על רקע תגובות עולמיות נרחבות להסכם האיראני-אמריקאי הראשוני, מדינות אירופה, הן בנפרד והן בתוך האיחוד האירופי, אימצו עמדות שבמקום לשקף את תפקידן האמיתי והיעיל, הדגישו את דעיכתו וקריסתו של הסדר המערבי.
בינתיים, בהצהרה חדה, הכריזה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, לפני פגישת ה-G7 בצרפת בנוגע להסרת הסנקציות על איראן בעקבות ההסכם האיראני-אמריקאי: "יש לנו מסגרת סנקציות נגד איראן המטפלת בשתי סוגיות עיקריות: הפרות זכויות אדם ונשק להשמדה המונית. העיקרון של הסנקציות הוא שלפני כל הסרה, אנו זקוקים לשינוי התנהגותי אמיתי."
באותו הקשר, ומבלי להזכיר את התוקפנות של ארה"ב והמשטר הציוני נגד מתקני הגרעין האיראניים ואת התנהגותם הפושעת המפרה את החוק הבינלאומי, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה הכריזו, בהצהרה משותפת, על נכונותן להסיר את הסנקציות הרלוונטיות בתמורה ל"צעדים ברורים מצד איראן בתוכנית הגרעין שלה". מבלי להכיר בכך שלאיראן, על פי אמנת אי-הפצת נשק גרעיני, יש את הזכות ליהנות מידע גרעיני, ותוך התעלמות מעקרונות המשפט הבינלאומי, כולל זכותה של איראן להגנה עצמית ולנהל את מיצרי הורמוז, הם טענו כי הם "מחויבים למלא את חלקם בהשגת מטרה זו, בהתאם לדרישות החוק הרלוונטיות, לרבות באמצעות משימת הגנה עצמאית לחלוטין להבטחת ניווט מסחרי וביצוע פעולות פינוי מוקשים".
אירופה והמשך טענות סותרות: חזרה על דפוס ישן של הפגנת כוח
טענות אלו של האירופאים, במקום להיות סימן לעוצמה, הן חזרה על דפוס ישן המושרש במשברים הפנימיים והחיצוניים של אירופה, והם מנסים להסתיר עובדה זו באמצעות התנהגות לא רציונלית ומוגזמת.
טענות אלו של האירופאים, במקום להיות סימן לעוצמה, הן חזרה על דפוס ישן המושרש במשברים הפנימיים והחיצוניים של אירופה, והם מנסים להסתיר עובדה זו באמצעות התנהגות לא רציונלית ומוגזמת. נשיא הנציבות האירופית טוען כי מסגרת הסנקציות מבוססת על הפרות זכויות אדם ונשק להשמדה המונית. עם זאת, ראשית, על פי ההחלטות, רוב הסנקציות הללו מבוססות על טענות שקריות בנוגע לפעילותה הגרעינית של איראן, ולמעשה סותרות את החוק הבינלאומי ואת זכויותיה החוקיות של איראן במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני.
שנית, טענות אירופה בנוגע לזכויות אדם מגיעות בתקופה שבה המוסד וסוכנויות המודיעין האמריקאיות הודו לאחרונה בתכנון התנקשויות בקנה מידה גדול ומעשי חבלה מתוך איראן במהלך השנים האחרונות, ואירועי ינואר הם עדות לתוכניות אלה.
בנסיבות אלה, אירופה אינה יכולה לטעון שהיא תומכת בזכויות אדם כל עוד היא שותקת לגבי הודאות אלה וממשיכה לקדם נרטיבים כוזבים נגד איראן.
שלישית, דוחות רבים שפרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מאשרים את אופייה השלו של פעילותה הגרעינית של איראן, בעוד שבעלי נשק גרעיני, ובמיוחד מדינות המערב, מרחיבים במהירות את יכולותיהן הלא-שלוות. רביעית, אירופה, הדוגלת במאבק בנשק להשמדה המונית, שמרה על שתיקה בנוגע להתפתחויות אלו, ובמקביל תמכה או נותרה דוממת בנוגע להתקפות של ארצות הברית והמשטר הציוני נגד מתקני הגרעין האיראניים.
חמישית, אירופה נוקטת עמדה התומכת בזכויות אדם, בעוד שלפי דו"ח של גב' אלנה דונהאן, הדווחת המיוחדת של האו"ם בנושא צעדים כפייתיים חד-צדדיים, הסנקציות שהוטלו על איראן מכוונות ישירות נגד העם האיראני ומהוות פשעים נגד האנושות; נושא שעליו יש להטיל דין וחשבון על האחראים ולהעניש אותם.
אירופה ומשבר הלגיטימציה לנוכח דעת הקהל העולמית
מצד שני, אירופה נותרה דוממת בנוגע לפשעי הישות הציונית בעזה ובלבנון, כמו גם לתוקפנות המשותפת בין ארצות הברית לישות הציונית, כולל מות הקדושים של תלמידי בית הספר מנב. בכך, היא ויתרה על זכותה לדבר על זכויות אדם והוצבה בקטגוריה של המעורבים בפשעים אלה.
