אנו מברכים את איראן על הניצחון הגדול של ההתנגדות בלבנון נגד התוקפנות הישראלית.

זה קרה במהלך טקסי זיכרון מרכזיים לעשורא שנערכו ליד מקדשו של הקדוש חסן נסראללה בפרברים הדרומיים של ביירות. הוד מעלתו הביע את תודתו לרפובליקה האסלאמית של איראן על כך שקשרה את הזירה הלבנונית - הן את ההתנגדות והן את העם - עם נכונות חזקה להקרבה, מה שאילץ את הישות הציונית להפסיק את תוקפנותה.
שייח' קאסם קרא שלא לזלזל במלחמה שנוהלה נגד איראן, והסביר כי "המטרות היו להפיל את המשטר האיראני ולמגר את החיים המכובדים והראויים באיראן המהפכנית". הוא הצהיר כי מטרה זו נכשלה ומהלך האירועים השתנה. כוחה של העריצות האמריקאית התנפץ, והפרויקט הקולוניאלי שלה נגד איראן נכשל, הודות לקורבנות העצומים שהקריב העם האיראני, ובראשם המנהיג העליון, האימאם המעונה, סייד חמינאי (יקדש אלוהים את נשמתו), וכל המנהיגים, העם והפקידים שנתנו כל כך הרבה אך שילמו את מחיר העצמאות והכבוד, שאלוהים אדירים העניק להם.
הוא המשיך, "כעת כוחה של איראן ניכר וקולה נשמע באזור ובעולם, ומאזן הכוחות ישתנה לטובה, אם ירצה השם, לטובת עמי האזור. הם רצו דבר אחד, ואלוהים רצה דבר אחר. לפיכך, אם ירצה השם, האנושות תרוויח מהשינוי המרכזי הזה שחל בעימותה של איראן עם כל צורות העריצות וחוסר האמונה, בהובלת אמריקה והישות הציונית."
באשר ללבנון, הדגיש שייח' קאסם כי ההתנגדות מתמודדת עם תוקפנות ציונית. כל האינדיקטורים מאז 1948 מצביעים על מטרות הישות הציונית: להחליש את לבנון כדי לכבוש ולספוג אותה. נתניהו הצהיר בגלוי על רצונו להשיג את מה שהוא מכנה "ישראל הגדולה".
הוא הוסיף, "יש אנשים שלא רואים ולא שומעים, ויש אנשים שמפרשים לא נכון הצהרות שמעולם לא נועדו. העובדות בשטח מדגימות התפשטות ציונית. אנחנו לא מדברים על כוונות התפשטות; אנחנו מדברים על התפשטות. אנחנו לא מדברים על כוונות תוקפניות; אנחנו מדברים על תוקפנות. אנחנו לא מדברים על מטרה פלילית; אנחנו מדברים על פשיעה. אנחנו לא מדברים על מישהו שהורג ילדים ונשים כשאיפה עתידית; אנחנו מדברים על קצב שפועל באכזריות ובחוסר אנושיות, תחת כיסוי בינלאומי. אז מה עוד אנחנו צריכים כדי להבין ולהכיר בכך שישראל מטפחת את הכוונות האלה?"
הוא ציין כי הפרויקט הציוני בלבנון הוא "לחסל את חיזבאללה מבחינה צבאית, תרבותית, פוליטית, חברתית ומבחינת תמיכה עממית. משמעות הדבר היא השמדה; משמעותה השמדת חלק גדול מהחברה הלבנונית באמצעות הרג, עקירה או רילוקיישן."
הוא הסביר, "זוהי התוכנית שלהם להקל עליהם את בליעת לבנון. אסור לאף אחד לחשוב שהם מכוונים אלינו ולכן הם יהיו בטוחים. לא, הם צריכים עבדים. הם לא מסתפקים רק בהריגת אלה שהם הורגים; הם רוצים לשעבד את האזור. ומי שלא יציית להם אחר כך, הוא יעקר אותו וישלח אותו למקום אחר, או יהרוג אותו."
הוא הצביע על האיום הקיומי ואמר, "אנחנו לא נלחמים על פיסת אדמה. אנחנו לא נלחמים על התקפה פשוטה. אנחנו לא נלחמים כדי לפתור בעיה. לא, אנחנו מגנים על קיומנו, על חיינו, על אדמתנו, על עתידנו, על ילדינו, על הקו שלנו, על דרכנו. יש לנו את הזכות להגן על עצמנו, ועלינו להגן על עצמנו, ואנחנו מגנים על עצמנו, השבח לאל יתברך."
הוא המשיך, "ההתנגדות הזו שקיימת היום, וההתנגדות שהייתה קיימת לפני הקמת חיזבאללה, היא שלוחה - שלוחה שמאמינה בשחרור ופועלת למען שחרור."

הוא הדגיש שתמיד עולה השאלה: מה הושג? ספרו לנו מה עשיתם? אתם מתנגדים, אבל לאן זה יוביל? זוהי השאלה הקבועה. ניפץנו את הפרויקט של הישות הציונית. מנענו ממנה להרוג אותנו, לתפוס את אדמתנו ולהתיישב שם, ולממש את מה שנקרא פרויקט "ישראל הגדולה".
