למרות שאוקראינה עדיין מבקשת סיוע אירופי בסך 20 מיליארד דולר כדי להמשיך את מלחמתה נגד רוסיה, ישנם סימנים לשינוי משמעותי בעמדותיהן של חלק ממדינות אירופה כלפי מוסקבה - שינוי השונה בבירור מהתנהגותן ועמדותיהן הקודמות. לדוגמה, הרוב השולט בפרלמנט האיטלקי הצביע בעד הצעת חוק הקובעת את ההסרה ההדרגתית של הסנקציות נגד רוסיה לאחר פתרון הסכסוך האוקראיני. יתר על כן, שגרירי צרפת, גרמניה ובריטניה במוסקבה נפגשו עם סגן שר החוץ הרוסי, ובתוך המאמצים להפחית את המתיחות, הם הדגישו את הצורך לפתוח במשא ומתן ישיר בין רוסיה לאוקראינה.
בעוד ששינוי רדיקלי בהתנהגותה של אירופה כלפי רוסיה ייקח זמן ולא יקרה בן לילה, ובעוד שהמערב נותר חסר אונים מול הכוח הצבאי הרוסי ואין לו ברירה אלא להתפשר ולהקריב את אוקראינה, שינוי עמדה זה עשוי לנבוע מהמציאות שהציבה בפני אירופה אתגרים רציניים הן מבחינה פנימית והן מבחינה בינלאומית.
קריסת מיתוס האמון; אירופאים ואמריקה בצומת דרכים
במשך עשרות שנים, מנהיגים אירופאים הקריבו את אמינותה, מעמדה ועצמאותה של היבשת בתגובה לדרישות האמריקאיות. כיום, תושבי אירופה לא רק רואים באמריקה את המושיע שלהם, אלא גם אויב שתרם רק להרסם ולהחלשתם.
על פי ה"גרדיאן", סקר חדש שנערך ב-15 מדינות אירופאיות מגלה ירידה חדה באמון בארצות הברית. רק 11% מהנשאלים רואים באמריקה בת ברית שחולקת את הערכים והאינטרסים של אירופה. הסקר מצביע גם על כך שרוב האנשים במדינות שנבדקו מפקפקים ביכולתה של אמריקה להגן עליהם במקרה של תקיפה של מדינות אירופה.
גם תפיסה שלילית זו כלפי ישראל קיימת. רוב האירופאים טוענים שישראל אינה שותפה ואינה בת ברית, אלא נטל ומקור למוניטין הבינלאומי הירוד של אירופה - ישות שהביאה להם רק נזק. תפיסה שלילית זו הפכה כה נפוצה עד שאפילו פוליטיקאים אירופאים פנו לביקורת על המשטר הציוני ולנקיטת צעדים נגדו, כולל חרם על מתנחלים. מעניין לציין, שאיבה זו אף מתעצמת בארצות הברית, עד כדי כך שסנטורים ונציגים רבים, ואפילו טראמפ עצמו, ביקרו את המשטר בניסיון לפייס את דעת הקהל.
הברית העמוסה של נאט"ו: ממטריית ביטחון לנטל אסטרטגי
אירופה, שנמנעה זה מכבר מחיזוק עצמאותה הצבאית תחת מטריית תמיכת נאט"ו, ניצבת בפני משבר המכונה "נטל העלויות של נאט"ו". בנוסף לדרישה האמריקאית ממדינות אירופה להקצות 5% מהתמ"ג שלהן לתקציבי צבא, שיתוף הפעולה הביטחוני המופחת הוביל לאתגרים ביטחוניים חדשים.
בהתפתחות קשורה, ובמכה משמעותית לעמוד התווך הביטחוני האירופי של נאט"ו, דיווחים חדשים מהפנטגון ומפיקוד המזרח של ארה"ב מצביעים על כך שממשל טראמפ נקט צעדים קונקרטיים להפחתת התחייבויותיו הצבאיות לברית ומתכוון לצמצם משמעותית את נוכחותו ההגנתית וההתקפית באירופה.
הניו יורק טיימס דיווח: "תוכנית זו תפחית את מספר מטוסי הקרב F-16 ו-F-15A מכ-150 ל-100, ואת מספר מטוסי הסיור מ-26 ל-15. כל שמונת מכליות התדלוק האוויריות יוסרו גם הן מההסדר."
רויטרס דיווחה גם במאי כי ארצות הברית מתכננת להפחית את התמיכה הצבאית שהיא מספקת לבעלות בריתה בנאט"ו במהלך משברים גדולים. זה יגביל למעשה את האפשרויות של אירופה במלחמה באוקראינה ויצמצם את בחירתה הסופית להיכנע לדרישות רוסיה.
אירופה בצרה: מציאות כלכלית שאין להכחישה
למרות ניסיונות האירופאים להקרין כוח על הבמה העולמית באמצעות פעולות אגרסיביות במועצת הביטחון ובמועצת המנהלים, סטטיסטיקות כלכליות מצביעות בסופו של דבר על המשברים שסבלו כתוצאה מהמלחמה באוקראינה וההסתה האמריקאית-ישראלית נגד איראן.
זה כל כך נכון שראש ממשלת איטליה הצהיר כי אירופה צריכה להיות מוכנה להקל על הסנקציות אם איראן מוכנה לנהל משא ומתן. במקביל, שר החוץ האיטלקי, בהתייחסו להתפתחויות הקשורות למלחמה נגד איראן, טען: "זו לא הייתה מלחמה שהשתתפנו בה, וגם לא היינו אמורים להשתתף בה. אנחנו ממלאים את חלקנו."
גורמים רשמיים ממדינות כמו גרמניה וצרפת, כמו גם הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, נתן קאלאס, אישרו גם הם את נכונותם לנקוט צעדים כדי להקל על המשא ומתן בין איראן לארצות הברית.
תוצאות פעולותיה של אירופה מראות שהיא שקועה במשבר כלכלי עד כדי כך שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להטיל סנקציות והגבלות על מדינות כמו רוסיה ואיראן. לפיכך, על ידי התאמת עמדותיהם, למרות ניסיונותיהם לשמור על מראית עין, התנהגותם ושפתם מסתכמות בסופו של דבר בהודאה שבשתיקה בחוסר התוחלת של מדיניות הסנקציות ובשיתוף הפעולה עם ארצות הברית נגד מדינות כמו איראן ורוסיה.
חוסנן של טהרן ומוסקבה אל מול הסנקציות, יחד עם יכולתה של איראן לנהל במיומנות את מצר הורמוז ולהתמודד עם איומים אמריקאים, סללו את הדרך לשינוי זה בהתנהגות האירופית.
נור ניוז