת הסעודיים דיווחו באותה עת כי יורש העצר כתב למארחיו הצרפתים והסביר את חוסר יכולתו להשתתף עקב התחייבויות קודמות.
ריאד לא הגיבה לבקשות חוזרות ונשנות לתגובה.
דוברת הבית הלבן, אנה קלי, אמרה כי בין וושינגטון לריאד קיימת מערכת יחסים מצוינת. היא הוסיפה: "הנשיא טראמפ מקשיב לכל נקודות המבט בכל נושא ומתייחס ברצינות רבה לנקודות המבט של שותפיו האזוריים. בסופו של דבר, הוא מקבל את כל החלטותיו על סמך מה שטוב ביותר עבור העם האמריקאי".
הפנטגון סירב להגיב.
לא ברור עד כמה חילוקי הדעות והעלבונות ישפיעו על מערכת יחסים שהייתה זה מכבר אבן יסוד במדיניות הביטחון של ארה"ב במזרח התיכון. מערכת היחסים הקרובה בין ארה"ב לסעודיה מסייעת להבטיח את הזרימה החופשית של נפט, המתומחר בדולרים, ומאזנת את מחויבות ארה"ב לישראל. ערב הסעודית היא יבואנית מרכזית של נשק אמריקאי ומקור השקעות, כולל בשרשראות אספקה של מתכות קריטיות, בינה מלאכותית ושיתוף פעולה גרעיני אזרחי.
צבא ארה"ב קיבל לראשונה זכויות בסיס בממלכה בשנת 1945 והרחיב אותן במהלך מלחמות עיראק. במהלך ממשל טראמפ הראשון, ארה"ב חיזקה משמעותית את נוכחותה בבסיס חיל האוויר פרינס סולטן בערב הסעודית כמעגן נגד איראן.
היחסים היו מתוחים כבר בעידן שלאחר ה-11 בספטמבר. במהלך השנים, ארה"ב נאלצה לצמצם, ואף לבטל, את נוכחותה בבסיסים הסעודיים עקב שיקולים פוליטיים וההשלכות הפנימיות של כוחות זרים במדינה שבה שוכנים האתרים הקדושים ביותר לאסלאם. ממשל טראמפ הראשון הסיג את מערכות ההגנה מפני טילים פטריוט מסעודיה בשנת 2020 בעקבות מחלוקת על ייצור הנפט של הממלכה, בטענה לחוסר צורך בהן למטרות הגנה.
יורש העצר הסעודי התמקד רבות ביחסיו עם ארצות הברית במהלך כהונתו השנייה של טראמפ. אסטרטגיה זו השתלמה בסתיו האחרון עם ביקור בבית הלבן, שם טראמפ שיבח את מנהיג סעודיה דה פקטו והמעיט בחשיבות החששות בנוגע לרצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית בשנת 2018 - אירוע שהרחיק את יורש העצר מארצות הברית, כולל מחברי קונגרס רבים.
עם זאת, ערב הסעודית וארצות הברית מעולם לא הסכימו על עמדה מאוחדת בנוגע למלחמה עם איראן, אותה תיאר ממשל טראמפ כ"שערורייתית". גורמים ערביים דיווחו כי ערב הסעודית ומדינות מפרץ אחרות דחקו בממשל ארה"ב במשך שבועות מוקדם יותר השנה למצוא פתרון דיפלומטי לאחר שארצות הברית חיזקה את כוחותיה באזור והודיעה לבנות בריתה להתכונן למתקפה גדולה.
גורמים ערבים הסבירו כי גורמים סעודיים הודיעו לבית הלבן כי כל ניסיון להפיל את המשטר האיראני יוביל לסגירת מיצרי הורמוז, ישבש את שוקי הנפט, יפגע בכלכלה האמריקאית ויאיים על יציבותם שלהם ועל יציבות האזור. הממלכה ומדינות המפרץ האחרות אישרו כי לא יאפשרו להשתמש בבסיסיהן או במרחב האווירי שלהן כדי לתקוף את איראן.