הוא אישר, "ניפץנו את הפרויקט. זה לא הישג של מה בכך עבור קבוצה קטנה זו באזור הזה, המתמודדת עם כוח כה עצום המשתרע לאמריקה ומעבר לה, להיות מסוגלת לשבור את הפרויקט הציוני הזה. כמה גדולה ההתנגדות הזו, אנשי ההתנגדות ותומכי ההתנגדות ששילמו מחיר כבד בהתמודדות עם הפרויקט העכשווי המסוכן ביותר נגד לבנון."
הוא הוסיף, "אם לא היינו עומדים איתן, לבנון לא הייתה שורדת בשנים שחלפו מאז. אם ההתנגדות ואנשי ההתנגדות לא היו מתמידים, לבנון לא הייתה יכולה להינצל. אתם רואים את ההתנגדות הזו כאגדית, אז אל תשימו לב למובסים. אחי, אל תגיב להם. לפעמים אנשים מושפעים מהעובדה שהם מדברים עלינו. תנו להם להיות בשקט. צפרדעים לא משפיעות על הדרך. אתם רואים את ההתנגדות האגדית, אז אל תשימו לב למובסים."
מזכ"ל חיזבאללה, השייח' נעים קאסם, קרא לנצל את הרגע המכריע הזה בעקבות ההסכם, תוך הדגשת ארבעה מרכיבים מרכזיים להשגת גירוש הישות הציונית:
1- המרכיב הראשון: אנחנו חזקים. אנחנו חזקים בזכות שלושה עמודי תווך של כוח: אמונה, רצון ויכולת. אל תתמקדו אך ורק בהיבט הצבאי. האם הצבא החזיק מעמד? לא, מה שהחזיק מעמד היה האמונה. היא הפכה אדם אחד לשווה עשר, מאה; היא הפכה טיל לשווה עשר, מאה; היא הפכה פגז לשווה עשר, מאה. אמונה, האמונה שנותנת נחישות, הרצון הבלתי שביר. תראו את הצעירים. לא יכולנו למנוע מחלקם ללכת לחזית. הם נפצעים פעם, פעמיים, שלוש פעמים, אפילו ארבע פעמים, והם חוזרים לחזית. בבית החולים, אין להם רגליים, ובכל זאת הם מחפשים את התותבות הטובות ביותר ואומרים, "אני רוצה לחזור לחזית איתם". איזה מין מוג'אהדין אלה? יש לכם רצון חזק.
הוא הבהיר: לגבי יכולת! לא שאלתם את עצמכם? הם הקיפו אותנו במחסומי אוויר והקימו מחסומים בכל גבול - יבשה, ים ואוויר - ולא יכולנו לגשת ליכולות העצומות הללו שחלק מאמינים שיכולות להפוך את המשוואה. איך הצלחנו? יש יכולת. יכולת היא ידע. יכולת היא המצאה. יכולת היא משאבים פשוטים שמהם אנו יוצרים יכולות גדולות. יכולת היא טקטיקה. יכולת היא מיומנות. יכולת היא אומץ. אתם חושבים שהישראלי נלחם ונשאר בשדה הקרב? זה פחדן. כשמגיע פגז, הוא ואנשיו נכנסים לפאניקה. הוא סובל ממשבר פסיכולוגי וזקוק לטיפול. כאשר מאה פגזים נופלים על ראשו, הוא מביט סביב ומוצא את עצמו עדיין בחיים וממשיך להילחם.

הוא אישר כי התנגדות זו הוכיחה את נוכחותה, באומרו: "בכל מקרה, המספרים קיימים. במהלך מבצע צוק איתן, החלו 105 ימים ב-2 במרץ. ההתנגדות פתחה ב-3,185 מבצעים במהלך 105 הימים הללו, בממוצע 30 מבצעים ביום. לאחר ה-16 באפריל, כאשר הכריזו על הפסקת אש, היו 17 מבצעים מדי יום במהלך הפסקת האש הזו, שהופרה על ידי האויב. לעומת זאת, 518 כלי רכב של האויב היו מטרה, ו-85 מטוסים היו מטרה. לוחמינו הפילו 12 רחפנים ו-12 מסוקים, גרמו נזק למסוק אחד, ואילצו את השאר לסגת. באשר לנפגעים, זה מה שהוכרז, אך המספר בפועל גבוה יותר. האויב הישראלי ספג 1,347 נפגעים."
הוא הדגיש: "אנחנו חזקים. זהו גורם חשוב מאוד שעלינו לבנות עליו." אנחנו האדמה, העצים והאוויר. אנחנו הדם האדום. אנחנו הנשק החד ביותר. אנחנו העוצמה בשדה הקרב. אנחנו העם שגופינו עוצב מאדמת הדרום, נשמותיו שלובות בבורא שמים וארץ, ובניו חדורים ברוח הקדושה. נעקור, אך לא נעקר. חיינו ועמידתנו לעולם לא יסתיימו אלא בזמן שנקבע לנו, וזמן זה בידי אלוהים אדירים. מובטח לנו ניצחון מהדהד: "אם אלוהים יעזור לכם, איש לא יוכל להתגבר עליכם".
