מדוע צרפת כה חוששת מהבנה איראנית-אמריקאית?

הבנה בין איראן לארצות הברית, המאמצת גישה כנה וכוללנית להתמודדות עם חוסר נאמנות אמריקאי וחתרנות ציונית, עשויה, בהתאם לכוחה ולתנאיה של איראן, להפוך לכוח רב עוצמה לשלום במערב אסיה ולדחיפה לכלכלה העולמית. אף על פי כן, התנהגותן של מדינות מסוימות, כמו צרפת, חושפת כוונות אנוכיות שפנו לחסימה ולהגזמה חסרת תועלת וחסרת תועלת כדי להבטיח את האינטרסים שלהן - התנהגות המחייבת עימות עולמי.
בהקשר זה, ז'אן-נואל בארו, בנאום צבוע, טען כי הוא תומך בעם האיראני באמצעות יוזמות זכויות אדם ובמקביל מתערב בענייני הפנים של איראן. הוא גם הודיע, למרות חוסר מעורבותה של ארצו במשא ומתן, כי פריז תתנגד להסרת הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם על איראן עד שהמשא ומתן הגרעיני האיראני יעמוד בדרישותיה ויוציא את נושא הטילים הבליסטיים וכוחות הפרוקסי של טהרן מהתמונה.
הצהרות אלה מגיעות על רקע התפתחויות עולמיות, כולל המשא ומתן הגרעיני והסכם אסלאמאבאד, ומצביעות על היחלשות מעמדן של צרפת ואירופה באופן כללי במשוואות הכלכליות הגלובליות המרכזיות - עמדה שלא ניתן לתקן אפילו באמצעות יהירות והבטחות ריקות.
הצביעות הבוטה של ​​אומה שהואשמה היסטורית
צרפת מציגה את עצמה כמושיעת העם האיראני, בעוד שבמהלך העשורים האחרונים היא ביצעה רק מעשים עוינים והרסניים נגדם. העם האיראני לא ישכח כיצד צרפת אירחה קבוצות טרור כמו ארגון המוג'אהדין העממי של איראן (PMOI/MEK), קבוצה שידיה מוכתמות בדמם של אלפי איראנים. כמו כן, הם לא ישכחו את הטרגדיה של שפיכות הדמים ואת תמיכתה הצבאית של צרפת במשטרו של סדאם חוסיין.
פריז נוקטת עמדה התומכת בזכויות אדם, ובמקביל היא אדריכלית מרכזית של הסנקציות שהוטלו על איראן. ואכן, שר החוץ של מקרון רואה בסנקציות אלו מפגן כוח. בינתיים, אלנה דוהאן, הדווחת המיוחדת של האו"ם בנושא צעדים כפייתיים חד-צדדיים, הגדירה את הסנקציות על איראן כדוגמה לפשעים נגד האנושות ולרצח עם, וקראה להסרתן ולענישת אלו שהזמינו ויישמו אותן.
צרפת מציגה את עצמה כמושיעת העם האיראני, ובמקביל מהווה עמוד תווך יסודי של הסנקציות שהוטלו על איראן, אותן היא רואה כאחד מעמודי התווך החשובים ביותר של משטר הסנקציות. בתחום המשא ומתן, צרפת, יחד עם גרמניה ובריטניה, סירבה לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין ולא הציעה תגובה יעילה לפרישה של ארצות הברית ממנו.
אופייה הלא אנושי והאנטי-ההסכם של עמדתה של צרפת התבלט עוד יותר במהלך מלחמת שנים עשר הימים וחודש הרמדאן. היא סירבה לגנות את ההתקפות הללו, כולל אסון מנב ומות הקדושים של פקידים ואזרחים בערים שונות, ושתקה על פשע הפצצת מתקני הגרעין האיראניים. הרקורד של צרפת אינו מסתיים שם. אספקת הנשק שלה לישות הציונית כדי להרוג אנשים, מעזה ולבנון ועד איראן, מוסיפה פרק נוסף לרשימה זו. לכן, הרקורד של צרפת בנושא זכויות אדם, משא ומתן וחתירה לשלום כה דוחה עד שאפילו יהירות והאשמות אינן יכולות להסתיר את טבעו האמיתי.