ארצות הברית נכנסה למלחמה בכל מקרה, לצד ישראל, על פי גורמים ערביים, מה שהגביר את החששות הסעודיים כי השקעתה במלחמה הניבה השפעה מועטה. איראן הגיבה בשיגור תקיפות טילים ומל"טים על מרכזי אוכלוסייה, תשתיות אנרגיה ושדות תעופה במפרץ הפרסי, מה שהעלה את העלויות הכלכליות והפוליטיות של הסכסוך.
למרות ההיסוס הראשוני, הממלכה ומדינות מפרץ אחרות העניקו במהירות לארצות הברית אישור להשתמש בבסיסיהן ובמרחב האווירי שלהן לתקיפות אוויריות. מדינות מסוימות, כולל ערב הסעודית, נטלו תפקיד פעיל יותר, ופתחו בתקיפות נגד מטרות, כולל אתרי טילים ומל"טים איראניים, על פי גורמים אמריקאים ופקיד במפרץ. הממלכה לא אישרה רשמית את התקיפות הללו.
אך איראן ספגה אבדות משמעותיות ממבצע אווירי הרסני שזעזע את האזור עם תקיפות על תשתיות אנרגיה קריטיות, כולל פרויקט הגז הטבעי ראס לאפן בקטאר, מסוף הנפט פוג'יירה באיחוד האמירויות הערביות ומתחם הנפט ראס טנורה בערב הסעודית. פעולותיה של איראן במהלך המלחמה חיזקו את מעמדה והפגינו נכונות גדולה יותר לקחת סיכונים. ככל שגורמים סעודיים גברו הדאגה מהתקפות איראניות נוספות על יצוא אנרגיה, כולל התקפות מצד המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן בים סוף, דרכו מייצאת הממלכה את רוב הנפט שלה, שינה יורש העצר את עמדתו וניסה להרגיע את המתיחות.
לדברי כמה מקורבים, ערב הסעודית התלוננה בפני ארצות הברית כי התקפות איחוד האמירויות הערביות על איראן, שהחלו בימים הראשונים של המלחמה ונמשכו עד ליום שלאחר הכרזת הפסקת האש באפריל, מגבירות את הסיכון שאיראן תצית מתקני אנרגיה אזוריים.
הם הוסיפו כי הסעודים ביקשו מארצות הברית ללחוץ על איחוד האמירויות הערביות להפסיק את התקפות התגמול שלה ולהצטרף למאמצים הדיפלומטיים האזוריים.
ערב הסעודית גם לחצה על ארצות הברית להסיר את האמברגו על נמלי איראן ולחזור לשולחן המשא ומתן, מחשש כי מהלך טראמפ לחנוק את הסחר האיראני ידחוף את המדינה להסלים את המתיחות ולשבש נתיבי שיט חיוניים אחרים, לדברי גורמים ערבים.
טראמפ המשיך את המצור, והפתיע את מדינות המפרץ, כולל ערב הסעודית, בתחילת מאי כאשר הכריז ברשתות החברתיות על "מבצע חופש" - מבצע צבאי להגנה על מכליות נפט וכלי שיט מסחריים אחרים במצר הורמוז.
שעות לאחר הודעתו, ספינות מלחמה אמריקאיות נכנסו למפרץ כדי לסייע בהגנה על הספינות. מטוסי קרב, מסוקי תקיפה ורחפנים סיפקו כיסוי אווירי, בעוד שרחפנים ששוגרו מצוללות ניטרו את נתיב המים.
המבצע הדאיג את הסעודים, שבסיסיהם ומרחבם האווירי חיוניים לארצות הברית, על פי מקורות המעורים בדיונים. לאחר התייעצות עם יועציו, אמר יורש העצר הסעודי לטראמפ כי המבצע יעורר את כעסה של איראן ויש לשקול אותו מחדש.
