ישראל מתנגדת לתפקיד הפוליטי והצבאי של צרפת בלבנון.

כניסתה הפתאומית של צרפת למערכה, תוך הפעלת לחץ על ארצות הברית והמשטר הישראלי לסיים את המלחמה בלבנון, אינה מעידה על שינוי בעמדתה הפוליטית של פריז בהשוואה לתקופה שלפני ההסכם מנובמבר 2014. באותה תקופה, פריז מיקדה את הרטוריקה שלה במידה רבה בחזית הלבנונית. עם פרוץ המלחמה, שגרירה בביירות מתח ביקורת קשה על חיזבאללה, האשים אותו בהסלמה וטען שוב ושוב כי הוא "כוח חלש שאינו מסוגל להתעמת עם ישראל".
הרטוריקה שלה נגד חיזבאללה התעצמה בעקבות סכסוך בדרום לבנון. חיילים צרפתים, חברי כוח שמירת השלום של האו"ם (יוניפי"ל), ניסו להיכנס לשטח פרטי לאחר שהוכרזה הפסקת האש באמצע אפריל, מה שהוביל לעימותים ולמותם של שני חיילים צרפתים. לאחר מכן, פריז, בהוראתו הישירה של הנשיא עמנואל מקרון ובמעורבות שגרירותה בביירות, פתחה בקמפיין פוליטי ותקשורתי הקורא לפעולה נגד חיזבאללה.
בעוד ששגריר צרפת, כמו קודמיו, מנהל במיומנות את התיק הלבנוני על ידי התאמת הרטוריקה הפוליטית לנסיבות ולגורמים השונים המעורבים, עמדתה של פריז נותרה מבוססת על עיקרון אחד: ניסיון להבטיח את אישור המשטר הישראלי לתפקיד בלבנון, במיוחד לאור הכוונה לסיים את משימת יוניפי"ל עד סוף השנה. עם זאת, שאיפה צרפתית זו נתקלה שוב ושוב בהתנגדות מצד המשטר הישראלי, המתנגד לכל תפקיד פוליטי, צבאי או טכני של צרפת בענייני לבנון.
למרות זאת, פריז המשיכה לספק שירותי שטח וביטחון למשטר הישראלי וחידשה את בקשתה לצבא לבנון לקבל אישור להשתמש ברחפנים צרפתיים מדגם MQ-9 לטיסות סיור במרחב האווירי של לבנון כחלק ממנגנון ניטור הפסקת האש שהוקם לאחר הסכם נובמבר 2014.
על פי העיתון הלבנוני אל-אחבאר, בקשתה של פריז כללה לוח זמנים של 13 יום לסיורים, החל ב-5 במאי ועד 29 במאי. הן פיקוד הצבא והן ההתנגדות מודעים לכך שמטרת הטיסות הללו היא פשוט לספק לישות הציונית את המודיעין הדרוש לה במלחמה המתמשכת.
עם זאת, כוחות הכיבוש אינם מכבדים את דרישות צרפת, אפילו באופן שטחי, וממשיכים להשפיל את הכוחות הצרפתים המוצבים בדרום, תוך אזהרה מפני פינוי עמדות מסוימות או מניעת חציית כבישים ספציפיים. לפני כעשרה ימים, קבוצת כלי רכב משוריינים השייכים לצבא הכיבוש התקדמה בכביש בין הכפרים עיתה אל-ג'בל וחדאטה, עצרה קבוצת חיילים צרפתים שניסו להגיע לעמדתם בחדאטה והורתה להם לשנות כיוון.
הכוחות הצרפתים הסכימו לשנות את מסלולם, שמקורו באחד מבסיסיהם בתיבנין, מקיצור דרך עיתה אל-ג'בל למסלול אחר העובר דרך הערים קנון ואל-טייר, לפני שובם לחדאטה. זה קרה באותו הזמן שבו הכוחות הישראליים הודיעו לקבוצה הצרפתית על כוונתם להקים מחסומים ומעברים בין כפרים, במיוחד כאלה המאוכלסים, וכי המעבר דרך מעברים אלה ידרוש אישורים רשמיים, כולל נוכחות של אותם כוחות בינלאומיים.