לדברי נקמיצו, בתחילת מאי, צוות מארגון איסור הנשק הכימי (OPCW) נסע לסוריה. לאחר ביקור במספר אתרים, הצוות היה מוכן להגיש דו"ח המציג את גילוי כמות גדולה של נשק כימי שלא הוכרז, חומרים קשורים ומסמכים, כולל ראיות לתחמושת כימית שלא הוכרזה בעבר. הדו"ח טען גם כי נמצאו טילים מאותו סוג ששימשו בתקיפה הכימית על העיר גוטה בסוריה באוגוסט 2013. דו"ח זה, שתואר כמטרתו לשפר את הביטחון, פורסם זמן קצר לאחר הביקור בסוריה. בהתחשב בהיסטוריה של OPCW בהפקת דוחות מוטים המותאמים לדרישות המערב, הוא מדגיש שוב את העמימות סביב שלמותם של גופי הפיקוח הגלובליים. עיתוי פרסום הדו"ח, במקביל להתפתחויות המהירות במערב אסיה, למאמצי ארה"ב להציל את ישראל, לפרק את תנועות ההתנגדות מנשקן ולהצדיק מלחמות חדשות, רק הגביר את החשדות הללו.
מגילוי לכאורה להלבנת פוליטית: פרויקט להלבנת הטרור
דו"ח האו"ם על הנשק הכימי הסורי מוצג בפירוט רב ובסגנון ארוך. עם זאת, ההתעקשות לייחוס נשק זה למשטר אסד, מבלי להשלים את החקירות הנדרשות, כמו גם ההתמקדות בתפקידה של ממשלת אל-ג'ולאני בתגליות לכאורה, מצדיקות התייחסות רצינית.
בהקשר זה, וסילי נבנזיה, נציג רוסיה באו"ם, הצהיר: "אין זה מפתיע ש-OPCW מיהר להפנות אצבע מאשימה כלפי גורם ספציפי בנוגע לחומרים שגילה לאחרונה, מבלי לערוך חקירות מספקות."
בהתחשב בהיסטוריה של OPCW של האשמה חוזרת ונשנית בהפקת דוחות מוטים ויקרים, ובהתחשב בתוצאות דוחות כאלה במקרים כמו הפלישה לעיראק ב-2003 ועשרות מלחמות אמריקאיות ברחבי העולם, דו"ח זה נתפס כמתיישר עם מדיניות המערב להלבנת הטרור, ובפרט ממשלת אל-ג'ולאני, במקום להציע תובנה כלשהי לגבי האמת.
תפיסה זו מתחזקת על ידי דיבורים אירופאים על הסרת סנקציות על סוריה, הודעת ארצות הברית על הרחבת יחסיה עם דמשק, ומינוי טום ברק לנציג המיוחד של טראמפ לעיראק ולסוריה. טיהור פוליטי זה נמשך בעוד שדיווחים מצביעים על מצב ביטחוני וכלכלי רעוע באופן מתמשך בחלקים מסוריה, במיוחד באזורים בעלי רוב עלוותי.
המשטר הציוני מנסה להסיט את תשומת הלב הציבורית מארצות הברית ומהכיבוש.
דו"ח לכאורה זה מתפרסם על רקע שתי התפתחויות משמעותיות במצב בסוריה. מצד אחד, המשטר הציוני ממשיך את כיבושו של אזורים המשתרעים מרמת הגולן ועד לאזור הכפרי של דמשק, ומפציץ את התשתיות הביטחוניות, הצבאיות והכלכליות הסוריות. מצד שני, ארצות הברית מבקשת לחזק את נוכחותה בסוריה במטרה לשלוט במשאבי האנרגיה ולהפוך את המדינה לבסיס לפעילותה האזורית.
בנסיבות אלה, הדו"ח הנ"ל עלול להפוך לכלי להצדקת הכיבוש והתוקפנות של המשטר הציוני בטענה שהשמיד נשק לא קונבנציונלי סורי - נרטיב המנסה להציג את המשטר הכובש כערב לביטחון עולמי. ארצות הברית מסתמכת על טענות אלה, במסווה של תמיכת האו"ם, כדי להכשיר את המשך הכיבוש בסוריה ואת ביזת משאביה.
