בהתפתחות משמעותית בבחירת חברות לא-קבועות למועצת הביטחון, גרמניה, לראשונה, נפלה מאחורי יריבתה פורטוגל ואוסטריה בסיבוב הראשון של ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, ובכך איבדה אחד משני המושבים שהוקצו לקבוצת מערב אירופה ואחרים לקדנציה 2027-2028. גרמניה גרפה רק 104 קולות מתוך 127 הנדרשים, בעוד פורטוגל הגיעה למקום הראשון עם 134 קולות, ואוסטריה למקום השני עם 131.
לתבוסה הכבדה הזו היו השלכות משמעותיות על ממשלת גרמניה, הן מבית והן בינלאומית. רבים סבורים כי שורשי הכישלון טמונים בסתירה בין טענותיה של ברלין בנוגע לזכויות אדם לבין ביצועיה בפועל. מצד אחד, היא מדינה שתמכה בישראל ובארצות הברית בפעולות שספגו ביקורת בינלאומית נרחבת, ומצד שני, היא הפכה למוקד מתח במשבר האוקראיני. מנקודת מבט זו, ניתן לראות תוצאה זו כסימן לשינויים עמוקים בזירה הבינלאומית, למגמה לעבר סדר עולמי חדש, ולהיחלשות החד-צדדיות במערכת הדומיננטית.
השתקפות עולמית של ההתנגדות: כישלון דיפלומטי עבור התומכת העיקרית של ישראל
כישלונה של גרמניה להבטיח מושב לא קבוע במועצת הביטחון יכול להיחשב כניצחון נוסף עבור חזית ההתנגדות וכשל משמעותי עבור הישות הציונית. גרמניה הייתה זה מכבר אחת התומכות הפוליטיות הבולטות ביותר שלה וספקית נשק מרכזית. אפילו ערב ההצבעה במועצת הביטחון, צצו דיווחים על העברת נשק מבסיסים אמריקאים בגרמניה לשטחים הכבושים.
מנהיגים גרמנים האמינו זה מכבר כי יוכלו להשיג את מטרותיהם האסטרטגיות על ידי השגת תמיכת הלובי הציוני וברית עם ארצות הברית. מצד אחד, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הצהיר בפומבי כי ישראל עושה את "העבודה המלוכלכת של המערב" במזרח התיכון, בעוד שמצד שני, ברלין תמכה בפעולות הצבאיות של הישות הציונית בעזה, לבנון ואיראן.
ראוי לציין כי אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של חזית ההתנגדות מאז "פלישת אל-אקצא" היה העלאת המודעות הציבורית העולמית לאופייה האמיתי של הישות הציונית. מודעות זו השפיעה לא רק על קולותיהם של אנשים בבחירות במדינות שונות, אלא גם על החלטות מכריעות שהתקבלו על ידי ממשלות בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, תיאר שר החוץ הגרמני יוהנס ודפול את התוצאה כתבוסה מרה, והודה כי תמיכתה הבלתי מעורערת של ברלין בישראל עלתה למדינה בחלק מקולותיה החשובים בעצרת הכללית.
מנקודת מבט זו, ניתן לראות כישלון זה כהישג אסטרטגי עבור חזית ההתנגדות בזירה הבינלאומית; הישג שהושג לא באמצעות ויתורים, אלא באמצעות התנגדות ומודעות עולמית. הוא מייצג תבוסה גדולה עבור הישות הציונית, כזו שעלולה להוביל לבידודה הבינלאומי הגובר.
המחיר הגבוה של הזנת מלחמות: מאוקראינה למערב אסיה
למרות שניסו גורמים גרמנים להצדיק את כישלונם על ידי האשמת רוסיה בהסלמת המתיחות הבינלאומית, המציאות היא שגרמניה, במיוחד בתקופת כהונתו של מרץ, הפכה לחלק ממכונת המלחמה העולמית.
מצד אחד, גרמניה תרמה למלחמה באוקראינה בכך שטענה שהיא מתעמתת עם רוסיה, והיא נחשבת לאחד המכשולים העיקריים להשגת שלום. מצד שני, היא תמכה במדיניות של הסלמת המתיחות והזנת מלחמות במערב אסיה, לצד ארצות הברית וישראל. גרמניה סיפקה מיליארדי דולרים בסיוע צבאי לישראל והעמידה את בסיסיה לרשות ארצות הברית.
למרות שגרמניה, כמו רבות מבנות בריתה של ארצות הברית וישראל, הכריזה על אי השתתפותה במלחמה נגד איראן לאחר שהייתה עדה להתנגדותה וליכולותיה של איראן - כולל ניהולה המיומן של מיצרי הורמוז - התנהגותה הסותרת מדגימה באופן מעשי שלא חל שינוי מהותי באופי מדיניותה.
כיום, הקהילה הבינלאומית רואה בגרמניה לא תומכת שלום, אלא שחקנית מחרחרת מלחמה, אשר תחת התירוץ של ביטחון אירופי, מבקשת להחיות גישות המזכירות את עברה האפל, ונחשבת לאיום על הביטחון העולמי על ידי ליבת משברים.
דעיכת החד-צדדיות המערבית ועלייתו של סדר עולמי רב-צדדי
למרות טענותיהם של מנהיגים גרמנים, כולל הקנצלר, כי ישתמשו במושבם במועצת הביטחון כדי לקיים את החוק הבינלאומי ולחזק את תפקיד האומות המאוחדות בשמירה על שלום ויציבות עולמיים, טענות אלו ניצבות בפני אתגר רציני. אתגר זה נעוץ בשינוי מבנה המערכת הבינלאומית ובמעבר העולם מחד-צדדיות מערבית לעבר סדר רב-צדדי חדש.
ארגוני זכויות אדם הזהירו שוב ושוב מפני מצבו המדאיג של חופש הביטוי בגרמניה, ובמיוחד מפני הדיכוי השיטתי של מפגינים המוחים על הפשעים בעזה. באופן דומה, מנהיגי ברלין, שדמעו על האוקראינים, שתקו או תמכו במבצעי האסונות ההומניטריים והטבח במקומות אחרים בעולם. גרמניה אף סירבה לגנות את הריגתם של 168 תלמידים בתיכון מנב בתקיפה האמריקאית-ישראלית.
כיום, בזירה העולמית אין עוד מקום לחד-צדדיות ולדו-צדדיות המאפיינים את המערכת החד-צדדית המערבית - מערכת שלא יצרה דבר מלבד משברים, חוסר ביטחון, פשעים נגד האנושות, סטנדרטים כפולים, סנקציות ואיומים נגד מדינות.
ניתן לראות את הצבעתה השלילית של גרמניה כאינדיקציה ברורה לגישה חדשה המתפתחת במערכת הבינלאומית; גישה החושפת את המומנטום העולמי הגובר לעבר רב-צדדיות. מודל "חזית ההתנגדות" הוא גורם מפתח בעיצוב מערכת זו; תנועה שהצליחה לחשוף את פניה האמיתיות של המערכת ההגמונית, החד-צדדיות המערבית, ואת צאצאיה הלא לגיטימיים, הישות הציונית, והובילה את דעת הקהל העולמית להתעוררות ומודעות; נתיב שיכול להוביל למימוש סדר רב-צדדי חדש.
גורלה של גרמניה משמש לקח למדינות הממשיכות להטעות את עצמן להאמין שירוויחו יותר על ידי כניעה לאמריקה ונרמול היחסים עם הישות הציונית.
נור ניוז