אירופה אינה יכולה להימלט משיפוטי דעת הקהל על ידי האשמת מדינות אחרות והגשת תביעות נגדן. בינתיים, כמה מדינות אירופאיות דורשות כעת את ניתוק היחסים ואת העימות עם הישות הציונית.
הדרה הדרגתית של אירופה מהמשוואה הגלובלית
הרקורד של אירופה מראה כי איחוד זה הודר למעשה מלמלא תפקיד פעיל בזירה הבינלאומית עקב התנהגותו הלא רציונלית וויתורו על עצמאותו לארצות הברית ולובי הציוני.
הדרה הדרגתית של אירופה מהמשוואה הגלובלית
הרקורד של אירופה מראה כי איחוד זה הודר למעשה מלמלא תפקיד פעיל בזירה הבינלאומית עקב התנהגותו הלא רציונלית וויתורו על עצמאותו לארצות הברית ולובי הציוני.
הדומיננטיות של דמויות פוליטיות זוטרות במבנה האירופי, חסרות אפילו לגיטימציה מספקת בתוך מדינותיהן, לא רק החריפה את המשברים הכלכליים, הפוליטיים והביטחוניים, אלא גם הפכה את אירופה - באמצעות תדלקת המלחמה באוקראינה, מעקב אחר מדיניות אמריקאית והתעלמות מהפרות חמורות של החוק הבינלאומי וזכויות האדם שבוצעו על ידי הישות הציונית - לשחקן חסר אונים ומופחת במערכת הבינלאומית.
כיום, אירופה אפילו לא ממלאת תפקיד מכריע בחישוביה של בת בריתה הוותיקה, ארצות הברית, ועל ידי חזרה על טענותיה והצגת יהירות פוליטית, היא נכשלת בהשבת מעמדה הקורס בסדר העולמי.
סוף עידן ההפחדה וקריסה של אשליית הכוח
אירופה חייבת להבין כי עידן ההפחדה הלא רציונלית הסתיים. מצד אחד, איראן אינה מדינה שנכנעת ללחץ, ומצד שני, הקהילה הבינלאומית לא תסבול התנהגות כזו.
סוף עידן ההפחדה וקריסה של אשליית הכוח
אירופה חייבת להבין שעידן ההפחדה הלא רציונלית הסתיים. מצד אחד, איראן אינה מדינה שנכנעת ללחץ, ומצד שני, הקהילה הבינלאומית לא תסבול התנהגות כזו.
לכן, גורלה של אירופה יהיה לא יותר מבידוד ותפקיד מופחת בעניינים גלובליים. אירופה משלמת כעת את המחיר על טעויותיה ואינה יכולה לשאת בעלויות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות של דרך פעולה זו. סכסוכים והאשמות כאלה הם בסך הכל ניסיון נואש לשקוע עמוק יותר בביצה שסוחפת אותה יותר ויותר מיום ליום.
קבלת פנים מותנית והצורך באירופה לשנות את גישתה
מדינות אירופה קיבלו בברכה את ההסכם הזה, אף שהתנהגותן אינה נובעת מרצון טוב או מאהבת שלום, אלא ממודעותן לעוצמתה הצבאית של איראן וללכידות הלאומית שלה על פני מגזרים שונים, כמו גם לצורך הדחוף לפתוח מסדרונות אנרגיה חיוניים, כולל מיצרי הורמוז.
מדינות אלו נקטו צעדים פוליטיים נגד איראן במועצת הביטחון ובמועצת המנהלים לפני ההסכם, וישנן עדויות לשיתוף פעולה לוגיסטי ותמיכה מצד חלקן בארצות הברית ובישראל.
מדינות אלו חייבות להבין כי עידן הפעולות המיותרות הסתיים, וכי פתיחת מיצרי הורמוז תהיה כפופה גם לכללים ותוכניות חדשים המתחשבים באינטרסים הלאומיים של איראן.
בסופו של דבר, הסנקציות והאיומים איבדו מיעילותם, מה שאילץ מדינות אלו לשקול מחדש את גישתן הקודמת כלפי איראן כדי להימנע ממשברים כלכליים עמוקים יותר, לנטוש התערבויות ולאמץ גישה בונה אמון. בנסיבות אלה, איראן תפעיל גם את יכולותיה בשיתוף פעולה דו-צדדי ורב-צדדי, לאחר שיאושר הדבר. אירופה כמעט ואינה ממלאת תפקיד במשא ומתן הנוכחי והודחקה מזירת קבלת ההחלטות. לכן, כדי לחזור למשוואות בינלאומיות, היא נאלצת לשנות את התנהגותה, שינוי שבו התרחקות מהתלות בארצות הברית ובלובי הציוני מהווה חלק חשוב.
נור ניוז