תרחיש זה נראה מסוכן עוד יותר לאור הדיווחים לפיהם דאעש התארגן מחדש בתמיכת רמת הגולן, ארצות הברית והמשטר הציוני כדי לפעול נגד הביטחון האזורי.
הנדסת חוסר הביטחון: פרספקטיבה של התנגדות על פירוק נשק
לב העניין טמון בעובדה שמאז הפריצה למסגד אל-אקצא, ובמיוחד מאז מלחמת אוקטובר והפשעים האמריקאים-ציוניים החמורים הנלווים אליהם, כולל מות הקדושים של 168 סטודנטים ממנאבהי, כמו גם מות הקדושים של עשרות אלפי ילדים בעזה ובלבנון, גל עולמי אדיר של זעם שטף את העולם נגד ארצות הברית והציונים. בתגובה, חזית ההתנגדות הציגה מודל חדש של לוחמה אסימטרית, שזכה לתמיכה נרחבת בדעת הקהל העולמית.
באשר לארצות הברית, שלא הצליחה להשיג הישגים כלשהם נגד עמודי התווך של ההתנגדות, בין אם באמצעים צבאיים ובין אם באמצעים דיפלומטיים, היא עומדת כעת בפני מציאות שבה איראן הפכה לשחקן מכריע במשוואות אזוריות, וניהולה החכם של מצר הורמוז תרם ליצירת מבנה חדש ליחסים בינלאומיים. יתר על כן, סיעות התנגדות מעיראק ולבנון ועד תימן ופלסטין הפכו לגורמים משפיעים בקבלת החלטות אזורית.
בנסיבות אלה, נראה כי ארצות הברית, על ידי בניית טיעון חדש נגד ההתנגדות וטענת קיומם של נשק כימי מוסתר במשטר אסד - שנחשב בעבר לבעל ברית של ההתנגדות - מבקשת להכפיש את ההתנגדות ולהגביר את הלחץ לפרק את הקבוצות הללו מנשקן. גישה זו שואפת בסופו של דבר להפוך את מדינות האזור ללא מסוגלות להגן על עצמן מפני ישראל, ובמקביל להגביר את הלחץ על איראן בתהליך המשא ומתן.
ההצהרות המוקדמות של תמי ברוס, שגרירת ארה"ב וסגנית נציגת ארה"ב באו"ם, שהציגה את משטר אסד כסיבה להסתרת הנשק הכימי לפני השלמת החקירה, עשויות להוות עדות לתכנית זו; תכנית שמטרתה בסופו של דבר לפרק את קבוצות ההתנגדות ולסלול את הדרך לפעולה נגד איראן.
ההסכם המשולש לכאורה בין ארצות הברית, לבנון וישראל לפרק את חיזבאללה מנשקו, משימתו של טום ברק בעיראק לפרק את קבוצות ההתנגדות, הדו"ח המוטה של גרוסי על פעילות הגרעין האיראנית, והצהרותיו החוזרות ונשנות של טראמפ על מניעת איראן להשיג נשק גרעיני, כולם משתלבים יחד כדי להשלים את מרכיבי התרחיש הזה. תרחיש זה בו זמנית ממעיט בערכה של סוגיית הפעילות הגרעינית החשאית של המשטר הישראלי ופשעיו בעזה ובגדה המערבית, מצדיק את טבח הסטודנטים במיניאפוליס, ומעניק לגיטימציה לסבב חדש של מעשי איבה נגד איראן.
זוהי חזרה על דפוס מוכר במסווה של דוחות בינלאומיים.
באופן כללי, מה שאנו רואים בדו"ח האו"ם לכאורה על הנשק הכימי הסורי בתקופת אסד אינו שונה בהרבה מטענות הקסדות הלבנות בשנים קודמות, שלא לדבר על הדוחות המוטים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנוגע לאיראן - דוחות שהעלו באופן עקבי שאלות רציניות לגבי היושרה וחוסר המשוא פנים של גופים אלה.
זה נכון במיוחד בהתחשב בכך שפרסום דוחות כאלה מגיע דווקא בתקופה שבה אמריקה, יותר מתמיד, מבקשת להצדיק, לטייח, לנרמל ולהעניק לגיטימציה למעשיה ולפשעים שלה, כמו גם לאלה של המשטר הציוני.
נור ניוז