בעוד שתי ספינות אמריקאיות שטו דרך המצר, איראן שיגרה טילים ורחפנים לעבר ספינות מסחריות, ספינות של חיל הים האמריקאי ומתקן נפט באמירויות, והציתה אותו. עימות זה סימן את ההסלמה החמורה ביותר במתיחות מאז הכרזת הפסקת האש של טראמפ באפריל.
על פי הוול סטריט ג'ורנל, ערב הסעודית חסמה את הגישה לבסיסיה ולמרחב האווירי שלה עבור פרויקט החירות לאחר שטראמפ המעיט בערכה של ההתקפות האיראניות.
גורמים אמריקאים היו המומים מהמהלך, שעצר למעשה את מבצע "חופש".
שינוי זה בעמדה בנוגע לבסיסים צבאיים סימן את המתח הגדול ביותר ביחסי הצבא הסעודיים-אמריקאים מזה שנים והוביל לסדרה של שיחות טלפון מתוחות בין טראמפ ליורש העצר הסעודי.
השינוי הרגיז גם את ישראל ואת שכנתה במפרץ, איחוד האמירויות הערביות. ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי נשיא איחוד האמירויות הערביות, שייח' מוחמד בן זאיד, כבר היה נסער מסירובו של יורש העצר להשתתף בפעולה צבאית מתואמת נגד איראן בתחילת המלחמה.
מתחים אלה העמיקו את הקרע הגובר בין שתי מעצמות המפרץ. איחוד האמירויות פרש מאופ"ק באפריל, נטש את קרטל הנפט בראשות סעודיה והתחייב לחזק את קשרי הביטחון שלו עם ארצות הברית וישראל.
ערב הסעודית, מצידה, שמרה על מעמדה, ניהלה קשרים עם איראן, הביאה חיילים מפקיסטן, איתה יש לממלכה ברית הגנה חדשה, והובילה את המאמצים לנהל משא ומתן על סיום המלחמה.
הנסיך טורקי אל-פייסל, חבר בכיר במשפחת המלוכה הסעודית שעמד בראש שירות המודיעין הסעודי במשך יותר משני עשורים, כתב בעיתון הסעודי "ערב ניוז" במאי: "כאשר איראן ואחרים ניסו להרוס את הממלכה, המנהיגות שלנו העדיפה לסבול את סבל שכנתה מאשר להגן על חייהם ורכושם של אזרחיה."
לדברי גורמים ערביים, ערב הסירה את ההגבלות על בסיסיה ומרחב האוויר שלה לאחר שגורמים אמריקאים הזהירו את הממלכה כי לא תינתן לה עדיפות ברכישת נשק הגנה אם לא תסרב.
עומר כרים, אנליסט חוץ וגיאופוליטי סעודי במרכז המלך פייסל ללימודים אסלאמיים, אמר: "ההבנה אליה הגיע יורש העצר עם איראן, בתיווך פקיסטן, הניבה תוצאות מסוימות, כלומר רוב התשתית הסעודית נותרה בטוחה ולא ממוקדת, מה שמאפשר לממלכה להתרחק ממדיניות ארה"ב הכוללת." הוא הוסיף: "ברור שקרע הולך וגובר עם ארה"ב יפתח תיבת פנדורה של בעיות ששני הצדדים ינסו להימנע מהן."
ארה"ב לא השיקה מחדש את מבצע "חופש", שעבורו הקצתה משאבים צבאיים משמעותיים להגנה על ספינות. במקום זאת, היא תיאמה בחשאי עם ספינות כדי ללוות אותן אל מחוץ למפרץ הערבי בחסות החשיכה, כאשר משיבוני המשדר שלהן כבויים.
ארצות הברית שוקלת כעת לצמצם את נוכחותה בערב הסעודית ולרכז את כוחותיה במדינות שסיפקו תמיכה רבה יותר במהלך המלחמה, כולל ישראל וירדן, על פי מקורות יודעי דבר. גורמים רשמיים הזהירו כי התכנון עדיין בשלביו הראשוניים ועדיין לא התקבלו החלטות.
נור ניוז