מזכ"ל חיזבאללה הוסיף: "זה מי שאנחנו. עכשיו, יש כאלה שאוהבים את זה או לא אוהבים את זה; זוהי זכותם. 'זה לא סביר. מה אתם חושבים? מה אתם אומרים?' אנחנו לא חושבים. זה מי שאנחנו. אנחנו על הקרקע. עם הכוח הזה אנחנו מתמודדים, עם הרוח הזאת אנחנו מתמודדים, עם האמונה, הרצון והיכולת הזאת אנחנו מתמודדים. ואנחנו בטוחים בניצחון בהשגת ריבונות לבנון על אדמתה וזכויותיה, ובגירוש ישראל. זהו הגורם העיקרי שעלינו לשקול בשלב זה".
הנקודה השנייה היא ש"התקרה למשא ומתן עם האויב הישראלי היא ביטחון הדדי; אין תקרה אחרת. כל פרויקט תחת מטריית פירוק הנשק לא יעבור, שכן זהו מתכון עבור הישות הציונית לקחת הכל ולהרוס את המדינה. האם אנחנו הולכים לנהל משא ומתן רק כדי לתת לאויב הזה את מה שהוא רוצה? מה שהוא לא יכול לקחת במלחמה, הוא רוצה לקחת בפוליטיקה? זה נגמר. הוא ניסה את מזלו ונכשל. הוא לא הראשון שנכשל. גם טראמפ נכשל. אז תתאפסו. מצאו דרך. אתם לא תנצחו איתנו, לא תשיגו איתנו כלום. בשם אלוהים, אנחנו נגרום לכם לטעום את הכוס המרה. אתם רוצים להמשיך? קדימה, בואו נראה."
שייח' קאסם קרא לנצל את ההסכם מ-27 בנובמבר 2024 כדי להשיג את חמש הנקודות: הפסקת התוקפנות באוויר, ביבשה ובים; נסיגת ישראל מכל שטח לבנון; החזרת אסירים; החזרת אנשים לכל סנטימטר בלבנון; ושיקום. במסגרת חמש נקודות אלו, צבא לבנון ייפרס אך ורק מדרום לנהר הליטאני, כפי שנקבע בהסכם, וגם כפי שיוסכם בהסכמים עתידיים. אין אזורי ניסוי או אזורים בטוחים עבור ישראל, לא צהוב, אדום ולא ירוק. ישראל חייבת לעזוב, והיא תעזוב.
שיח' קאסם קרא גם לרשויות הלבנוניות ולכל הצדדים הנוגעים בדבר לחזק את הנרטיב של דרישות לבנון מהאויב הישראלי, מבלי לקשר דרישות אלו לסוגיות פנימיות כלשהן, ומבלי להסכים לדרישות ישראל להתערב בעניינינו הפנימיים. כל דבר שקשור לארגון עניינינו הפנימיים, בין אם זה נוגע לנשק, לכלכלה, לאסטרטגיית ביטחון לאומי, אסטרטגיית הגנה או כל דבר אחר שקשור למצבנו בלבנון, אפילו יישום החלטה 1701, חייב להיות מחוץ לחלוטין לתחום המשא ומתן. זה משהו שנדון בו באופן פנימי. לכן, בכל משא ומתן, הדרישה הבסיסית חייבת להיות השבת ריבונות לבנון, משום שישראל היא התוקפת ואין לה זכות להתערב באופן שבו אנו מארגנים את ריבונותנו באופן פנימי או בפרטי עניינינו הפנימיים.
הוא גם קרא לנשיא הרפובליקה ולרשויות הפוליטיות לקחת על עצמן את אחריותן לאחד את המילה, לקיים דיאלוג ודיון רגוע, ולהגיע להסכם בינינו במטרה לגרש את האויב ולהשיב את הריבונות.
הוא אמר, "אנו מוכנים לשתף פעולה. הוכחנו זאת ביישום ההסכם מ-27 בנובמבר 2024, וסייענו בפריסת צבא לבנון בדרום, תוך שמירה על רמת המשמעת הגבוהה ביותר במשך 15 חודשים." הוא המשיך, "אנו מוכנים לשתף פעולה; אכן, עלינו להיות מאוחדים בצומת דרכים מכריע זה, ולפעול יחד לשחרור לבנון בכל האמצעים המתאימים ובאמצעות שיתוף פעולה בינינו."
שייח' קאסם יעץ נגד משא ומתן ישיר, שהתגלה כתכתיבים משפילים תחת אש, ומציע אך ורק ויתורים. הוא טען כי האמריקאים והציונים קושרים קשר נגד לבנון, מדכאים ומשתיקים אותה, מפרסמים הצהרות מטעמה ודורשים ויתורים. הוא קרא, "עצרו אותם. אז נהיה מאוחדים. דמיינו כמה נפלא יהיה להיות יד אחת לשחרור אדמתנו ולהבטחת עתיד לילדינו."