מקרון: חלום הכוח העולמי כשחקן שולי
התנהגותו של עמנואל מקרון, אשר נכשל, בעיני צרפתים רבים, בהפיכתו לנשיא מצליח ואף פגעה במוניטין של צרפת בזירה הבינלאומית, משקפת, יותר מכל, את מעשיו של שחקן פוליטי זוטר שדמיין את עצמו כמי שממלא תפקיד עולמי.
מקרון מדבר על שלום, גישור ותפקיד באירופה ובעולם, בעוד שבמציאות, מעשיו מסתכמים אך ורק בהחמרת משברים; גישה שננקטה, מעל לכל, כדי לכסות על בעיות פנימיות ולהקרין תדמית כוזבת של השפעה עולמית.
לדוגמה, צרפת טוענת מעת לעת שהיא מקיימת פגישות בנושא לבנון, אך התוצאה אינה אלא סדרה של הבטחות ריקות שלא מתקיימות לעולם.
בצד אחר, אנטוניו קוסטה, נשיא המועצה האירופית, הודיע ​​כי האיחוד האירופי מתכוון להקים ערוץ דיפלומטי מיוחד להתייעצויות ישירות עם מוסקבה. עם זאת, מצד אחד, צרפת מתעקשת על המשך הסנקציות נגד רוסיה, ומצד שני, בצעד ברור להנחת היסודות, מקרון מצהיר כי האיחוד האירופי אינו יכול למלא תפקיד מתווך בשיחות השלום בין מוסקבה לקייב, וקורא להמשך התמיכה באוקראינה כדי להמשיך את המלחמה.
בעוד שהעולם בירך על ההבנה בין איראן לארצות הברית, צרפת מנסה להטות את הכף לטובת האינטרסים של הישות הציונית עם דרישותיה המוגזמות, אותן היא רואה כסחיטה נגד איראן וארצות הברית כאחד. בינתיים, מלחמת הרמדאן והשלכותיה הכלכליות על צרפת חשפו את מצבה הרעוע של המדינה הן מבית והן בינלאומית, ומקרון התמודד עם מחאות פנימיות עזות.
בלימת צרפת: תנאי מוקדם להצלת אירופה
מדינות אירופה, בנפרד או באמצעות הפרלמנט האירופי, הנציבות והמועצה, קיבלו בברכה את ההבנה האיראנית-אמריקאית, וראו בה דרך לביטחון משופר, במיוחד לשיפור הכלכלה העולמית. עם זאת, האיחוד האירופי, במרדף אחר היתרונות הכלכליים, הפוליטיים והביטחוניים של הבנה זו, ואף לשמירה על תפקידו הגלובלי המצומצם, נראה מחויב לתת עדיפות לבלימת מדינות כמו צרפת - מדינות שסיכנו את האינטרסים של כל אירופה באמצעות אנוכיותן ואשליותיהן.
פריז הוכיחה שהיא אינה גורם באחדות ובקידמה האירופיים, אלא מכשול רציני לאיחוד; מכשול שהתנהגותו חסרת האחריות המתמשכת עלולה להחריף את בידודה ומשבריה של אירופה.
בכל מקרה, אירופה בוודאי הבינה שאיראן מחזיקה במפתח למעבר דרך מיצרי הורמוז, ושההבנה של אסלאמאבאד אינה אומרת התעלמות ממרכיב כוח זה. לכן, פעולותיה של צרפת עלולות ליצור מכשולים בפני ספינות אירופאיות העוברות דרך מיצרי הורמוז; אחריות שצרפת, שעדיין נאחזת באשליית הגלובליזציה ללא קשר ליכולותיה ולמעמדה בפועל, תישא.